אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > ביה"ד: אין להתיר "מרוץ סמכויות" בין ארגון עובדים לתובע ייצוגי פוטנציאלי

בית הדין לעבודה בתל אביב. צילום: באדיבות גוגל מפות

ביה"ד: אין להתיר "מרוץ סמכויות" בין ארגון עובדים לתובע ייצוגי פוטנציאלי


12.01.2015 | עו"ד לילך דניאל

ביה"ד לעבודה דחה בקשה לאישור תביעה ייצוגית שהגיש עובד נגד מעסיקה בשל הסכם קיבוצי שנחתם ארבעה שבועות לאחר הגשתה: "יש לאפשר לארגון העובדים ולמעסיק לנהל מו"מ באורך רוח, בשקדנות ובמתינות, מבלי שתובע ייצוגי פוטנציאלי 'ירחף מעליהם' כעננה ויביא חלילה לידי חתימת הסכם קיבוצי בחיפזון, תוך ויתור על דרישות מהותיות"

בית הדין האזורי לעבודה דחה על הסף בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד מעסיקה, בשל הסכם קיבוצי שנחתם כארבעה שבועות לאחר הגשתה. השופטת אריאלה גילצר כץ קבעה כי אין להתיר מצב של מעין "מרוץ סמכויות" בין ארגון עובדים לתובע ייצוגי ויש לאפשר לארגון ולמעסיק לנהל את המשא ומתן ביניהם באורך רוח, בשקדנות ובמתינות. משכך, מקום בו הוגשה בקשה לאישור תובענה ייצוגית בזמן ניהול משא ומתן קיבוצי, מבלי לבדוק כהלכה את מצב העניינים ומבלי שהוכח כי עסקינן במשא ומתן סרק – יהיה מקום לדחות את בקשת האישור.

 

 לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

המשיב, אלון קורן מידן עבד כרופא שיניים במשרה חלקית בחברת ש.ל.ה שירותי רפואה בע"מ. לאחר סיום העסקתו, הגיש מידן בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד החברה, שעניינה בטענה לאי תשלום דמי חופשה שנתית ודמי מחלה לרופאי השיניים שעבדו בה. החברה מצדה הגישה בנוסף לתגובתה לבקשת האישור גם בקשה לסילוק על הסף. טענתה העיקרית של ש.ל.ה שירותי רפואה הייתה כי כארבעה שבועות לאחר הגשת בקשת האישור חתמה היא על הסכם קיבוצי מול ההסתדרות הרפואית, ארגון רופאי שירותי בריאות כללית וועד רופאי השיניים שלה, אשר בין היתר קבע כי לנציגות הרופאים בחברה לא תהיינה דרישות בכל הנוגע לנושאים שהוסדרו בהסכם בגין התקופה שעד לחתימתו.

בתגובה לבקשת הסילוק טען מידן כי במועד הגשת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית לא חל עליו ההסכם הקיבוצי שבמחלוקת, וכי על פי הפסיקה מעסיק לא יוכל לחסות בצלו של הסכם קיבוצי שאליו הצטרף לאחר הגשת התביעה הייצוגית. עוד טען כי החתימה על ההסכם הקיבוצי לאחר הגשת הבקשה לאישור נעשתה בחוסר תום לב ובניסיון "לחמוק מעונשה" של התביעה הייצוגית, ולכן לא הייתה כל מניעה מהגשת הבקשה ולא קם המחסום הקבוע בחוק לעניין הגשת תובענה ייצוגית מקום בו חל הסכם קיבוצי.

עוד נטען בתגובה כי ארגון העובדים הוקם כשנתיים וחצי טרם הגשת הבקשה ומאז לא נקט בצעדים ארגוניים של ממש כנגד המעסיקה, ולכן החתימה על ההסכם לאחר הגשת הבקשה מעלה חשש שאין מדובר בארגון אותנטי או שהוא אינו נוקט בצעדים למען העובדים. מלבד האמור טען מידן כי ההסכם כלל אינו מסדיר את סוגיית הפרת זכויותיהם הקוגנטיות של הרופאים בעבר, ותחת זאת קובע כי אין בחתימתו כדי להוות ויתור על תביעות פרטניות בעניינים אלה, כשלפי הפסיקה הסכם קיבוצי לא רטרואקטיבי אינו יכול להוות נימוק לדחיית אישורה של תובענה ייצוגית, שעניינה זכויות עבר.

הסכמה ללא מהלכים דרמטיים

השופטת אריאלה גילצר כץ דחתה על הסף את בקשת האישור של התביעה כייצוגית וציינה במקום עבודה מאורגן שבו חל הסכם קיבוצי על הצדדים הדרך העדיפה לאכיפת זכויות העובדים היא באמצעות ארגון העובדים ולא באמצעות תובענות ייצוגיות. לצד זאת, הוכרו חריגים להלכה זו, כגון נסיבות שבהן המעסיק העלה לראשונה בחוסר תום לב דבר קיומו של ההסכם הקיבוצי ותחולתו עליו בעת הגשת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית, מקרים שבהם המעסיק לא הכחיש קיומו של ההסכם אך נמנע משך שנים רבות מלהחילו או כאשר המעסיק ביקש לחסות בצילו של הסכם קיבוצי אליו הצטרף לאחר הגשת התביעה.

על אף האמור, סברה השופטת כי כאשר ארגון עובדים מנהל משא ומתן שקול וענייני מול המעסיק והצדדים מתקרבים לחתימה על הסכם קיבוצי, אין זה ראוי שעובד יגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית בעניין אותן זכויות שעתידות להיות מוסדרות בהסכם. יתרה מזו, על עובד המגיש תובענה ייצוגית בעת ניהול משא ומתן קיבוצי לנהוג בזהירות יתרה ולבדוק כדבעי את השלב בו מצוי המשא ומתן והצפי להתקדמותו, ולשקול זאת על מנת להחליט האם להגיש את התובענה הייצוגית.

השופטת הדגישה כי אין להתיר מצב של מעין "מרוץ סמכויות" בין ארגון עובדים לתובע ייצוגי, ויש לאפשר לארגון העובדים ולמעסיק לנהל את המשא ומתן ביניהם באורך רוח, בשקדנות ובמתינות, מבלי שתובע ייצוגי פוטנציאלי "ירחף מעליהם" כעננה ויביא חלילה לידי חתימת הסכם קיבוצי בחיפזון. באופן זה, צוין, עלול ארגון העובדים לוותר על דרישות מהותיות למען חתימה זריזה וכך הנפגעים העיקריים יהיו העובדים. לסיכום קבעה השופטת כי בנסיבות שבהן הוגשה בקשה לאישור תובענה ייצוגית בזמן ניהול משא ומתן קיבוצי מבלי לבדוק כהלכה את מצב העניינים ומבלי שהוכח כי עסקינן במשא ומתן סרק – יהיה מקום לדחות את בקשת האישור.

כפועל יוצא מכך, קבעה השופטת גילצר כץ כי עצם חתימת ההסכם הקיבוצי ארבעה שבועות לאחר הגשת הבקשה אינו יכול לבדו להוות ראיה לכך שההסכם נחתם בחוסר תום לב. בעניין זה, עלה כי המשא ומתן בין המעסיקה לנציגות הרופאים התנהל במשך שנתיים, פרק זמן סביר בהחלט לדעת השופטת לגיבושו של הסכם קיבוצי מקיף ומעמיק. אשר לטענה לפיה במשך אותן שנתיים לא ננקטו כל צעדים ארגוניים של ממש מצד נציגות הרופאים, נקבע כי גם אם הדבר נכון אין בכך כדי להטיל דופי בנציגות הרופאים, ויש אף לשאוף לכך שצדדים ליחסים קיבוציים יגיעו לידי הסכמה מבלי להידרדר למהלכים קיבוציים דרמטיים.

ויתורים ופשרות בהסכם

השופטת גילצר כץ התייחסה למשמעותו של סעיף הוויתור על טענת הפרה לכאורה של זכויות עובדים בעבר, וקבעה כי גם אם נקודתית יש במתווה זה כדי לקפח לכאורה את זכותם של העובדים ככלל, הרי שבהסתכלות רחבה עצם חתימת ההסכם מטיבה עמם משמעותית ולכן ככלל אין כל פסול בוויתור כזה. השופטת ציינה כי משא ומתן קיבוצי, ככל משא ומתן, כרוך בוויתורים ופשרות בתמורה להטבות ומכאן שמתן אישור להגשת תובענה ייצוגית של עובדים ביחס לזכויות עבר יעקר מתוכן את הסכמת הצדדים, יפגע בחופש ההתקשרות שלהם ואף עלול להוות תמריץ שלילי עבור מעסיקים לחתום על הסכמים קיבוציים שכן תמיד תיוותר הדלת פתוחה להגשת תובענות ייצוגיות ביחס לזכויות עבר.

השופט דחתה את הטענה כי ההטבות שניתנו במסגרת ההסכם אינן מצדיקות את הוויתורים שנעשו בו, וציינה כי ככלל לא ישים עצמו בית הדין בנעלי ארגון העובדים והמעסיק ולא יבחן את שוויו הכלכלי של ההסכם הקיבוצי, שכן זה אינו תפקידו ואין לו את הכלים או היכולת לעשות זאת. מלבד זאת, חזקה על נציגות הרופאים המודרכת על ידי ההסתדרות שההסכם הקיבוצי עליו חתמה מטיב עם העובדים המיוצגים. במקרה זה, הובהר כי על פני הדברים, סעיפי ההסכם הקיבוצי המסדירים דמי חופשה ודמי מחלה אכן הטיבו עם הרופאים.

לבסוף, העירה השופטת לעניין תום לבו וניקיון כפיו של המבקש, וקבע כי מהראיות שהובאו עלה כי זה מיהר להגיש את הבקשה לאישור התובענה הייצוגית ביודעו על כך שמתנהל משא ומתן מתקדם בין המעסיקה לנציגות הרופאים, וזאת מבלי לבצע בירור מוקדם באשר להתקדמות המשא ומתן או לבצע פניה מוקדמת שעניינה כוונתו להגיש תובענה ייצוגית. עוד התרשמה השופטת כי המבקש גמר אומר בליבו להגיש תובענה ייצוגית נגד מעסיקתו אף טרם התפטרותו, וייתכן שאף חזר לעבוד בה לפרק זמן קצר לאחר שסיים התמחותו כעורך דין על מנת שיוכל לעשות כן.

 

ת"צ 53872-10-12

 

 

 

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה