אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > ביהמ"ש העליון: שופט לא יישב בהרכב הדן בערעור על החלטה שהוא עצמו נתן

בית המשפט העליון. צילום: שפרה לויתן

ביהמ"ש העליון: שופט לא יישב בהרכב הדן בערעור על החלטה שהוא עצמו נתן


18.01.2015 | עו"ד לילך דניאל

השופטת דניה קרת מאיר, מהמחלקה הכלכלית בביהמ"ש המחוזי בתל אביב, נכללה בהרכב השופטים שנבחר לדיון חוזר בבקשה לאישור תביעה נגזרת שהיא עצמה אישרה. העליון קיבל את טענת הפסלות וקבע כי בהליך שבו מתבררות אותן סוגיות עובדתיות, יהיה נכון לומר שהתגבשה אצל השופט עמדה מוקדמת הפוסלת אותו מלשבת בדיון החוזר

בית המשפט העליון קיבל ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שלא לפסול שופטת מלדון בדיון חוזר על החלטה שהיא עצמה נתנה, שבה אישרה תביעה נגזרת נגד חברה. הרכב השופטים בראשות נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס שפרש בשבוע שעבר קבע כי שופט אינו יכול להימנות בהרכב הדן בדיון חוזר על החלטה שהוא עצמו נתן. זאת, בשל עמדה מוקדמת שהתגבשה אצלו ביחס לסוגיה שתתברר בדיון החוזר וכן בשל טעמים מוסדיים הנוגעים לאמון הציבור במערכת השיפוטית.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

בשנת 2010 תוקן חוק בתי המשפט ונקבע כי לא ניתן יהיה להגיש לבית המשפט העליון בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט מחוזי לאשר ניהול תביעה נגזרת או ייצוגית הנוגעת לניירות ערך. תחת זאת, קבע המחוקק כי ניתן יהיה לעתור ל"דיון חוזר" שיתברר במחוזי בהרכב של שלושה שופטים, קרי הליך השגה המוגש לאותה ערכאה.

המשיב 1 הגיש למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד המערערים והחברה. הבקשה התבררה בפני השופטת דניה קרת מאיר בדן יחיד, וזו החליטה לאשר את התביעה.

המערערים והחברה הגישו בקשה לקיים דיון חוזר בהחלטת האישור, אלא שההרכב שנקבע לדיון בבקשה כלל אף הוא את השופטת קרת מאיר. לפיכך, עתרו המערערים לפסילתה, בטענה כי אין זה ראוי ששופט ייטול חלק בהליך שבו נבחנת ההחלטה שניתנה על ידו, ולו גם במסגרת דיון חוזר.

מותב תלתא של שופטי המחלקה הכלכלית דחה את בקשת הפסלות, ועל החלטה זו הוגש הערעור לבית המשפט העליון.

נשיא בית המשפט העליון היוצא אשר גרוניס קיבל את הערעור וציין כי הליך הדיון החוזר הוא חריג בולט לדרך הרגילה שבה ניתן להעלות השגות ערעוריות על החלטה שניתנה על ידי שופט בית המשפט המחוזי, שכן זה מתברר לפני הרכב שופטים המכהן באותה ערכאה של השופט שנתן את ההחלטה. הנשיא גרוניס קבע כי אין מנוס מהקביעה העקרונית לפיה שופט אינו יכול להימנות עם הרכב השופטים הדן בדיון החוזר, המופנה נגד החלטה שניתנה על ידו, וזאת משני טעמים מרכזיים. הראשון נעוץ בחשש לקיומה של עמדה מוקדמת ביחס לעניין שיתברר בדיון החוזר. גרוניס ציין כי בעניין זה, התגבשה בחקיקה ובפסיקה שורה של עילות שבכוחן להצדיק את פסילתו של בית המשפט, בהן מקרים שבהם השופט היושב בדין מכיר את הסכסוך ואף הביע לגביו עמדה. מנגד, דוגמאות מהפסיקה מלמדות כי לא בכל מקרה בו בית המשפט הביע עמדה מוקדמת ביחס לעניין המונח בפניו מתקיימת בהכרח עילת פסלות, שכן יש לבדוק על בסיס מכלול הנתונים הרלוונטיים האם התקיים מבחינה מהותית חשש ממשי למשוא פנים.

במקרה זה ציין גרוניס, כי על פי הוראות הדין אין מניעה שהסוגיות שתתבררנה בדיון החוזר תהיינה דומות אם לא זהות לחלוטין, לאותן סוגיות שנדונו והוכרעו בשלב של בקשת האישור. משמעות הדברים היא כי המותב הדן בדיון החוזר מוסמך מבחינה עקרונית להתערב במקרה מתאים, אף בהכרעות עובדתיות שנכללו בהחלטת האישור וכן לברר טענות ערעוריות מובהקות. הכרעות אלה, אף שאינן סופיות, בהחלט עשויות ללמד על עמדה נחרצת של בית המשפט. על כן, ברוב רובם של המקרים יהיה זה נכון לומר שהתגבשה אצל השופט עמדה מוקדמת הפוסלת אותו מלשבת בדיון החוזר, שבו מתבררות אותן סוגיות בהן הכריע כבר השופט בשלב הקודם של ההתדיינות.

הטעם השני לקבלת הערעור נעוץ לדעת גרוניס בשיקולים מוסדיים הנוגעים לכך שאין זה ראוי מבחינה עקרונית ששופט ישב כערכאת ערעור על החלטות שהוא עצמו נתן. השופט ציין כי ההסדר שנקבע לגבי דיון חוזר נחקק למעשה כתחליף לאפשרות להגשת בקשת רשות ערעור, כך שהמחוקק למעשה סגר את השער מפני תקיפה ערעורית ברשות של ההחלטה באותו שלב, ותחת זו קבע הסדר של דיון חוזר באותה ערכאה. משכך, ראוי לדמות את ההליך של דיון חוזר ככל הניתן לערכאת ערעור. בנוסף, גם טעמים של מראית פני הצדק מחייבים מבחינה עקרונית ששופט לא ישב כערכאת ערעור על החלטותיו.

 

הנשיא גרוניס הבהיר כי אין ללמוד גזירה שווה משני סוגי הליכים בהם עשויה אותה ערכאה, לרבות אותו שופט, לבחון פעם נוספת החלטה שניתנה על ידה – עיון חוזר ודיון נוסף – שבהם לא מתקיימת עילת פסלות. זאת, שכן הדיון הנוסף מתקיים במקרים נדירים וחריגים בלבד, ולא פסק הדין הוא העולה בו לדיון אלא ההלכה המשפטית שנכללה בו.

 

ע"א 461/14

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה