אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > לראשונה: ביהמ"ש הוציא צו הרחקה למניעת הטרדה מאיימת של עובדות סוציאליות

צילום: istock

לראשונה: ביהמ"ש הוציא צו הרחקה למניעת הטרדה מאיימת של עובדות סוציאליות


04.02.2015 | עו"ד אורי ישראל פז

לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, נאסר על אחד מראשי הפעילים בקבוצה המכנה עצמה "הורים שכולים לילדים חיים" להתקרב לביתן של שתי עובדות סוציאליות בכירות במשרד הרווחה, לאיים עליהן או להטרידן. משרד המשפטים: "נמגר את התופעה של פגיעה בעובדי ציבור על דרך רדיפתם האישית"

בית משפט השלום בפתח תקווה נענה לבקשת היועץ המשפטי לממשלה והוציא לאחרונה, במעמד צד אחד, צו מכוח החוק למניעת הטרדה מאיימת, המטיל מגבלות על מוטי לייבל, מראשי הפעילים בקבוצה המכנה עצמה "הורים שכולים לילדים חיים", ואוסר עליו בין היתר להתקרב לביתן של שתי עובדות סוציאליות בכירות במשרד הרווחה והשירותים החברתיים, ליצור עמן קשר, לאיים עליהן או להטריד אותן או את בני משפחתן.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

מבקשת היועמ"ש עולה כי ב-6 בנובמבר 2014, בשעות הערב, נתלו על ידי לייבל ופעיל מטעמו בשכונת מגוריה ובפתח ביתה שלאחת העובדות הסוציאליות עשרות מודעות המציגות את תמונתה בתוך גולגולת ומזהירות את תושבי השכונה כי במקום מתגוררת עו"ס ראשית לחוק האימוץ "בעלת התמחות בניתוק ילדים מהוריהם".

ב-13 בדצמבר הגיע לייבל עם אישה ששלושת ילדיה הוכרזו כברי אימוץ ועם גבר נוסף, בשעת לילה מאוחרת, בסמוך לבניין בו מתגוררת עובדת סוציאלית אחרת, והם קראו קריאות קולניות נגדה במגפון, התבטאו כלפיה בצורה גסה ובאמירות מסיתות ושלוחות רסן, הפרו את שלוותה ואת שלוות בני משפחתה וגרמו להשפלתה מול שכניה בבניין שבו היא מתגוררת ובבניינים הסמוכים.

לייבל השמיע לאוזני העובדת הסוציאלית ושכניה קריאות כמו "את אמורה לעבוד למען הילד אבל בפועל עובדת נגד הילד ונגד ההורים של הילד"; "לא' א.א. עזרה בניתוק הילדים שלה"; "א.א. את לא מתביישת, את יושנת טוב בלילות כי א' פה לא ישנה בלילות מאז שלקחתם לה את הילדים"; "תתביישי לך שאת אטומה לסבל של אנשים". בהמשך, גם האם שילדיה נלקחו ממנה קראה במגפון קריאות כלפי העובדת הסוציאלית.

לאחר שעיין בחומר הראיות שנאסף והוכן בסיוע עובדי משרד הרווחה ושהוצג על ידי היועץ המשפטי לממשלה, קבע השופט ארז נוריאלי כי "יש בפעולותיו של לייבל, לכאורה, כדי לאיים על העובדות הסוציאליות ויש במעשים כדי להטרידן ולמנוע מהן לנהל אורח חיים תקין וסביר בביתן, וזאת שלא כדין". בית המשפט התרשם אף כי "יש פגיעה ממשית בשלוות חייהן של המתלוננות וכי קיים חשש ממשי ובסיס סביר כי המשיב ימשיך ויבצע מעשים נוספים העלולים לשבש (את) שגרת חייהן של המתלוננות ולפגוע פגיעה ממשית בשלוותן".

הצו הוצא, כאמור, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, שהגיש לראשונה בקשה למתן צו על פי החוק למניעת הטרדה מאיימת, להגנה על שתי עובדות סוציאליות מפני הטרדות פוגעניות ומאיימות מצדו של לייבל, מהפעילים בקבוצה המוחה על פעילותם השנויה במחלוקת של גורמי הרווחה והעובדות הסוציאליות.

מדובר בבקשה תקדימית שנועדה להגן על שתי עובדות סוציאליות שהפרקליטות מנמקת בנקיטת צעדים פוגעניים כנגד כל אחת מהן בהתייצבות מול הבית וקריאת קריאות קולניות, מעליבות ופוגעניות, תליית כרזות בסביבת המגורים, פרסום הכפשות באתרי אינטרנט, והכול כדי לרפות את ידיהן, להלך עליהן אימים ולהרתיען ממילוי תפקידן הציבורי.

בפרקליטות מציינים כי מהלך כזה, בו מוגשת בקשה למניעת הטרדה מאיימת על ידי היועץ המשפטי לממשלה, ננקט רק באותם מקרים חריגים, בהם נחצים ה"קווים האדומים" וההגנה על עובדי הציבור, על שלומם ושלוותם, מחייבים את התערבותו של היועץ המשפטי לממשלה בהתאם לסמכותו.

דובר משרד המשפטים, עו"ד משה כהן, מסר כי "בקשת היועץ באה לצאת חוצץ כנגד כל ניסיון להטיל אימה ולמנוע מעובדי הציבור מלמלא את תפקידם נאמנה למען הציבור ולטובתו. המדינה מתכוונת לאחוז בכל אמצעי חוקי על מנת למגר את התופעה הנפסדת של פגיעה בעובדי ציבור, על דרך רדיפתם האישית, עד לביתם מבצרם, והפרת רווחתם, שלוותם ושלוות בני משפחתם".

בתוך כך, לפני שחלפו 7 ימים ממתן הצו במעמד צד אחד, קיים בית משפט השלום דיון במעמד שני הצדדים, שגם במהלכו ניתן צו ארעי נגד לייבל, ושלשום (ב', 2.2) החליט השופט אריאל צימרמן להותיר את הצו על כנו, בין היתר בהיעדר התייחסות של לייבל לטענות המדינה. כן הבהיר בית המשפט כי התיק יוגדר כ"פתוח לציבור".

יצוין כי בהתאם להנחיית מנכ"לית משרד המשפטים, במאי 2014 הוקם צוות בין-משרדי שתפקידו לרכז את המידע והפעילות בהיבטים השונים, ולבחון כיצד ניתן לקדם ולייעל את ההתמודדות עם התופעה, בכלים החוקיים השונים הקיימים – במישור הפלילי, האזרחי והמינהלי. זאת, מתוך הבנה כי מדובר בתופעה שיש בה סיכון משמעותי לתפקוד המערכות המקצועיות המטפלות בתחום המשפחה והרווחה, ובפרט בתחום הרגיש והחשוב ביותר – השמירה על טובת הילדים. הצוות הוקם תוך הסכמה כי טיפול יעיל בתופעה מצריך שילוב של כלל הכלים הקיימים בתחומי המשפט השונים, לצורך מתן הגנה לעובדי הציבור המותקפים רק בשל עשיית עבודתם, ולצורך הגנה על תפקודה התקין של מערכת החוק והמשפט, והתחום הרגיש של דיני משפחה והגנה על הילדים.

במשרד המשפטים מדגישים כי אין בהתמודדות זו כדי לשלול מאף פרט את זכותו לחופש הביטוי ולמאבק לקידום האינטרסים הציבוריים החשובים לו, ובלבד שמדובר בפעולות חוקיות ולגיטימיות, שאינן חותרות תחת אושיות שלטון החוק ומביאות לפגיעה אישית בעובדי ציבור רק בשל מילוי תפקידם.

 

ה"ט 10550-01-15

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

התבטאויות תמימות של ילדים מובילות להתערבות אגרסיבית של רשויות הרווחה

 

 

תגובה: "התערבות אגרסיבית של רשויות הרווחה? המציאות אפילו לא קרובה" 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.