אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > היועמ"ש מתנגד לשחרורה של אתי אלון: לא שילמה קנס של 5 מיליון שקל

צילום: Getty images Israel

היועמ"ש מתנגד לשחרורה של אתי אלון: לא שילמה קנס של 5 מיליון שקל


01.01.2015 | עו"ד אורי ישראל פז

לטענת הפרקליטות, אלון נהגה במניפולטיביות והעלימה מעיני ועדת השחרורים את העובדה שהיא הוכרזה פושטת רגל ולא תשלם גם בעתיד את הקנס שנגזר עליה. העתירה מציינת כי עד היום לא נחשפה התמונה המלאה של נתיבי הכספים שנגנבו מהבנק למסחר, שהניעו והעצימו את ארגוני הפשיעה בישראל

"אין לשחרר את אתי אלון מבית הסוהר, עליה נגזרו 17 שנות מאסר בפועל, משום שהעלימה מעיניהם של חברי ועדת השחרורים כי לא שילמה את הקנס בסך חמישה מיליון שקל שנגזר עליה וכי היא ממשיכה לנהוג באופן מניפולטיבי". כך טוענת פרקליטות מחוז מרכז בעתירה מינהלית שהגישה היום (ה', 1.1.2015) לבית המשפט המחוזי מרכז שבלוד נגד החלטת ועדת השחרורים מלפני ארבעה ימים (28.12.14) לשחרר על תנאי את אתי אלון ממאסר.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

על פי העתירה שהוגשה באמצעות עוה"ד גנית גדות כרמי ועינת לב ארי בשם היועץ המשפטי לממשלה, המדינה מתנגדת לשחרורה המוקדם ממספר סיבות, בהן העובדה שכספי הבנק למסחר מימנו, הניעו והעצימו ארגוני פשיעה ואף שימשו לביצוע עבירות רבות נוספות על ידי ארגוני הפשיעה. למרות חלוף השנים, כספי הבנק למסחר עדיין ממשיכים להניע ארגוני פשיעה וסכסוכים, ועד היום לא נחשפה התמונה המלאה של "נתיבי הכספים".

מסקנות אלו נלמדות מההליך הפלילי שנוהל נגד ארגון הפשיעה של יצחק אברג'יל בעניין הלבנת כספי המעילה של הבנק למסחר בישראל. בנוסף, כתב האישום שהוגש נגד ארגון הפשיעה של אברג'יל ביולי 2008 לבית המשפט המחוזי בלוס אנג'לס שבארצות הברית, ואשר מתייחס גם ל"חבורה הירושלמית", מפרט כיצד מיזם הפשיעה של אברג'יל והחבורה הירושלמית ניסה להלבין את התשואות מהמעילה בממון בחשבונות הבנק למסחר בישראל.

מעבר לכך, מתנגדת פרקליטות המדינה לשחרורה המוקדם של האסירה אתי אלון, מכיוון שבהליך הפלילי נקבע כי עליה לשלם קנס בגובה של חמישה מיליון שקל ובמהלך כתיבת העתירה הסתבר למדינה כי אלון ביקשה כבר בשנת 2007 להכריז עליה כפושטת רגל ואף ניתן צו המכריז עליה ככזו. נתון זה לא הוזכר בטיעוניה של אלון בפני ועדת השחרורים ולא בכדי.

הפרקליטות סבורה כי אלון הייתה מחויבת ליידע את ועדת השחרורים על צו הכינוס שנפתח שנים קודם וחשיפת נתון זה היה מחייב את הוועדה לתת משקל גבוה יותר לאי-תשלום מלוא הקנס בעתיד. אי-תשלום מלוא הקנס בפועל מהווה למעשה אי-ריצוי העונש ואי-החזרת החוב לחברה, טוענת הפרקליטות בעתירה. התנהלות זו של האסירה אלון אף מהווה דוגמא נוספת ליכולתה לנהוג באופן מניפולטיבי וליצור מצג שווא כאילו בכוונתה לשלם את מלוא תשלום הקנס.

שיטות פעולה שונות

אחיה של אלון, עופר מקסימוב, שניהל חנות לממכר ירקות בחולון, נהג ללוות כספים מאנשי השוק האפור למימון חיבתו להימורים בסכומי כסף גדולים בישראל ובמדינות זרות. לגרסתו, מחזור ההימורים החודשי שלו נע בסביבות שלושה מיליון שקל, כאשר הוא מהמר באופן יומיומי ולעיתים אף מספר פעמים ביום.

לשם כך התקשר מקסימוב, בין היתר, עם בני רביזדה, אהרן אוהב ציון ואילן אבו זמיל. כדי לזכות בהלוואותיהם דרשו רביזדה, אוהב ציון ואבו זמיל מעופר להציע להם בטחונות, ובמשך מספר שנים עובר למעילה העניקה אתי אלון לאחיה עופר מקסימוב ביטחונות אלה, כאשר סיפקה לו צ'קים שמשכה מחשבונה האישי בבנק. כאשר עופר לא היה עומד בהתחייבויותיו, היו הנושים מציגים את השיקים של האסירה לפירעון. לעיתים הצליח עופר להשיב לעותרת כספים אלה, ולעיתים לא. לאחר מספר שנים תפחו חובותיו של עופר, ובחשבונה של אלון הצטבר חוב של מאות אלפי שקלים.

משהבינה אלון כי אין ברשות אחיה כסף כדי לכסות את החוב שהצטבר בחשבונה, היא ביקשה לבטל צ'קים שהעניקה לו כבטחונות. בתגובה לכך, טען עופר באוזניה של אלון כי אי-כיבודם של הצ'קים עלול להוביל למותו. וכך במרץ 1997, החלה המעילה, כאשר אלון גנבה בדרכים שונות כספי לקוחות, תחילה במטרה לכסות את חובות ההימורים ההולכים וגדלים של אחיה, ובהמשך גם בכדי לממן הימורים עתידיים.

בתקופה הראשונה למעילה, גניבת הכספים בוצעה בשתי דרכים עיקריות, כאשר חשבונה האישי של אלון משמש תחנת ביניים לפני העברתם של הכספים לעופר ונושיו. הדרך הראשונה והפשוטה הייתה באמצעות "שבירת" פיקדונות וחסכונות של לקוחות, ומשיכת כספים מחשבונותיהם לחשבונה האישי של אלון, בין על דרך של משיכת מזומנים מחשבונותיהם והפקדתם בחשבונה, ובין על דרך של העברה בנקאית אל חשבונה. בהמשך, במטרה למנוע את גילוי מעשיה, הזינה אלון במחשבי הבנק מידע כוזב על הפעולות שביצעה בחשבונותיהם של הלקוחות.

דרך נוספת לביצועם של מעשי הגניבה הייתה באמצעות שימוש בשיקים בנקאיים. על פי שיטה זו, הנפיקה אלון שיקים בנקאיים לחובת לקוחות, ושידלה במרמה מורשי חתימה בבנק לחתום על השיק, לאחר ששכנעה אותם שהשיק מונפק לבקשתו של הלקוח. שיקים אלה הועברו על ידי אלון לעופר או לאביגדור מקסימוב, אביה של אתי אלון, ואלה זייפו על גב השיק את חתימתו של הלקוח כך שהשיק נחזה להיות ככזה שהוסב כדין. לאחר הסבתו של השיק היו עופר ואביגדור פודים אותו בשוק האפור, ואת הכספים שהתקבלו תמורתו הייתה האסירה מפקידה בחשבונה, ומאחסנת במחשבי הבנק מידע כוזב אודות הנפקתו של השיק.

בשלב כלשהו של המעילה, העירו לאלון הממונים עליה על התנועות הרבות והגדולות המתבצעות בחשבון הבנק שלה, ולכן היא זנחה את שיטות הפעולה שהנחו אותה עד אז ופיתחה שיטות הונאה חדשות. מעתה, גניבת הכספים התבצעה באחת משתי דרכים. הדרך העיקרית – באמצעותה נגנב סכום אדיר של למעלה מ-214 מיליון שקל –  נעשתה אף היא באמצעות שיקים בנקאיים, שהונפקו לחובתו של לקוח כלשהו בבנק, בסכום מסוים אותו דרש עופר מאחותו אתי אלון. גם על פי שיטה זו שידלה אלון במרמה מורשי חתימה בבנק לאשר את הנפקת השיק, ולאחר שהאחרונים חתמו עליו זייפו אתי אלון, עופר או אביגדור מקסימוב חתימת היסב הנחזית להיות חתימתו של הלקוח. לאחר זיופה של חתימת ההיסב, היו עופר או אביגדור פודים את השיק או סוחרים בו בשוק האפור.

החבל התהדק על הצוואר

אלון הורשעה גם בביצועם של מעשי גניבה נוספים: במהלכה של המעילה היא הנפיקה כרטיסי אשראי של חברת ישראכרט, במטרה לממן הוצאות משפחתיות שונות, כאשר החיובים המתבצעים בגין השימוש בכרטיסים אלה נעשו מחשבונה האישי. כרטיס אשראי אחד נמסר לגרושתו של עופר, יפה מקסימוב, אשר רכשה באמצעותו מוצרים שונים בסכום של 50 אלף שקל. כרטיס האשראי השני נמסר לבן זוגה, שלומי אלון, והוא שימש הן לרכישת מוצרים שונים והן לכיסוי הוצאותיו של עופר, בסכום של 80 אלף שקל. לשם כיסוי החיובים שנמשכו מחשבונה עקב השימוש בשני כרטיסי האשראי – בסכום של 130 אלף שקל – גנבה אתי אלון כספים של לקוחות הבנק. עוד הורשעה אלון בכך ששילשלה לכיסה בשלוש משיכות נפרדות סכום של 324 אלף שקל, תוך שהיא מזינה במחשבי הבנק מידע כוזב.

כך נטלו אתי אלון, אחיה עופר מקסימוב ואביהם אביגדור מקסימוב את כספיהם של לקוחות הבנק, במשך חמש שנים תמימות, עד לשלהי אפריל 2002, עת נערכה בבנק למסחר ביקורת מטעם בנק ישראל. או אז, כשהרגישה כי החבל מתהדק סביב צווארה, נטלה עימה אתי אלון סכום נוסף של 70 אלף שקל – במטרה לממן ייצוג משפטי על ידי עורכי דין – והסגירה את עצמה למשטרה.

בסופו של יום, הסכום הכולל של מעשי הגניבה הוא אסטרונומי ובלתי נתפס כמעט ונאמד ביותר מ-254 מיליון שקל. הנזק המשוער שנגרם לקופת המדינה גדול עוד יותר ונאמד ביותר מחצי מיליארד שקל.

ועדת השחרורים החליטה כי אלון תמלא אחר התנאים הקבועים בחוק שחרור על תנאי. נאסר עליה ליצור כל קשר עם כל גורם הקשור לעבירות שביצעה או המעורב בעבירות שביצעה, לרבות עם אחיה עופר מקסימוב. הוועדה הדגישה את חובת האסירה להימנע לחלוטין מקשר עם אחיה, לרבות מפגש אקראי בביתה או בבית אימה.

אלון צוותה תוך 48 שעות מעת שחרורה להתייצב בפני הממונה על תחנת המשטרה הקרובה לאזור מגוריה, תחזור ותתייצב בפניו פעמיים בחודש בשבוע הראשון והשלישי.

צו עיכוב יציאה מן הארץ הוטל עליה לארבע השנים הבאות, עד ליום 24.4.19.

אלון תעבוד החל משחרורה ותהיה בפיקוח תעסוקתי של הרשות לשיקום האסיר. הרשות לשיקום האסיר תפעל לפתיחת קבוצה לעברייני מרמה בהקדם האפשרי על מנת לאפשר לאסירה להשתתף בה ותודיע לוועדה בתוך 60 יום האם נפתחה קבוצה כזאת ומה היא תדירות הפגישות בה. האסירה אלון מתחייבת לקיים את תכנית רש"א מיום 28.10.14 על כל תנאיה. רש"א מתחייבת לדווח לוועדה על כל הפרה מתנאי התכנית. כמו כן, נאסר עליה לצאת מפתח ביתה בין השעות 22:00 ועד השעה 6:00 למחרת בבוקר מכתובת מגוריה בעיר חולון. ועדת השחרורים תתכנס לישיבת מעקב בתוך 60 יום מיום שחרורה של אלון. בישיבה זו תציג האסירה אלון, בין היתר, את ההסדרים הקשורים לקנס מהמרכז לגביית קנסות ואת התשלומים ששולמו עד אותה עת.

אתי אלון מיוצגת על ידי עוה"ד לימאי מור ושני אילוז.

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

התנועה לאיכות השלטון מבקשת מהיועמ"ש למנוע את שחרורה המוקדם של אתי אלון 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה