אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > עיריית בית שמש תפצה ב-60 אלף שקל בגין שלטים הקוראים לנשים להתלבש בצניעות

שלטים בבית שמש. צילום מסך מתוך כתבה בערוץ 2

עיריית בית שמש תפצה ב-60 אלף שקל בגין שלטים הקוראים לנשים להתלבש בצניעות


29.01.2015 | עו"ד לילך דניאל

לטענת התובעות, ארבע תושבות העיר, השלטים המורים להן להימנע מלעבור במדרכות מסוימות או להתלבש בצניעות מסבים להם תחושות קשות של השפלה ועלבון, והן אף חוו מספר אירועי אלימות בסמוך אליהם על ידי גברים חרדים. ביהמ"ש קבע כי התנהלות העירייה עלתה כדי התרשלות והשלמה עם קיומם של השלטים הפוגעניים כחלק ממציאות החיים בעיר

 

בית משפט השלום קיבל את תביעתן של ארבע נשים תושבות בית שמש וחייב את העירייה וראש העירייה לפצותן בסך של 15,000 שקל כל אחת בגין פגיעה שנגרמה להן משלטים המוצבים בכל רחבי העיר הקוראים לנשים להתלבש בצניעות או להימנע מלעבור במדרכות מסוימות. השופט דוד גדעוני קבע כי השלטים האמורים גוררים פגיעה חמורה בכבוד האדם, בשוויון, בחירות האישית ובאוטונומיה, וכי התנהלות העירייה עלתה כדי התרשלות והשלמה עם קיומם של השלטים הפוגעניים כחלק ממציאות החיים בעיר.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

מזה מספר שנים מוצבים במקומות שונים ברחבי העיר, לרבות במרכזים מסחריים וברחובות ראשיים, שלטים הקוראים לנשים להתהלך בלבוש צנוע. במקומות אחרים, בקרבת בתי כנסת, מוצבים שלטים שבהם פנייה לנשים להימנע ממעבר או שהייה במדרכה מסוימת או להימנע מלהתעכב במקום. לטענת התובעות, תושבות העיר המגדירות את עצמן כאורתודוכסיות מודרניות, השלטים האמורים מסבים להן עוגמת נפש מרובה וגורמים להן לתחושות קשות של השפלה ועלבון, משום שהן נדרשות להתלבש באופן מסוים כתנאי להליכתן ברחובותיה הראשיים של עיר מגוריהן או שלא לעשות שימוש במדרכות במקומות מסוימים.

כל אחת מהתובעות העידה גם כי חוותה במשך השנים מספר לא מבוטל של אירועי אלימות שבוצעו כלפיה על ידי גברים חרדים על רקע לבוש שלא היה צנוע דיו בעיניהם, וזאת בסמיכות למקומות בהם מוצבים השלטים. כך, היו התובעות קורבן לאירועים לא מעטים שבהם השמיעו לעברן איומים ונאצות, קראו לעברן קריאות גנאי דוגמת "שיקסע" ו"פרוצה", ירקו עליהן, ובמספר הזדמנויות אף יידו עליהן אבנים, עגבניות וביצים.

בעקבות כך, הגישו התובעות את התביעה נגד העירייה והעומד בראשה ובה עתרו לפיצוי בגין הפגיעה שנגרמו להן בשל כך שלא פעלו כנדרש להסרת השלטים המשפילים. חלק מהתובעות אף הגישו תלונות למשטרה בקשר עם אירועי האלימות והפגיעות שחוו, אולם תלונות אלה לא הובילו לנקיטת הליכים פליליים. בד בבד, פנו התובעות גם לעירייה ולראש העירייה בדרישה כי אלה יפעלו להסרת השלטים אולם פנייתן לא הועילה מלבד פעילות נקודתית ביחס לשילוט שהוצב בקרבת בית כנסת מסוים.

גדר הפרדה

השופט דוד גדעוני קיבל את התביעה וציין כי על פי חוק העזר לבית שמש (מודעות ושלטים), פרסום מודעה או שלט בעיר מותנה בקבלת רישיון, וכי לראש העירייה מסורה הסמכות להורות על הסרתו של שילוט שהוצב שלא כדין. בהקשר זה נקבע בפסיקה כי סמכות הפיקוח הסדרת השילוט נועדה לקדם תכליות חשובות המצדיקות לעתים גם הגבלה של חופש הביטוי, בהן השמירה על תקנת הציבור ומניעת פגיעה ברגשות תושבי העיר וכלל הציבור. לצד אלה, ציין השופט גם את התכלית הכללית וההנחה כי כל דבר חקיקה מבקש לקדם את ההגנה על זכויות האדם.

במקרה זה, קבע השופט גדעוני כי חובתם של הנתבעים לפעול להסרת השלטים הנדונים אינה נמצאת במחלוקת. השלטים כולם הוצבו מבלי שניתן רישיון להצגתם כנדרש על פי חוק העזר, כשהמסר העולה מהם הוא מפלה, משפיל ופוגעני, שכן הם נועדו להביא להגבלת השימוש של נשים באשר הן נשים במרחב הציבורי אף אם אין הדבר עולה בקנה אחד עם רצונן או השקפתן. עוד ציין השופט כי אף שהשילוט מושא התובענה אינו "גדר הפרדה" של ממש, המונע מבחינה פיסית מנשים את האפשרות לעשות שימוש שווה וחופשי במרחב הציבורי, הוא יוצר ציפייה מסוימת כי העוברים והשבים ינהגו לפיו או הבנה שהאזור בו מוצב השלט "שייך" הלכה למעשה לאוכלוסיה מסוימת בלבד וחלות בו הנורמות המאפיינות אותה. זאת ועוד, ציפייה זו עלולה להתעצם כשמדובר בשלט הנחזה להיות רשמי שמאחוריו נחזים לעמוד גורמים בעלי מעמד.

השופט הוסיף כי דו"ח שערך צוות משרדי שמינה היועץ המשפטי לממשלה בנושא הדרת נשים קבע כי על הרשויות המקומיות להימנע מלאפשר הצבתם של שלטים כאמור במרחב הציבורי שבתחומיהן ולפעול להסרתו לאלתר תוך העמדתם של האחראים לדין.

נוכח האמור קבע השופט גדעוני כי מעוצמת הפגיעה וחומרתה עולה בבירור גם חובתם של הנתבעים לפעול בנחישות להסרת השליטים ואף להעמדתם לדין של האחראים, באופן המקים חובת זהירות מושגית. כמו כן, מתקיימת גם חובת זהירות קונקרטית בשים לב בין היתר לכך שמדובר בשלטים שהוצבו במקומות מרכזיים ובולטים שהנתבעים צריכים היו לדעת אודותם ואף ידעו עליהם בפועל משך שנים נוכח פניית התובעות בעניין עוד קודם להגשת התביעה.

אכיפה ספורדית, חלקית ובלתי מספקת

אשר ליסוד ההתרשלות, ציין השופט כי מהעובדות שהוצגו עולה תמונת מציאות עגומה שכן הגורמים המוסמכים – העירייה וראש העירייה – השלימו הלכה למעשה עם קיומם של השלטים הפוגעניים ברחבי העיר. כמו כן, הניסיונות שנעשו בעבר להסרת השלטים היו ספורדיים, נקודתיים, חלקיים ורחוקים מלהיות מספקים כשגם אלה פסקו לפני זמן רב מאד. עוד העיר השופט כי בשים לב למתיחות המאפיינת לעיתים את החיים המשותפים בעיר בית שמש, יש לברך על כל ניסיון שנעשה לקדם הידברות בין האוכלוסיות השונות, אולם במצב בו אלו לא נשאו פרי והשלטים נשארים במקומם, לא היו הנתבעים רשאים להמשיך ולהשלים עם המצב הקיים ושומה היה עליהם לשקול נקיטת אמצעי אכיפה לצד מאמצי ההידברות. לפיכך, נקבע כי התנהלות הנתבעים עולה כדי התרשלות.

בפסיקת הפיצוי קבע השופט כי הוכח שהתובעות כולן נתקלו בשלטים הנדונים לא אחת במהלך התנהלותן היומיומית בעיר, בין בדרך למקום העבודה, בין בדרך למוסדות הלימוד של ילדיהן, בין בפעילות ספורט ברחובות העיר וכיו"ב. כמו כן, התובעות הצהירו שהשלטים גורמים להן לעוגמת נפש קשה ולתחושות קשות של כעס, עלבון והשפלה נוכח הדרישה להתלבש באורח מסוים כאשר הן הולכות בעיר מגוריהן שהיא עיר בעלת אוכלוסיה מגוונת, או כאשר הן נדרשות שלא להשתמש במדרכה מסוימת בשל היותן נשים. לדעת השופט, עוצמת הפגיעה שחשו התובעות ניכרה בבירור גם מעדויותיהן והיא עולה גם מניסיונותיהן להביא לשינוי המצב קודם להגשת התביעה ובכלל זה מפניותיהן לעירייה ולמשטרה לאורך השנים. עוד שקל השופט את המסר המפלה והפוגעני העולה מהשלטים ואת הפגיעה חמורה שהם גורמים בכבוד האדם, בשוויון, בחירות האישית ובאוטונומיה.

 

ת"א 41269-02-13

 

 

 

 

 

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה