אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > דורית ביניש: "נדהמתי מהעלייה במספר המעצרים שהמשטרה מדווחת עליה בגאווה"

צילום: Getty images Israel

דורית ביניש: "נדהמתי מהעלייה במספר המעצרים שהמשטרה מדווחת עליה בגאווה"


12.01.2015 | עו"ד אורי ישראל פז

נשיאת ביהמ"ש העליון בדימוס מתחה ביקורת על היישום המועט של החקיקה בתחום ועל ידה הקלה של התביעה במעצרים עד תום ההליכים. הסנגורית הציבורית במחוז חיפה: "המציאות כיום מובילה לחשש שנאשמים מודים בהודאות שווא במטרה להשתחרר"

"המעצר הוא אחת מהפגיעות הקשות בזכויות הפרט. השינויים בחקיקה הובילו למהפכה חשובה ומוצלחת. אך השאלה שנשאלת היא כיצד מיישמים את החוקים. אני חוששת שהמצב הנוכחי אינו משביע רצון וזאת משתי סיבות עיקריות: לא ניתנו כלים ליישם את החוקים, ושיקול דעת של התביעה שידה קלה על הדק המעצרים". כך אמרה נשיאת בית המשפט העליון בדימוס דורית ביניש, ביום עיון של המרכז לחקר פשיעה משפט וחברה שהתקיים אתמול (יום ') בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, בשיתוף הסנגוריה הציבורית ופרקליטות מחוז חיפה.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

לטענת ביניש, "אין קורלציה בין ההישגים החוקתיים לבין מה שקורה בשטח והשאלה מה עושים עם זה. הפער בין הכוונות הנכונות של המחוקק למציאות היא עיקר הביקורת שלי. לא השקיעו משאבים כדי ליישם את החקיקה, לא הקצו יותר שופטים, יותר עובדות סוציאליות".

עוד הוסיפה השופטת ביניש כי "יש עבירות קלות שבהן רואים חוסר התאמה בין שיקולי המעצר לבין היכולת לממש אותם ולכן הדרך הפשוטה, שלא מקובלת עלי, היא הגשת כתב אישום עם בקשה למעצר עד תום ההליכים. המצב הזה פוגע באדם שלא בטוח שהיה צריך להיעצר ופוגע ביעילות של מערכת המשפט וספק אם למצב הזה יש הצדקה. נדהמתי מהעלייה במספר המעצרים עד תום ההליכים, שהמשטרה מדווחת עליה בגאווה. העלייה הגדולה במספר המעצרים קשורה בתכנית המשטרתית ׳תכנית מפנה׳ לפיה יחידות המשטרה נמדדות בהתאם למספר המעצרים עד תום ההליכים שהן משיגות. מעצר עד תום ההליכים אינו הישג ואינו צריך להיכלל במדדים של איכות עבודת המשטרה". ביניש ציינה עוד כי יש חשש שלהחלטה של התביעה על הגשת בקשות מעצר עד תום נלווים גם שיקולים לא עניינים והתוצאה היא ריבוי מעצרים מיותרים.

אין חלופות מעצר לקטינים

השופט רון שפירא, סגן נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, אמר בכנס כי "הליך המעצר משפיע על כל מה שקורה בהליך. המעצר לא צריך להשפיע על העונש, אבל לעתים הוא משפיע. הוא משפיע על הסדרי הטיעון במיוחד כאשר הנאשם יודע שהוא ייעצר ליותר זמן אם לא יודה באשמה".

לגבי השיקום, ציין השופט שפירא בדבריו כי "אין מקומות שיקום, אין לנו אלטרנטיבות לשיקום בעיקר לקטינים. בפועל אין חלופות מעצר לקטינים. לדוגמה, אם יגיע קטין מהמגזר הערבי הנאשם בביצוע בעבירות מין ואין לו משפחה תומכת אנחנו נפנה אותו לתסקיר ורק בעוד כחצי שנה הוא יכנס לרשימת ההמתנה לבדיקה. קהילות טיפוליות הן לעיתים יותר טובות מחלופות מעצר, הן יתריעו על בריחה או הפרה יותר טוב מאמא או סבתא ששומרות על הנאשם במעצר הבית".

עו"ד עמית אייסמן, פרקליט מחוז חיפה, ציין  כי המציאות של המעצרים היום השתנתה. "אנחנו רואים יותר שחרורים, איזוקים אלקטרונים וחלופות שונות. המציאות הנוכחית מאזנת בין הזכות של הפרט לבין הרצון של המחוקק, של בתי המשפט והתביעה להגן על החברה. וחייבים לזכור שאומנם התביעה היא שמבקשת את הארכת המעצר אבל בית המשפט הוא שמקבל את ההחלטה, ובעקבות הפעילות של הסניגוריה הציבורית שעושה עבודת קודש יש ייצוג לכל העצורים. אנחנו לא מבקשים יתרון טקטי או אסטרטגי בבקשה למעצר עד תום ההליכים, ולעיתים המעצר מקשה עלינו ועל המשטרה בביצוע החקירה ודורש חקירה מהירה יותר. חלופת המעצר מהווה יתרון טקטי ואסטרטגי עבור ההגנה, במקרים של חלופת מעצר הסניגורים מושכים את המשפט".

עו"ד ענת מיסד כנען, הסניגורית הציבורית המחוזית של מחוז חיפה, ציינה כי הנשיא בדימוס פרופ׳ אהרן ברק צפה כי בעקבות השינוי בחקיקה מספר המעצרים ירד, אך מאז בקשות למעצר עד תום ההליכים גדלו פי שלושה, למרות שרמת הפשיעה ירדה. "אנחנו צריכים לעשות חשבון נפש. התביעה צריכה לבדוק ולשקול במקרים של עבירות קלות את הבקשות למעצר עד תום ההליכים. המציאות כיום מובילה לחשש גדול שנאשמים מודים בהודאות שווא וזאת במטרה להשתחרר. אני חושבת שיש חובה לכבד את הזכות להליך הוגן ולמנוע מצבים של הודאות שווא ולקיים הליך משפטי הוגן".

המעצר ארוך מהעונש שנקבע

תנ"צ לילי באומהקר, ראש חטיבת התביעות במשטרה, השיבה לדברים: "אומרים שידינו קלה על הדק המעצרים, אני לא חושבת שזה נכון. אנחנו בוחנים כל תיק. אנחנו כתביעה המשטרתית לא נמדדים בבקשות למעצר עד תום ההליכים ולא בהגשת כתבי אישום, אלא רק במשך זמן הטיפול בתיק. יש לנו עצמאות. בשנת 2010 הוחלט על הקמת החטיבה כדי למנוע מעורבות והשפעה של המחוזות ובעוד כשלושה חודשים יפרידו אותנו גם מאגף החקירות. יש לנו תיקים חמורים שמצדיקים מעצר עד תום ההליכים ויש מקרים שבהם אנחנו מחזירים לחקירות ולא מאפשרים בקשה למעצר עד תום ההליכים. ברוב המקרים ההחלטות של התביעה הן מוצדקות ולראיה בית המשפט מקבל את הבקשות שלנו. אני לא מאמינה שנאשמים מודים בגלל שהם עצורים ובגלל מעצר עד תום ההליכים ואני גם לא מאמינה בהודאת שווא במשטרה".

פרופ' אורן גזל אייל מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה ציין כי במקרים רבים הנאשמים עצורים עד תום ההליכים לתקופות ארוכות יותר מהמאסר שמוטל עליהם בסופו של דבר. למעשה, ביום העיון נחשף כי בשנת 2011, 20% מהעצורים, לאחר שהודו, שוחררו מיד עם הודאתם או שזמן קצר מאוד אחר כך. כיום המצב קשה יותר שכן יש יותר נאשמים נעצרים עד תום ההליכים, ומנגד, רמות הענישה ירדו. משמעות המצב הזה, לדברי גזל אייל, היא שלאותם נאשמים כדאי לערוך הסדר טיעון ולהודות כדי להשתחרר מהמעצר, בין אם הם ביצעו את העבירות המיוחסות להם ובין אם לא, בין אם הם אשמים ובין אם לא. "השיטה הזו, שבה נאשם יודע שאם יודה הוא ישתחרר בקרוב ובית המשפט יסתפק בתקופת המעצר בתור עונש, ואם יעמוד על טענותיו לחפות המעצר ימשך, מסכנת חפים מפשע וגם יוצרת חשש כבד כי נאשמים מוותרים על טענות הגנה טובות שיכלו לסייע להם, ולו לצורך זיכוי מחלק מהעבירות או לעניין העונש. כדי לצמצם את החשש יש לקבוע כי בעבירות הקלות יותר יש לשחרר את הנאשמים בחלוף זמן מסוים, כאשר תקופת המעצר מתקרבת לעונש שצפוי להם אם הם יודו. אם לפני ארבע שנים 25% מהכלואים היו עצירים (והיתר אסירים פליליים), הרי שכיום כבר 30% מהכלואים הם עצירים לפני שנגזר דינם".

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.