אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  דעות ונתוחים  > הליך הגישור בתביעות ליקויי בנייה – יקר, ארוך ולא אפקטיבי

עו"ד צבי שטיין

הליך הגישור בתביעות ליקויי בנייה – יקר, ארוך ולא אפקטיבי


14.01.2015 | עו"ד צבי שטיין

הליך הגישור שנועד לסייע לצדדים לסיים את הסכסוך בהסכמה ובמהירות אינו בהכרח הפתרון הזול והיעיל בתביעות ליקויי בנייה. עו"ד צבי שטיין מסביר מדוע לחברה הקבלנית יש אינטרס למשוך את ההליכים ככל שניתן ואיך בכל זאת מומלץ לנהל את התיק מחוץ לכותלי בית המשפט

הליך הגישור המתנהל מחוץ לכתלי בית המשפט נולד במסגרת המאמצים של הנהלת בתי המשפט להקטין את עומס התיקים הקיים על מערכת השפיטה, מתוך כוונה להפנות לפחות חלק מהתיקים להליכים אלטרנטיביים בפני מגשר חיצוני. מטרתו של הליך הגישור היא לעזור לצדדים הניצים להגיע לפתרון הסכסוך ביניהם בדרך של הסכמה, בעקבות ניהול משא ומתן בסיועו של המגשר, כאשר למגשר אין כל סמכות להכריע בסכסוך שבין הצדדים. אם הגישור יצליח, יחתמו הצדדים על הסכם פשרה, והמגשר יגישו לאישור בית המשפט, אשר יתן לו תוקף של פסק דין.

הצדדים יכולים להסכים ביניהם על הליכה משותפת להליך גישור, או לכלול בהסכם הנערך ביניהם סעיף גישור חובה טרם פנייה לבית המשפט. הפניית הסכסוך להליך גישור יכולה לבוא גם מצד בית המשפט, בכפוף להסכמת הצדדים. בית המשפט יכול וחייב לכפות על הצדדים לקיים פגישת מהו"ת טרם הדיון בתביעה, אך אינו רשאי לכפות על הצדדים לנהל את ההליך במסגרת גישור, אלא אם כן קיים הסכם כאמור בין הצדדים.

העלות הכספית

בשלב ראשון, מגיעים הצדדים אל המגשר לפגישה ראשונית, שאינה מחייבת אותם בתשלום כלשהו. פגישה זו נקראית פגישת מהו"ת שפירושה מידע היכרות ותיאום. בהמשך יעמוד שכר טרחתו של המגשר על 300 שקל לשעה, לא כולל מע"מ, לכל צד. במקרה של גישור שבו ישתתפו יותר משלושה צדדים, ישלמו כל הצדדים יחד 900 שקל לשעה, לא כולל מע"מ.

הליך משפטי המתקיים כולו בפני המגשר, לרבות כל ההליכים הקשורים במינויו של מומחה נייטרלי, שאלות ההבהרה והתשובות עליהן, ואולי אף חקירתו של המומחה מטעם הצדדים בפני המגשר, עלול להסתכם בעלות של אלפי שקלים רבים לכל צד – הוצאה בלתי מבוטלת. מאידך, אם הצדדים פונים להליך גישור, בית המשפט רשאי להורות על השבת האגרה ששולמה בגין הגשת התביעה לבית המשפט.

את האינטרס של התובע ללכת לגישור, קל יותר להבין. הוא התובע, יש לו עניין להביא את הסכסוך לסיומו מהר ככל האפשר, והליך הגישור יכול לקצר את ההליכים לעומת משכם בין כתלי בית המשפט. מבחינת עלויות כספיות, התובע הוא זה שנושא בנטל תשלום אגרת התביעה בבית המשפט. אם הוא פונה להליך הגישור, וההליך יסתיים בהצלחה, הוא יקבל חזרה את האגרה ששילם, כך שמבחינה כספית, אין לו הוצאה כספית נוספת. מאידך, ככל שיתארכו הדיונים והישיבות בפני המגשר, "המונה יעבוד" והעלויות תגדלנה בהתאם.

מהיכרותי רבת השנים את התחום ואת הנפשות הפועלות, הסיכוי שהמגשר יצליח להביא את הצדדים לידי הסדר פשרה במשך שעות בודדות של גישור הוא קטן ביותר, ואעז לומר אף בלתי אפשרי. התוצאה היא כי גם לתובע, העלות הכספית של ההתדיינות בפני המגשר תהיה יקרה יותר מזו שבבית המשפט.

ככל שסכום התביעה יהיה גבוה יותר, הכדאיות הכספית להתדיין בפני המגשר תהיה גבוהה יותר, שכן הזמן שהוא יידרש להקדיש לנושא אינו גדל בהכרח, באופן לינארי, בהתאם לגובה התביעה. הנתבע, מאידך גיסא, אינו משלם את אגרת התביעה לבית המשפט. אם הוא יסכים לפנות להליך הגישור, אזי תהיה לו הוצאה כספית לא מבוטלת נוספת, שלא היתה קיימת אילו המשיך את ההליך בבית המשפט. התוצאה היא, כי מבחינה כספית אין לנתבע כל תמריץ ללכת להליך הגישור. הדבר בא לידי ביטוי ביתר שאת, כאשר מדובר בחברה קבלנית גדולה, הבונה מספר רב של דירות, ומעורבת באופן טבעי במספר גדול של תביעות בבית המשפט.

האינטרס של החברה הקבלנית

מהיכרותי האישית את החברות הקבלניות בישראל, במהלך השנים הרבות שבהן אני עוסק בתחום, למדתי כי אין להן כל אינטרס לסיים את התיק מהר ככל האפשר, ובוודאי שלא לעשות "קיצורי דרך". ההיפך הוא הנכון.

לעתים קרובות מגיש אחד הדיירים בבניין תביעה לבית המשפט, שהיא בבחינת Test Case עבור כל היתר, אשר "יושבים על הגדר" וממתינים לתוצאות ההליך. אם ההליך יסתיים מהר ובפרוצדורה מקוצרת, הדבר יהווה תמריץ לכל יתר הדיירים האחרים להיכנס אף הם להליך המשפטי. אף חברה קבלנית לא ששה להצפת משרדיה בתביעות משפטיות של דיירים רבים. ה"תענוג" הזה עולה כסף, ולא מעט.

נושא נוסף, המהווה תמריץ-נגד מבחינת החברה הקבלנית ללכת להליך הגישור הוא נושא ההתיישנות. לעיתים רבות מגיש ראשון הדיירים את תביעתו כשנה או מעט יותר לפני תום תקופת ההתיישנות. לחברה הקבלנית יש אינטרס "למשוך" את ההליכים ככל הניתן עד שתחלוף תקופת ההתיישנות, על מנת שיתר הדיירים, גם אם ירצו לנקוט בהליכים נגדה, לאחר שיסתיימו ההליכים של הדייר הראשון שתבע, יתקשו לעשות כן בשל ההתיישנות, ובכך, תחסוך לעצמה החברה הקבלנית הוצאות כספיות מרובות.

פנייה להליך גישור במקרה שכזה וסיום מהיר של ההליכים "יזמינו" לחברה הקבלנית תביעות נוספות מצד דיירים, ובכך היא בוודאי אינה מעוניינת. על כן, אין לחברה הקבלנית כל תמריץ לפנות להליך הגישור המהיר והיא תעדיף לנהל את ההליך בבית המשפט בדרך הרגילה. לה לא אצה הדרך.

סיכויי הצלחה נמוכים

בדרך כלל, לאחר שמוגש כתב הגנה על ידי הנתבע, מקבלים באי כוח הצדדים הודעה על הזמנה לפגישת מהו"ת, לבחינת האפשרות ליישוב הסכסוך בגישור. פגישה זו תתקיים עם מגשר, וכל הדברים שיימסרו בה יהיו חסויים בפני בית המשפט ולא ישמשו כראייה בו.

בכל הכבוד, העיתוי בו מפנים בתי המשפט את הצדדים להליך הגישור בתביעות של ליקויי בנייה איננו מתאים, ובכך מחטיא את מטרתו.

בנוסח ההחלטה הסטנדרטית נקבע המועד לקיומו של הליך הגישור: פגישת המהו"ת תתקיים לא יאוחר מארבעים וחמישה ימים מיום המצאת הזמנה זו. לדעתי, כאן טמונה הבעיה העיקרית של ההליך. בטווח הזמן של 45 הימים, במקרים רבים, הנתבע טרם הצטייד בחוות דעת של מומחה מטעמו ובכל המקרים עדיין אין חוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט. במצב דברים זה, גם אם הספיק הנתבע להצטייד בחוות דעת של מומחה, כל אחד מהצדדים אוחז בחוות הדעת של המומחה מטעמו, כאילו היו אלה לוחות הברית. הסיכוי שהמגשר יצליח בשלב זה להביא את הצדדים לידי הסכם שואף לאפס.

הליך הגישור יכול להיות אפקטיבי יותר, רק לאחר שתהיה בידי הצדדים חוות דעת של מומחה נייטרלי שימונה על ידי בית המשפט או על ידי המגשר עצמו. בעיקרון, יכול גם המגשר למנות את המומחה, אולם הפרקטיקה מוכיחה כי הצדדים מעדיפים שהמומחה ימונה על ידי בית המשפט, ושכל פעולתו של המומחה תהיה תחת ה"מטרייה האווירית" של בית המשפט, החל בקביעת שכרו של המומחה, והמשך בקביעת לוחות זמנים להכנת חוות הדעת, הפניית שאלות הבהרה למומחה, מועד מתן התשובות למומחה ובמידת הצורך גם חקירת המומחה בבית המשפט. אם כל אלה יתבצעו באמצעות המגשר, נוסף על העלויות הכרוכות במינוי המומחה, ייאלצו הצדדים לשאת גם בעלות שכרו של המגשר לצורך ניהול ההליכים הכרוכים במינוי המומחה ובהפניית שאלות הבהרה אליו.

דרוש מומחה בתחום

המגשר, ובמיוחד אם הוא אינו עורך דין המתמחה בתחום ליקויי הבנייה, יתקשה להתמודד גם עם תשובות חלקיות או מתחמקות של המומחה על שאלות ההבהרה, התנגדות של אחד הצדדים לשאלת הבהרה מסוימת או מחלוקת על היקף החומר שיש להעביר למומחה. המגשר, מעצם תפקידו, אינו דן בסכסוך, אינו פוסק בו ואינו מחליט, ועל כן הוא לא יוכל לספק פתרון לבעיות כאלה.

לדעתי, הפניית הצדדים להליך הגישור, בשלב כה מוקדם של ההליך בבית המשפט ובטרם נערכה חוות דעת של מומחה נייטרלי שימונה על ידי בית המשפט, מקטינה את סיכויי הליך הגישור. אם כבר מפנים את הצדדים להליך הגישור – רצוי כי ההפנייה תעשה לאחר שתהיה בידי הצדדים חוות דעת של מומחה נייטרלי שימונה על ידי בית המשפט ולאחר שהצדדים מיצו וסיימו את הליכי שאלות ההבהרה מול המומחה או את חקירתו במידת הצורך.

בנוסף, תחום ליקויי הבנייה הוא נישה מסוימת בעולם המשפט הדורשת התמחות בתחום, כפי שהיא נדרשת בתחומים רבים של המשפט שאינם סטנדרטיים. כבר נתקלתי במגשר שמונה, שאין לו כל השכלה משפטית ואף לא הנדסית. בכל הכבוד, אני בספק רב אם מגשר כזה יהיה מסוגל להביא את הצדדים לידי הסכם גישור.

לדעתי, גישור בתחום ליקויי הבנייה מחייב את המגשר להיות עורך דין בעל ניסיון, ורצוי מאוד עם התמחות בתחום ליקויי הבנייה, או לפחות בעל הבנה וידע כלשהו בהנדסה, ואם יש לו את שניהם – עדיף ורצוי. בתביעות ליקויי בניה מתעוררות לא אחת מחלוקות משפטיות טהורות בעניין הודעה על הליקויים, זכות התיקון, איחור במסירה וכו'. אם המגשר נטול הבנה בנושאים אלה ואינו מכיר בהשפעתם על תוצאות וסיכויי ההליך מבחינת שני הצדדים, יקשה עליו לשכנע את הצדדים להגיע לידי הסכם פשרה. "משפט שלמה" במובנו הקלאסי אינו מספיק בנושאים אלה.

דעתי האישית היא כי בסכסוכים בנושא ליקויי בנייה, הדרך היעילה המהירה והפרקטית יותר, הטובה בהרבה מהליך הגישור כחלופה לניהול ההליך בבית המשפט, היא למנות כבורר עורך דין המתמחה בתחום ליקויי הבנייה, וזה ימנה מטעמו מומחה בהתאם לצרכי הסכסוך, כגון מהנדס, שמאי, אדריכל, מודד, מומחה לביסוס קרקע ומומחה לאיטום וחיפוי, ובכך יבוא לקיצו הסכסוך בצורה מהירה ומקצועית כאחת.

 

עו"ד צבי שטיין הוא עורך דין, נוטריון ומגשר המתמחה בתביעות של ליקויי בניה כשלים בבניה וירידת ערך במשך למעלה מ-35 שנים.

 

המידע המוצג במאמר הוא כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ או חוות דעת משפטית, והוא אינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם. כל המסתמך על המידע הכלול במאמר זה בכלדרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד ומסיר מכותב המאמר כל אחריות.

 

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

כל הטעויות במינוי מומחה מטעם ביהמ"ש בתביעות ליקויי בנייה

 

נזק זעום וסבל עצום: פיצוי בגין עגמת נפש בתביעות ליקויי בניה

 

דירה עם עבר: מתי ייפסק פיצוי בגין ירידת ערך של נכס מקרקעין

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.