אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > בימ"ש השלום: המשחק טקסס הולדם הוא משחק אסור המהווה עבירה פלילית

צילום: Getty images Israel

בימ"ש השלום: המשחק טקסס הולדם הוא משחק אסור המהווה עבירה פלילית


21.01.2015 | ליאור שדמי שפיצר

השופט ירון מינטקביץ דחה את חוות דעתו של מרצה למתמטיקה ומומחה להסתברות, לפיה על פני מספר רב של משחקים, יש יתרון מכריע לכישוריו של השחקן ואילו רכיב האקראיות בחלוקת הקלפים הופך כמעט חסר משמעות: "לשון החוק מתייחסת במפורש לתוצאות המשחק הבודד"

בית משפט השלום הרשיע נאשמת בעבירה של ארגון משחקים אסורים וקבע כי תוצאותיו של המשחק טקסס הולדם תלויות בגורל יותר מאשר בהבנה או ביכולת של השחקנים, ועל כן הוא מהווה משחק אסור, כמשמעותו בחוק העונשין.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

על פי כתב האישום, שני הנאשמים ארגנו בביתם משחק קלפים מסוג טקסס הולדם, שבו השתתפו 13 אנשים שהימרו בסכומי כסף שונים עבור השתתפות במשחק. לטענת המדינה, מדובר במשחק שבו התוצאה תלויה יותר בגורל מאשר בהבנה או יכולת, ועל כן מדובר במשחק אסור.

אחד הנאשמים הודה במסגרת הסדר טיעון ונגזרו עליו מאסר על תנאי וקנס, אולם הנאשמת השנייה כפרה במיוחס לה ובחרה לנהל הליך הוכחות. לאחר מכן, שינתה הנאשמת את גרסתה, והודתה בכל העובדות המיוחסות לה, מלבד בטענה כי מדובר במשחק אסור המהווה עבירה פלילית. משכך, צומצמה יריעת המחלוקת בין הצדדים לשאלה זו בלבד.

טקסס הולדם הוא משחק קלפים שבו משתתפים כעשרה שחקנים. טרם המשחק קונה כל שחקן כמות נתונה של אסימוני משחק (ז'יטונים) ועליו לשלם "דמי כניסה" בחלק מן האסימונים שבידו. בתחילת המשחק, מקבל כל אחד מן השחקנים שני קלפים בחלוקה אקראית ("קלפי כיס"), שאותם יתר השחקנים אינם רואים. בנוסף, ישנם מספר קלפים הגלויים לעיני כל השחקנים, הנחשפים בהדרגה, עם התקדמות המשחק  ("קלפי קהילה").

בכל אחד מארבעת שלבי המשחק אמורים השחקנים להחליט אם הם מעוניינים להישאר במשחק ולהגדיל את סכום ההשתתפות שלהם, או לפרוש ולהפסיד את האסימונים שכבר השקיעו. השחקנים מנסים ליצור צירופים שונים בין קלפי הכיס וקלפי הקהילה, כאשר לצירופים האפשריים יש דירוג פנימי מהגבוה לנמוך. השחקן הזוכה הוא השחקן אשר בסופו של המשחק יכול להרכיב עם קלפי הכיס וקלפי הקהילה את הצירוף בעל הערך הגבוה ביותר, או השחקן האחרון אשר נשאר במשחק לאחר שיתר השחקנים פרשו. כל משחק אורך זמן קצר יחסית של מספר דקות, ובדרך כלל משתתפים השחקנים ברצף של מספר משחקים.

יתרון לשחקן תבוני

מטעם ההגנה הוגשה חוות דעתו של פרופ' עלי מרצבך, מרצה במחלקה למתמטיקה באוניברסיטת בר אילן ומומחה להסתברות, וכן חוות דעתו של פרופ' צבי גילולה, ששימשה בסיס לחוות דעתו של פרופ' מרצבך, מבלי שזה העיד בעצמו. פרופ' מרצבך הסביר מדוע לשיטתו, חרף העובדה שמדובר במשחק שעיקרו הוא חלוקת קלפים אקראית, אין מדובר במשחק התלוי בגורל, אלא ביכולותיו של השחקן. לדבריו, במשחק בודד ישנו יתרון מסוים לשחקן תבוני על פני שחקן שאינו תבוני. יתרון זה עולה בצורה דרמטית ברצף משחקים, ובטורניר שבו משחקים מאות או אלפי משחקים שונים, יכולותיו של השחקן מכריעות ואילו רכיב האקראיות בחלוקת הקלפים הופך להיות כמעט חסר משמעות.

ההסבר המדעי אותו מציע פרופ' מרצבך הוא כי על פי שכיחות צירופי הקלפים השונים, ב 85% מהמקרים יקבלו השחקנים קלפים חלשים יחסית, ורק ב-15% מהמקרים יקבל שחקן קלפים אשר מבטיחים זכיה. משכך, לשיטתו של פרופ' מרצבך, ב 85% מהמקרים שחקן אינו יכול לזכות בזכות הקלפים שעלו לו, אלא בזכות כישוריו.

השופט ירון מינטקביץ הקדים מסקנה לניתוח וקבע כי הוכח מעבר לספק כי תוצאותיו של משחק טקסס הולדם תלויות בגורל הרבה יותר מאשר בהבנה או ביכולת, ועל כן הוא משחק אסור. מסקנה זו עולה באופן חד משמעי מראיות התביעה ומכללי המשחק, וחוות דעתו של פרופ' מרצבך לא סתרה מסקנה זו, אלא אף חיזקה אותה.

