אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > נדחתה תביעת מומחה רפואי נגד אסותא: רשאית לסרב לשימוש בחדרי הניתוח

צילום: Getty images Israel

נדחתה תביעת מומחה רפואי נגד אסותא: רשאית לסרב לשימוש בחדרי הניתוח


11.01.2015 | עו"ד לילך דניאל

פרופ' יונה תדיר תבע את אסותא בסך של 3.2 מיליון שקל בטענה כי בית החולים מנצל את מעמדו המונופוליסטי בשוק חדרי הניתוח הפרטיים. השופטת ענת ברון קבעה כי אף שלא ניתן לנתק את העבר המסוכסך של הצדדים מההחלטה, יש בה גם פן מקצועי והיא מהווה חלק מהפררוגטיבה הניהולית של אסותא ועל כן היא סבירה

בית המשפט המחוזי דחה תביעה שהגיש פרופ' יונה תדיר, מומחה בתחום המיילדות והגניקולוגיה, נגד "אסותא" וקופת חולים מכבי, שהוגשה מכוח חוק ההגבלים העסקיים בגין סירובה של אסותא לאפשר לתובע לשמש רופא עוזר בפרוצדורות כירורגיות המבוצעות במתקניה. השופטת ענת ברון קבעה כי גם בהנחה שאסותא היא בעלת מונופול בשוק הרלוונטי, הרי שביסוד הסירוב עמדו נימוקים ענייניים, וכי אף שלא ניתן לנתק את העבר המסוכסך של הצדדים מההחלטה, יש בה גם פן מקצועי והיא מהווה חלק מהפררוגטיבה הניהולית של אסותא, ועל כן היא סבירה.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

פרופ' תדיר היה מחלוצי השימוש בכירורגיה לפרוסקופית בארץ (ניתוח באמצעות לייזר דרך מספר חללים בדופן הבטן חלף חיתוך גדול של הבטן) וכן מראשוני העוסקים בהפריה חוץ גופית (IVF). בשלהי שנות השמונים שימש תדיר כראש היחידה להפריה חוץ גופית בבית החולים בילינסון ובשנות התשעים העתיק את מגוריו לארצות הברית, שם עמד בראש מכון מחקר יוקרתי באוניברסיטת קליפורניה.

בשלב מסוים, הציע קופת חולים מכבי לתדיר לשוב לישראל ולנהל את בית החולים "רמת מרפא" בפתח תקווה (בית חולים פרטי שהופעל על ידי חברת "אסותא" המצויה בבעלות מלאה של מכבי). בעקבות כך, עזב תדיר את משרתו הנחשקת בארה"ב ושב לישראל. בהגיעו לגיל 60 הסתיימה העסקתו של התובע, כשלאחר מכן לדבריו נתקל בקשיים מקצועיים עד שהוצע לו להקים מרכז רב תחומי לטיפול בשרירני רחם בבית החולים בילינסון. תדיר נענה להצעה, ובמקביל עמל על הקמת מרכז דומה לייעוץ ולטיפול בנשים באופן פרטי במסגרת קליניקה שבה היה אמור לשמש כיועץ מרכזי. לצורך האמור, ניהל מגעים מול אסותא על מנת שיתאפשר לו לשמש כ"רופא עוזר" בהיתר למומחי הקליניקה בכל אותן פרוצדורות רפואיות שיבוצעו במתקניה. לאחר שבקשתו זו סורבה, עתר תדיר לפצותו בסכום כולל של 3.2 מיליון שקל בגין הנזקים שנגרמו לו לטענתו.

בתביעתו טען תדיר כי אסותא היא בעלת מונופולין, כאמור בסעיף 26(א) לחוק ההגבלים העסקיים, בשוק "אספקת חדרי ניתוח פרטיים לפעולות כירורגיות ברמה בינונית ומעלה באזור המרכז. לדבריו, סירובה של אסותא לבקשה מהווה "סירוב בלתי סביר" מצד מונופולין לספק שירות וכן ניצול לרעה של המעמד המונופוליסטי. זאת, מאחר שיסודו בהתנכלות אישית ולא בנימוקים ענייניים. עוד נטען כי יש להטיל אחריות אישית גם על שלושה בעלי תפקידים בכירים בעת הרלוונטית – מנכ"ל אסותא, מנכ"ל מכבי ומי ששימשה כמנהלת הרפואית של אסותא.

השופטת ענת ברון דחתה את התביעה וקבעה כי גם אם תתקבל עמדתו של התובע כי אסותא היא בעלת מונופולין בשוק הרלוונטי, הרי שהיא לא הפרה אף לא אחת מהמגבלות החלות על מונופולין לפי חוק ההגבלים העסקיים, ואף לא את התנאים שנקבעו על ידי הממונה במסגרת מיזוגים להם הייתה צד. עם זאת, הבהירה השופטת כי אין לקבוע מסמרות בשאלה אם אסותא היא מונופולין שכן הדבר אינו נחוץ לצורך ההכרעה בתביעה זו.

השופטת ציינה כי אמנם לא ניתן לנתק את המימד האישי ואת העבר המסוכסך של הצדדים מההחלטה של אסותא שלא להתיר לתובע לפעול במתקניה, אולם מדובר בהחלטה שבמדיניות רפואית שיש לה פן מקצועי ולא רק אישי והיא מהווה חלק מהפררוגטיבה הניהולית של אסותא ועל כן היא סבירה. מלבד זאת, עלה כי התובע לא טמן את ידו בצלחת בכל הנוגע למאבק הכוחות עם מנכ"ל אסותא, כשבעניין זה תיאר מנכ"ל מכבי את יחסי הצדדים כ"מאבק אלים" והוסיף כי התובע הוכיח עצמו כאדם שבאופיו אינו מקבל מרות וסמכות תוך שהוא נלחם "מלחמת חורמה אובססיבית" בכל הנחיה מלמעלה שהוא אינו מאמין בה. עוד התרשמה השופטת כי גם הרושם שנוצר בקרב הנהלת אסותא בדבר תכונות מסוימות של התובע אינו מופרך, כשממכלול העדויות ברור שהתובע הוא אכן אדם הנאמן לאמת המקצועית שלו ושלו בלבד, ובעוד שתומכיו רואים בכך מעלה, מתנגדיו רואים בכך חיסרון בהתייחס לחוסר היכולת שלו לקבל מרות.

לסיכום, קבעה השופטת ברון כי נימוקים ענייניים הם שעמדו ביסוד הסירוב לבקשתו של פרופ' תדיר לשמש רופא עוזר במתקניה של אסותא, וכי מדובר בעניין שמסור לשיקול דעתה הרפואי והתקציבי. משכך, אין לומר כי סירובה לבקשתו היא בלתי סביר, מפלה, או היווה ניצול אחר לרעה של מעמדה באופן העולה כדי הפרה של איזו מהוראות חוק ההגבלים או מתנאי המיזוגים. לבסוף, נדחתה גם טענתו של תדיר כי סירובה של אסותא לאפשר לו לפעול במתקניה הביא ל"פגיעה אנושה" באיכות ובהיקף השירות הניתן לציבור המטופלות, שכן דובר בטענה שנטענה בעלמא ומבלי שהונחה לה תשתית ראייתית ועובדתית הולמת.

תדיר ישלם לנתבעים הוצאות משפט בסכום כולל של 40 אלף שקל.

 

ת"א 1921-12-09

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה