אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > נדחתה תביעת עו"ד לתשלום שעות נוספות: נשאר במשרד ללא אישור המעסיק

צילום: Getty images Israel

נדחתה תביעת עו"ד לתשלום שעות נוספות: נשאר במשרד ללא אישור המעסיק


13.01.2015 | עו"ד רונן שיכמן

ביה"ד לעבודה דחה את תביעתו של עורך דין במשרד הורנשטיין-גלעד וקבע כי לא הוכח התובע עבד במהלך כל שהותו במשרד או כי עבודתו בשעות נוספות נעשתה באישור המעסיקים. השופטת דגית ויסמן שהכריעה בתביעות ההדדיות פסקה לתובע פיצוי של 7 שקלים בלבד, אך חייבה אותו בהוצאות משפט בסך של 15 אלף שקל

בית הדין לעבודה דחה את תביעתו של עורך דין שכיר במשרד עורכי הדין הורנשטיין-גלעד לתשלום הפרשי שכר בגין עבודה בשעות נוספות, וקבע כי התובע לא הוכיח שעבד במהלך כל שהותו במשרד, וכן לא הוכיח כי עבודתו בשעות נוספות נעשתה באישור המעסיקים.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

לטענת התובע, הצדדים הסכימו על שכר התחלתי נמוך יחסית בסך של 7,500 שקל, בכפוף להתחייבות המעסיקים להעלות את שכרו ל-8,500 נטו בחלוף ארבעה חודשים להעסקתו. בפועל, הועלה שכרו של התובע ב-1,000 שקל והועמד על סך של 8,500 שקל ברוטו. על כן, דרש התובע הפרשי שכר מחודש מרץ 2009 ועד לסיום עבודתו במשרד, וכן פיצוי של 1,000 שקל לחודש, שכן לטענתו, אלמלא התחייבו המעסיקים להעלות את שכרו, לא היה מסכים לעבוד בשכר התחלתי נמוך.

עוד טען התובע כי הוא עבד בממוצע כשלוש שעות עבודה נוספות ביום, ולכן הוא זכאי לתשלום הפרשי השכר הנובעים משעות אלה.

המעסיקים הכחישו את טענות התובע והבהירו כי כל ההסכמות בין הצדדים בנושא השכר באו לידי ביטוי בחוזה העבודה שנחתם על ידו, לאחר שבחן אותו והביע את השגותיו. בחוזה זה נקבע במפורש כי בחלוף ארבעה חודשים מתחילת עבודתו של התובע, ישקלו המעסיקים להעלות שכרו, אולם הצדדים נמנעו מלקבוע סכום מחייב. בנוסף, טענו המעסיקים כי התובע לא התבקש לעבוד בשעות נוספות וכי שולם לו גמול גלובלי בגין עבודה בשעות נוספות אף שלא היה זקוק לכך וגם במקרים בהם יצא מוקדם ולא היה זכאי לתשלום זה.

השופטת דגית ויסמן דחתה את התביעה וקבעה כי טענות התובע בכל הנוגע להתחייבויות מעסיקיו כלפיו נטענו בעלמא ולא הובאה ולו ראשית ראיה לתמיכה בהן. יתרה מזאת, התובע ניהל עם המעסיקים משא ומתן בכל הנוגע לתנאי עבודתו, הצדדים החליפו ביניהם טיוטת חוזה והתובע לא השיג על האמור בו, להוציא שני עניינים שבסופו של דבר לא נכללו בחוזה.

השופטת קבעה עוד כי התובע לא הוכיח שעבד במהלך כל שהותו במשרד וכן לא הוכיח כי עבודתו בשעות נוספות נעשתה באישור המעסיקים. בעניין זה ציינה השופטת כי על פי הדין, על מנת שתקום לעובד זכות לתשלום בגין עבודה בשעות נוספות, עליו לקבל את אישור מעסיקו לעבוד אותן. אולם במקרה זה, עולה בבירור מהראיות שמעסיקו של התובע ביקש מהתובע לעמוד בזמנים, להימנע מסרבול ולהימנע מעבודה בשעות נוספות. לכך יש להוסיף כי על פי עדותו של התובע, בחודשים האחרונים לעבודתו הוא נהג להישאר במשרד ולהאזין להקלטות שביצע למעסיקיו במהלך יום העבודה. היינו, העובדה שהתובע נשאר לעיתים מעבר לשעות הפעילות של המשרד, אינה בהכרח מעידה על עבודה בפרקי זמן אלה.

עוד נקבע כי לאור לאור המסכת העובדתית שהובאה בפני בית הדין, לא נמצא כי המעסיקים ניסו לנשל את התובע מזכויותיו. מהראיות עולה שהמעסיקים שילמו לתובע את זכויותיו בהתאם לתחשיב שנערך על ידי רואה החשבון של המשרד. בנוסף, המעסיקים פנו לתובע וביקשו שיבהיר להם מהן דרישותיו, אך הוא נמנע מלעשות כן.

השופטת ויסמן הכריעה בטענות ההדדיות ופסקה כי התובע זכאי להפרשי שכר בסך של 17 שקלים ואילו המעסיקים זכאים להחזר פיצויי פיטורים בסך של 10 שקלים. בקיזוז הסכומים זה כנגד זה, זכאי התובע לתשלום של 7 שקלים בלבד. התובע יישא בהוצאות הנתבעים בסך של 15 אלף שקל.

 

ס"ע 60022-10-10

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.