השופט התייחס לטענת ההגנה כי יש לבחון את היחס בין רכיב הגורל לרכיב היכולת לאורך רצף ארוך של משחקים וקבע כי טענה זו אינה מתיישבת עם לשון החוק או עם הגיונו, ויש לבחון את היחס בין שני הרכיבים ברמת המשחק הבודד. חוק העונשין המגדיר משחק אסור כ"משחק שבו עשוי אדם עשוי בכסף או בטובת הנאה לפי תוצאות המשחק". החוק מתייחס לתוצאות המשחק, בלשון היחיד, ולא לתוצאות המשחקים, ועל כן לא ניתן לקרוא אותו כאילו הוא מתייחס לרצף משחקים או לטורניר.

"חוק המספרים הקבועים"

עוד קבע השופט מינטקביץ כי מלשון החוק עולה כי משחק אסור אינו משחק התלוי רק בגורל אלא משחק שבו רכיב הגורל משפיע יותר מאשר רכיב היכולת. היחס בין שני הרכיבים הוא שקובע את אופיו של המשחק – כאשר משקלו של הרכיב האקראי גבוה יותר מזה של הרכיב הקבוע, מדובר במשחק אסור וכאשר משקלו של רכיב הכישורים גבוה יותר, מדובר במשחק מותר.

השופט ציין כי כאשר בוחנים בצורה אמפירית או תאורטית את היחס בין הרכיבים על פני סדרה ארוכה של משחקים, יש הטיה מובנית לטובת הרכיב הקבוע, רכיב הכישורים, על פני הרכיב האקראי, הגורל, ומשקלו גובר ככל שהבדיקה מתבצעת על פני משחקים רבים יותר. הדבר נובע מכך שבטווח הארוך, על פני משחקים רבים, רכיב הגורל משפיע בצורה דומה, פחות או יותר, על כלל השחקנים, ואילו רכיב הכישורים, המבדיל בין השחקנים השונים, מקבל ביטוי רב יותר, שכן ניתן לבטאו יותר פעמים.

פרופ' מרצבך הסביר זאת בחוות דעתו באמצעות "חוק המספרים הגדולים", לפיו כאשר מבצעים די בדיקות של אירוע שהוא לכאורה אקראי, מגיעים לנתון קבוע. משכך, קבע השופט, בחינת משקלו של רכיב היכולת על פני סדרה ארוכה של משחקים מסכלת את לשון החוק ואת מטרתו, שכן תוצאת הבחינה לגבי כל משחק שיש בו רכיב מסוים של כישורים, גם אם משקלו נמוך מאוד, בהכרח תגלה שהיכולת היא הגורם הדומיננטי. מאידך, במשחק הבודד, הגורם הדומיננטי, כמעט העיקרי, הוא הקלפים שקיבל כל שחקן באופן אקראי, קרי הגורל, והיכולת העיקרית שיכול להפגין שחקן היא לצפות כיצד יפעל רכיב זה ולהחליט האם להמשיך ולהמר על הקלפים שעלו בצורה אקראית או לסגת מן ההימור, אם קיבל באקראי קלפים פחות טובים.

השופט מינטקביץ העיר כי חוות דעתו של פרופ' מרצבך היא תיאורטית לחלוטין, וכי הוא עצמו אישר בחקירתו הנגדית כי מעולם לא שיחק פוקר וכל הידע שלו בעניין עיוני לחלוטין. "התקשיתי להבין כיצד יכול אדם לחוות דעה על אופיו של משחק והכישורים הנדרשים לזכייה בו מבלי ששיחק ולו משחק אחד", כתב השופט בפסק הדין.

עוד העיר השופט כי פרופ' מרצבך טען כי טקסס הולדם הוא משחק של כישורים, אך כשהתבקש להסביר מהם אותם כישורים המקימים שחקן מוצלח, נתן הגדרה מעורפלת המתאימה כמעט לכל מטלה שהיא, ממשחק פוקר ועד הדרכת טיול מאורגן או ניהול עסק. בנוסף, המומחה הפנה למאמר Hope & McCulloch, על מנת לבסס את הטענה כי הקלפים כמעט שאינם רלוונטיים לתוצאת המשחק. אלא שעיון במאמר מלמד כי מדובר בפרסום של חברה מסחרית, המתייחס למשחקי פוקר באינטרנט ולא למשחקי פוקר מול שחקנים בשר ודם, ולא ניתן להגיע ממנו למסקנות מרחיקות לכת לגבי המשחק.

השופט מינטקביץ דחה גם את טענתם של פרופ' מרצבך ופרופ' גילולה הנוגעות ליכולתו של שחקן לשחק באופן המטעה שחקנים אחרים, המהווה לטענתם מרכיב מרכזי בסל כישוריו של שחקן. "כעניין של מדיניות, התקשיתי לראות כיצד ניתן לראות בהטעיית הזולת סוג של יכולת המכשירה משחק אסור", כתב השופט. "הדבר קרוב יותר לניצול מכוון של טעות הזולת, שלא לומר יותר מזה".

בסיכומו של דבר דחה השופט את חוות דעתו של פרופ' מרצבך וקבע כי לא עלה בידי ההגנה לסתור את המסקנה העולה מראיות התביעה כי טקסס הולדם הוא משחק אסור.

 

ת"פ 55129-02-12

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

קזינו באטלנטיק סיטי תובע את "טייגר וודס של עולם הפוקר" על הונאה בקלפים

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה