אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > סופית: הגבלת שכר הטרחה ברכישת דירה מקבלן תיכנס לתוקף ב-10 בינואר

צילום: Getty images Israel

סופית: הגבלת שכר הטרחה ברכישת דירה מקבלן תיכנס לתוקף ב-10 בינואר


08.01.2015 | עו"ד אורי ישראל פז
בג"ץ דחה את בקשתה של לשכת עורכי הדין למתן צו ביניים והתקנות החדשות ייכנסו לתוקף כמתוכנן בעוד יומיים

בג"ץ דחה את בקשתה של לשכת עורכי הדין למתן צו ביניים והתקנות החדשות ייכנסו לתוקף כמתוכנן בעוד יומיים. באי כוח הלשכה, עוה"ד אילן בומבך ויריב רונן: "ההליך בכנסת היה מחטף בשלהי כהונתה של הכנסת ותוצאותיו היו קבועות מראש. הנזק המדובר הוא היקפי ועצום"

בעקבות דחיית בקשתה של לשכת עורכי הדין למתן צו ביניים, על ידי השופט ניל הנדל, ב-10 לינואר 2015 ייכנסו לתוקף התקנות החדשות שמגבילות את שכר טרחת עורכי הדין בעסקת רכישת דירה מקבלן. התקנות החדשות אושרו בימיה האחרונים של הכנסת ה-19, רגע לפני פיזורה.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

כפי שדווח לאחרונה בפורטל תקדין, ב-4 לדצמבר 2014 אושרו בדיון שנערך בישיבת ועדת הכלכלה בכנסת תקנות חוק המכר (דירות) (הגבלת גובה ההוצאות המשפטיות), התשע"ה-2014, שייכנסו לתוקף ב-10 לינואר 2015, ולפיהן יוגבל שכר טרחת עורך דין בעסקת רכישת דירה מקבלן. שכר טרחת עורך דין יוגבל ברכישת דירה מקבלן ל-5,000 שקל או לחצי אחוז ממחיר הדירה, הנמוך מבין השניים. אולם, יוחרגו מהחוק החדש דירות יוקרה שמחירן מעל 4.6 מיליון שקל. מדובר בשכר הטרחה שגובים הקבלנים מרוכשי הדירות עבור הוצאות משפטיות. החוק אינו מגביל שכר טרחת עורך הדין המייצג את הרוכש.

בעקבות אישור הבזק של התקנות בוועדת הכלכלה, פנתה לשכת עורכי הדין בבקשה לבג"ץ לתקן את עתירתה התלויה ועומדת והקבועה לדיון ביום 18.2.15. לטענת הלשכה בעתירה לבג"ץ, שהוגשה באמצעות עורכי הדין אילן בומבך ויריב רונן, ההליך בכנסת היה מחטף בשלהי כהונתה של הכנסת ותוצאותיו היו קבועות מראש, שכן קיבלה הלשכה הודעה בפרק זמן של פחות מ-24 שעות להגיע לאותו דיון. נציגי הלשכה שהשתתפו בדיון – עוה"ד יורם חגבי חגי, יו"ר פורום קניין ומקרקעין (משותף) של הלשכה, אילן שרקון ורונית שבירו – נדהמו לגלות כי מלבד חבר הכנסת מאיר שטרית, לא נכח באולם ועדת הכלכלה אף לא חבר כנסת נוסף. הדיון התנהל בפני חבר הכנסת שטרית בלבד, יו"ר זמני של ועדת הכלכלה, אשר בתום הדיון היה היחיד שהצביע בעד אישור התקנות לחוק שהוא עצמו יזם.

למרות שהשופט ניל הנדל התיר ללשכה להגיש את עתירתה המתוקנת, שלשום (ג', 6.1) החליט השופט הנדל כי "לאחר עיון בחומר, ובשים לב בין היתר להשלכותיו של צו הביניים המבוקש, טיב הטענות המועלות בעתירה, ומאזן הנוחות – סבורני כי אין מקום למתן צו ביניים". משמעות ההחלטה היא שב-10 לינואר 2015 ייכנסו לתוקף התקנות החדשות שמגבילות את שכר טרחת עורכי הדין בעסקת רכישת דירה מקבלן.

מחיר אחיד לשירות

כזכור, עוה"ד חגבי הביע תמיהה בפני חבר הכנסת שטרית הכיצד התקנות מאפשרות לרוכשי דירות בסכומים אסטרונומיים של 2.5 מיליון שקל ומעלה, לשלם אך ורק 5,000 שקל כשכר טרחת עו"ד, וציין כי הדבר אינו סביר ומלבד המטרה לפגוע בפרנסתם של עורכי הדין אין כל נימוק ענייני.

עוד טענו באי-כוח הלשכה, עוה"ד בומבך ורונן, בבקשת התיקון לעתירה שהוגשה לבג"ץ כי "דין התקנות להיפסל גם מחמת חוסר סבירותן וחוסר מידתיותן. שכן, הן מתיימרות לקבוע מחיר אחיד ל'מוצר', כאילו אנו עוסקים בפיקוח על מוצרי יסוד, ולא במתן שירותים של עורכי דין אשר רכשו השכלה, התמחו ואף הוסמכו על פי חוק לטפל במתן שירותים לרוכשי דירות ואשר אמונים ומחויבים לכללי אתיקה של לשכת עורכי הדין. כל זאת, מעבר לטענות החוקתיות שהועלו בעתירה המקורית כלפי תיקון 7 עצמו, ומעבר לטענות שפורטו לעיל בדבר הליך ההתקנה הבלתי סביר של התקנות".

בבקשת התיקון לעתירה לבג"ץ טוענים עוה"ד בומבך ורונן כי "נכון לימים אלה ולעשרות השנים האחרונות, שרר הנוהג כי עורכי הדין מקבלים את שכרם ישירות מרוכשי הדירות ולא מהקבלנים. אם חלילה לא יינתן צו ביניים, ייווצר מצב בו הקבלנים אמנם 'ישלימו' את שכר הטרחה הנקוב בתקנות (בידיעה גמורה כי הסכום בתקנות כלל איננו ריאלי), בדרך של הכנסת יתרת שכר הטרחה כחלק ממחיר הדירה. מעשה זה יפגע בציבור רוכשי הדירות משום שמס הרכישה יעלה, אך העותרת חוששת מאוד כי הקבלנים לא ישלימו את שכר טרחתו הנהוג של עורך הדין (1.5% + מע"מ), אלא יעבירו לעורך הדין סכום קטן ומופחת, תוך ניצול מעמדו החלש לנוכח תיקון 7 והתקנות החדשות".

תמחור בלתי סביר

לדברי עוה"ד בומבך ורונן, "הנזק המדובר הוא היקפי ועצום. שכן, מכיוון שהמדינה 'תימחרה' את שכר טרחתו של עורך הדין ברכישת הדירה בצורה כה בלתי סבירה ביחס לטיב העבודה ומשכה, צפוי כי רוכשי הדירות לא יסכימו לשלם לעורכי דין שמלווים אותם עצמאית בהליך רכישת הדירה (דהיינו, לא עורכי הדין שעוסקים בעניין מטעם הקבלן) יותר מהסכום הזה. כל זאת, יש לזכור, במשטר חקיקתי והלכתי אשר מטיל חובות נאמנות וזהירות מן הגדולות ביותר שקיימות לבעלי משלח יד בישראל, ובמצב דברים בו כל מתווך מקרקעין מרשה לעצמו (כמומחש בעתירה המקורית) לגבות 2%+מע"מ ממחיר הדירה, כשכר טרחה בגין שירותיו".

יצוין כי נראה כי היה זה ההישג הפוליטי האחרון של חברת הכנסת מאיר שטרית, שלימים פרש לאחרונה מהחיים הפוליטיים לאחר עשרות שנות של כהונה בכנסת ובמשרדי הממשלה.

בדיון בוועדת הכלכלה טען חה"כ שטרית בפני נציגי לשכת עורכי הדין כי לא ברור לו "למה הקבלן לא משלם ישירות לעורך הדין? מי מפריע לכם? לא שיניתם את זה וגם לא תשנו. אתם מנהלים מאבק במקום הלא נכון. אין לי בעיה שהקבלן יכניס את זה למחיר הדירה, כמו שהוא מתמחר את האינסטלטור, אבל זה לא המצב. היום גובים מהרוכש 1.5%-2%, ולפעמים הקבלן לוקח לעצמו חלק מהכסף. זה בכלל שחיתות. מעכשיו אתם תוציאו חשבונית וקבלה כדי שבשכר הטרחה הזה הקבלן לא יוכל לגעת, ואז הרוכש גם לא ישלם על זה מס רכישה. היום הזוג משלם גם על הדירה וגם על שכר הטרחה מס רכישה. אותי מעניין הקונה. לא הקבלן ולא עורכי הדין. אני חוסך לקונה".

 

בג"ץ 4415/14

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

לשכת עורכי הדין עתרה לבג"ץ נגד הגבלת שכר טרחת עו"ד ברכישת דירה מקבלן

 

מאז 2002 גבו הקבלנים ועורכי הדין מרוכשי הדירות שכ"ט בניגוד לחוק

 

הגבלת שכ"ט עורך הדין של הקבלן לא תחול על דירות יוקרה מעל 4.6 מיליון שקל

 

לשכת עוה"ד מבקשת מבג"ץ לעצור את תקנות המכר כדי להגן על רוכשי הדירות

 

 

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.