אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > תובע שיוצג במסגרת הסדר פרו בונו וזכה יהיה זכאי לתשלום הוצאות ושכ"ט עו"ד

צילום: Getty images Israel

תובע שיוצג במסגרת הסדר פרו בונו וזכה יהיה זכאי לתשלום הוצאות ושכ"ט עו"ד


03.02.2015 | עו"ד נעמה זינגר

מאבטח במפעל מלט פוטר מעבודתו, תבע את החברה וזכה. החברה ערערה על חיובה בהוצאות ושכ"ט עו"ד, בטענה כי העובד יוצג מכוח הסדר פרו בונו ולא נדרש להוצאות. ביה"ד: ניתן להצדיק פסיקת הוצאות לזכות גורמי סיוע נוכח פעילותם להרחבת מימוש זכות הגישה לערכאות בקרב אלה שנמנע מהם לעשות כן מטעמים כלכליים, כמו גם לשם יצירת תמריץ חיובי עבורם

תובע שיוצג על ידי עורך דין במסגרת הסדר "פרו בונו" וזכה בתביעתו יהיה זכאי לתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין על ידי הנתבע. זאת, נוכח פעילותם של עורכי הדין המייצגים להרחבת היקף המימוש של זכות הגישה לערכאות ושל מיצוי הזכויות בקרב אלה שנמנע מהם לעשות כן מטעמים כלכליים. כך קבע בית הדין הארצי לעבודה במסגרת ערעור שהגישה חברה אשר נתבעה על ידי עובד שלה לתשלום זכויות העסקה והפסידה.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

העובד הועסק כמאבטח בשכר שעתי במפעל מלט על ידי החברה המערערת, המעניקה שירותי שמירה ואבטחה. עם פיטוריו מהחברה באמצעות הודעת פיטורים, הגיש העובד בקשה למתן סעדים זמניים, במסגרתה עתר, בין היתר, לאכיפת יחסי העבודה. לגרסתו, פיטוריו השרירותיים נעשו כחלק ממדיניות פסולה של "פיטורי רוחב" שיטתיים של עובדי החברה מדי תשעה חודשים, במטרה לחמוק מתשלום זכויות תלויות ותק.

במסגרת החלטתו בבקשה לסעדים זמניים הורה בית הדין האזורי על השבת המשיב לעבודתו עד להכרעה בהליך העיקרי, לאחר שמצא, ברמה הלכאורית, כי פיטוריו היו שלא כדין, כחלק ממדיניות פסולה שנועדה לפגוע בזכויות העובדים בחברה.

החברה לא מיהרה ליישם את ההחלטה והוציאה את המשיב לחופשה כפויה של שמונה ימים. משהסכימה החברה בסופו של דבר להמשיך ולהעסיק את העובד, דחה בית הדין האזורי את תביעתו לפיצוי כספי בגין פיטורים שלא כדין, מהטעם שסעד זה נתבע באופן חלופי בלבד, למקרה בו תידחה התביעה לאכיפת יחסי העבודה. מנגד קיבל בית הדין את התביעה לתשלום גמול בעבור עבודה במשמרות לילה, בהתאם להיקף העבודה הממוצע שהוכח בפניו של שעות העבודה במשמרות הלילה. כן התקבלה הטענה לפיה אי החזרת המשיב לעבודה בפועל, מיד לאחר מתן ההחלטה המורה לחברה לעשות כן, מהווה הפרה של ההחלטה באופן המזכה אותו בפיצוי בגין כל יום עבודה שנמנע ממנו לעבוד.

החברה ערערה על פסק הדין, וטענה בין היתר כי לא היה מקום להשית עליה הוצאות משפט לטובת העובד, נוכח העובדה שהוא לא נדרש להוציא הוצאות לצורך ייצוגו בהליך, מאחר שבאי כוחו, עוה"ד נעמי אשחר וחן גביע, ייצגו אותו מכוח הסדר "פרו בונו".

השופטת נטע רות דחתה את הערעור וציינה כי הכלל שאימץ בית המשפט העליון בהקשר של פסיקת ההוצאות הוא כי יש לפסוק הוצאות ריאליות על פי תוצאות ההליך, כאשר בית המשפט רשאי לסטות מעיקרון זה, אולם בעשותו כן עליו לנמק את החלטתו ולהבהיר מדוע חרג מהכלל האמור. חריגה זו עשויה להיות על יסוד שיקולים הנוגעים לזהות הצדדים ולנסיבותיהם האישיות, לאופן התנהלותם של בעלי הדין, למהות התביעה, למידת העניין הציבורי שהיא מעוררת ולמידת ההחלטיות והחד משמעיות של ההכרעה השיפוטית. ביחס לבית הדין לעבודה בפרט צוין כי קיים שיקול דעת רחב בכל הנוגע לפסיקת הוצאות, כאשר נקודת האיזון צריך שתקבע תוך שימת הדגש על מהות ההליכים המתנהלים בבתי הדין בתחום יחסי העבודה והביטחון הסוציאלי.

במקרה זה ציינה השופטת כי ניתן להצדיק פסיקת הוצאות ושכר טרחת עורך דין לזכות גורמי סיוע שנטלו חלק בייצוג משפטי שהוביל למיצוי זכויות, אשר אינם גובים שכר טרחה מבעל הדין נוכח פעילותם להרחבת היקף המימוש של זכות הגישה לערכאות ושל מיצוי זכויות בקרב אלה שנמנע מהם לעשות כן מטעמים כלכליים כמו גם לשם יצירת תמריץ חיובי עבורם.

 

ע"ע 35727-11-12

 

 

 

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.