אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > בית המשפט העליון בבקשה לדיון נוסף: לא יהיה מרוץ סמכויות בסוגיית מזונות הילדים

ביה"ד הרבני בתל אביב. צילום: דוברות הנהלת בתי הדין הרבניים

בית המשפט העליון בבקשה לדיון נוסף: לא יהיה מרוץ סמכויות בסוגיית מזונות הילדים


04.01.2015 | עו"ד אורי ישראל פז

פסק הדין של נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס שם קץ לפרשנות המכרסמת בהלכת שרגאי וקבע כי בית הדין הרבני לא יקנה סמכות לדון בסוגיית מזונות קטינים בדרך של כריכתם לתביעת גירושין. פסק הדין שניתן במסגרת דיון נוסף בבג"ץ מחזק את מעמדו העצמאי של הקטין ואת ההגנה עליו במסגרת ניהול הסכסוך המשפחתי

בית הדין הרבני לא יקנה סמכות לדון בסוגיית מזונות קטינים בדרך של כריכתם לתביעת גירושין. כך פסק לאחרונה עקרונית הנשיא אשר גרוניס. בכך הביא גרוניס לסיומו את אי הבהירות בנושא שהתעוררה לאחרונה, וחיזק את מעמדו העצמאי של הקטין הזכאי לתבוע את מזונותיו.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

הסכסוך המשפטי המשפחתי בישראל מתנהל במרחב דואלי וחשוף לסמכותן של שתי ערכאות מקבילות: בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה. ערכאות אלו נבדלות זו מזו בדינים המהותיים, הראייתיים והדיוניים המוחלים בהן, שונות המובילה לעתים קרובות להכרעות שונות שתתקבלנה בכל אחת מהן. במצב דברים זה התפתחה בישראל פרקטיקה בעייתית של "מרוץ סמכויות", במסגרתה כל אחד מבני הזוג מבקש להקדים את האחר בהגשת תביעה לערכאה המיטיבה עמו. מדובר בתופעה קשה, החשופה מזה שנים רבות, לביקורת נוקבת, הן בפסיקה והן בספרות מלומדים ואף כונתה בפסיקה כתופעה מביכה, המתמרצת את בני הזוג ליזום הליך משפטי מיד בראשיתו של הסכסוך המשפחתי, מתוך חשש שמא הצד השני יקדים בבחירת הערכאה השיפוטית, תחת פתרון הסכסוך בדרכים של הסכמה.

מאז שנות ה-60, מזה למעלה מ-50 שנה, בהתאם להלכה פסוקה שניתנה על ידי בית המשפט העליון, הנחשבת לאחד מאבני היסוד של דיני המשפחה בישראל (המוכרת בעגה המשפטית כ"הלכת שרגאי"), סוגיית מזונות הילדים היתה חפה מתופעה קשה זו. למעשה, במשך כחמישה עשורים משלה בשדה המשפטי המורכב של דיני המשפחה בישראל, הלכה המכירה במעמדו העצמאי והנפרד של הקטין מהוריו הקובעת כי כריכת סוגיית מזונות קטינים לתביעת גירושין לא תוכל לחסום את דרכו של הקטין מלהגיש תביעה עצמאית למזונותיו לבית המשפט לענייני משפחה, ולא תמנע מבית המשפט לדון ולפסוק בתביעה שכזו המוגשת בפניו. 

במרוצת השנה וחצי האחרונות, התעוררה אי בהירות מסוימת בסוגיה זו בעטין של אמרות אגב (שאינן בעלות תוקף משפטי של הלכה מחייבת) שהושמעו במספר פסקי דין שניתנו בעת האחרונה על ידי בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, ופורשו באופן שגוי ומוטעה על ידי הערכאות דלמטה, הן בבתי הדין הרבניים והן על בבית המשפט לענייני משפחה.

אי בהירות זו שנוצרה בפסיקה עוררה תכונה מרעישה בקרב העוסקים בדיני המשפחה בישראל ובקרב ציבור המתגרשים בישראל, וקיפלה בחובה פוטנציאל "נפיץ" לזעזע את אחד מעמודי התווך של מפת דיני המשפחה בישראל, תוך טלטול יחסי הגומלין העדינים והשבריריים ממילא שבין הערכאות הדיוניות. פרשנות שגויה זו השפיעה על יחסי הכוחות בין המתדיינים, על אופיו ועוצמתו של הסכסוך המשפחתי, וחמור מכך – כרסמה במעמדו העצמאי של הקטין ובזכותו לתבוע את מזונותיו, שהוכרו בהלכה הפסוקה כערך מוגן, והכל על מזבח מרוץ הסמכויות.

שינוי ההלכה הפסוקה כביכול, באמצעות פרשנות שגויה זו, משמעותו העצמה והאצה של תופעה מרוץ הסמכויות בדרך של פתיחת חזית נוספת הנוגעת לצלע הפגיעה ביותר בסכסוך המשפחתי, ילדי הצדדים, תוך ליבוי המאבקים המשפטיים שבין ההורים, האצת והארכת משך ההתדיינות, העשויים וצפויים, להעמיק את הפגיעה בטובת הילד השבוי בשדה הקרב שבין הוריו. 

בשלהי דצמבר 2014 הגיע מצב זה לסיומו, בפסק דין דרמטי שניתן על ידי נשיא בית המשפט העליון, השופט אשר גרוניס, שבו נקבע באופן מפורש ונהיר כי ההלכה עתיקת היומין, לפיה בית הדין הרבני אינו קונה סמכות ייחודית לדון בתביעת מזונות ילדים מכוח כריכתה בתביעת הגירושין שמוגשת על ידי מי מהוריו, שרירה וקיימת.

מדובר בעתירה לדיון נוסף שהוגשה על ידי משרד עורכי הדין שלי פיירשטיין-טייאר ושלומית בקרמן-אפרתי, מתוך מטרה לשים קץ לאנדרלמוסיה שנוצרה במפת דיני המשפחה בישראל. על פי פסק הדין, אין בכוחה של תביעת מזונות במסגרת הליך גירושין (להבדיל מתביעת הורה להשבת הוצאות בהם נושא בקשר לגידול הילדים) לחסום את דרכם של הקטינים מלהגיש תביעה עצמאית למזונותיהם בבית המשפט לענייני משפחה. בכך, חיזק בית המשפט העליון את ההגנה ההרמטית שהוענקה לקטין במסגרת ניהול הסכסוך המשפחתי המשפטי, ועיבה את חומת המגן העוטפת את הקטין מפגעיו של הסכסוך המשפטי המשפחתי.

לדברי ראשת מרכז רקמן לקידום מעמד האישה שבאוניברסיטת בר אילן, פרופ' רות הלפרין – קדרי, "אנו במרכז רקמן, כמו גם גורמים אחרים, הבנו את הסכנה שבהותרת פסיקה זו על כנה ועל כן החלטנו להיות שותפים ליוזמה ולהגשת העתירה, באמצעות עורכי הדין קרן הורוביץ ושי זילברברג".

 

דנג"ץ  6454/14

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

משרד המשפטים פועל לביטול מרוץ הסמכויות בין הערכאות בסכסוכי משפחה

 

פנייה ליישוב סכסוך בהסכמה תהיה תנאי להגשת כתב תביעה בענייני משפחה

 

אושר בוועדת החוקה: תביעות בענייני משפחה יחייבו פניה מקדמית ליחידות הסיוע  

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.