אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  דעות ונתוחים  > המשמעות של הפרת הסדרי ראייה

עו"ד שירי זיידמן

המשמעות של הפרת הסדרי ראייה


20.01.2015 | עו"ד שירי זיידמן

אין חוק במדינת ישראל אשר אוכף הסדרי ראייה בין הורים מול ילדיהם.

כמו כן, הורה אשר אינו מעוניין להיות בקשר עם ילדיו, אינו משקיע ואינו מוכן להיות חלק בגידול

הילדים – אין כוח בעולם אשר יגרום לו להתנהג אחרת.

יחד עם זאת, הפרת הסדרי ראייה הינה, לרוב, הפרה של פסק דין ויש לכך השלכות ותוצאות – מה הם?

הפרת הסדרי ראייה= הפרת פסק דין

הסדרי ראייה נקבעים שתי דרכים:

הדרך הראשונה היא באמצעות הסכם גירושין.

הדרך השנייה – לאחר הגשת תביעות.

כך או כך, הסדרי הראייה מאושרים כהחלטה בבית המשפט והופכים לפסק דין. אם אחד הצדדים לא מגיש ערעור על פסק הדין, הוא הופך להיות חלוט, דהיינו, פסק דין סופי.

פסק דין – במידה ומפרים אותו, כלומר, מפרים את הסדרי הראייה אשר נקבעו בהחלטה, יש לך סנקציות שונות.

הסנקציות השונות יכולות להיות מופעלות באמצעות בקשות שונות לבית המשפט, היכן אשר אושר ההסכם כפסק דין או היכן שהוגשו התביעות.

לסנקציות יש משקל והשפעה על הצד השני, בנוסף לעובדה הברורה כי הוא נאלץ להגיע לבית המשפט, שוב, על מנת להתגונן מפני הבקשה/התביעה הספציפית אשר מוגשת על ידי אחד ההורים אשר טוענים כי הופרו הסדרי הראייה, אלא עליו יהיה להסביר האם אכן הפר, מדוע הפר ולשכנע את בית המשפט לא להפעיל נגדו את אחת הסנקציות אשר ניתן להפעיל במסגרת החוק.

בקשה על פי פקודת בזיון בית המשפט

אחת הבקשות הפופולאריות והנפוצות, אשר מוגשות לאחר הפרה הסדרי ראייה על ידי מי מהצדדים, היא בקשה על פי פקודת בזיון בית המשפט, סעיף 6 לפקודה.

ומדוע על פי פקודה זו? כי הפרת פסק דין, דהיינו הפרת הסדרי ראייה אשר נקבעו בפסק דין, הינה בזיון בית המשפט. המפר מבזה החלטות בית המשפט, מזלזל, אינו מתייחס.

הסעיף קובע כך:

"בית המשפט העליון, בית משפט מיוחד שנתכונן עפ"י סעיף 55 של דבר המלך במועצה על ארץ ישראל, 1922, בית המשפט המחוזי ובית משפט השלום, תהא להם הסמכות לכוף אדם בקנס או במאסר לציית לכל צו שניתן על ידם והמצוה לעשות איזה מעשה או האוסר לעשות כל מעשה.

 (2)  לא יינתן צו המטיל קנס או מאסר אלא אם כן הוזמן הממרה להופיע ונענה להזמנה, או כשלא בא מעצמו, הובא לפני בית המשפט בצו תפיסה כדי להראות טעם מדוע לא ינתן נגדו צו כזה."

 

כלומר, צד הטוען כי הצד האחר הפר הסדרי ראייה ומבזה החלטה של בית משפט יכול להגיש בקשה על פי סעיף זה לבית המשפט ולטעון כי יש לקנוס בכסף בגין כל הפרה ואף לאסור את המפר.

יש לציין כי בתי המשפט לא ממהרים ליתן החלטות נגד המפר על פי סעיף זה ויש צורך לפרט הפרות לאורך תקופת זמן ארוכה, לא רק הפרה אחת או שתיים.

תביעה לאכיפת הסכם/פסק דין

הליך נוסף אשר נתון לצד אשר טוען להפרת הסדרי ראייה היא תביעה לאכיפת הסכם/פסק דין.

התביעה, שוב, מוגשת לבית המשפט היכן ניתן פסק דין/אושר ההסכם.

התביעה מפרטת את מהלך ההפרות, לאורך תקופה – חשוב מאוד לפרט תאריכים, זמנים ואירועים.

הסעדים אשר אפשר לבקש במסגרת תביעה מסוג זה הן: אכיפת ההסכם/פסק הדין, סנקציות כגון: קנס כספי בגין כל הפרה.

המשמעות של הפרת הסדרי ראייה על הקשר מול הילדים/ההורה השני:

המשמעות של הפרת הסדרי הראייה היא בראש ובראשונה, מעל לכל ההליכים המשפטיים בהם ניתן לנקוט, היא שיבוש הקשר של ההורה המפר מול ילדיו ומול ההורה השני.

מחקרים מראים באופן ברור כי לאחר גירושין, ישנו צורך הכרחי וברור של קשר הדוק וחזק של שני ההורים בכל הקשור לגידול ילדיהם. זו אחת הסיבות מדוע פועלים כיום לשנות בחקיקה את "חזקת הגיל הרך".

מחקרים ואנשי מקצוע רבים מעלים מסקנה אחת וברורה – הורות המבוססת על חלוקת זמן שווה או לכל הפחות, שיתוף פעולה בין ההורים לצורך נוכחות ברורה של שני ההורים בחיי הילדים, צריכה להיות הנורמה עבור תכניות לילדים בכל הגילאים, גם לילדים בגילאים צעירים מאוד.

ומדוע יש צורך לעלות נקודה זו? בתי משפט כיום, יותר ויותר, רואים חשיבות גדולה מאוד של נוכחות פיסית בגידול הילדים לאחר הגירושין ואינם רואים בעין יפה, בלשון המעטה, הורה אשר ממעט לבקר, משתמט מחובותיו כהורה.

נכון, כפי שכתבתי בתחילת מאמר זה, לא ניתן להכריח הורה להיות נוכח בחיי ילדיו, גם אם יוטלו עליו סנקציות כאלה או אחרות. יחד עם זאת, יש צורך לומר כי הסנקציה הגדולה ביותר עבור הורה אשר מפר הסדרי ראייה ואינו שומר על קשר מיטיב על ילדיו – הסנקציה הגדולה תהיה בדמות קשר רעוע אשר אינו ישרת לטובה אך אחד מן הצדדים.

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה