אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > אישום: חברת א.צ.מ ומנהליה הונו את המוסד לביטוח לאומי ב-5.5 מיליון שקל

צילום: istock

אישום: חברת א.צ.מ ומנהליה הונו את המוסד לביטוח לאומי ב-5.5 מיליון שקל


31.12.2014 | עו"ד אורי ישראל פז

הנאשמים, עובדי חברה לאבזור וציוד כלי רכב לבעלי מוגבלויות ומנהלי החברה, מואשמים בכך שהדריכו את לקוחותיהם להציג בפני המוסד לביטוח לאומי מצב רפואי חמור יותר ממצבם בפועל, על מנת לעמוד בקריטריונים לקבלת סוג רכב יקר יותר, בידיעה שעלות האבזור הכוללת תגדל בהתאם

חברת א.צ.מ, בעלי ומנהלי החברה ועובדיה מואשמת בהונאה של המוסד לביטוח לאומי בלמעלה מ-5.5 מיליון שקל. פרקליטות מחוז תל אביב, הגישה היום (ד', 31.12) לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום נגד חברת א.צ.מ החברה המרכזית לאבזור וציוד מכוניות בע"מ, בעלי ומנהלי החברה ועובדיה. בנוסף, כתב האישום הוגש גם נגד יועץ טכני ב"ועדת גודל רכב" בביטוח הלאומי.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

הנאשמים מואשמים, כל אחד על פי חלקו, בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מתן שוחד והצעת שוחד, מרמה והפרת אמונים, לקיחת שוחד, קשירת קשר לביצוע פשע, פעולה ברכוש אסור ועבירות נוספות.

החברה הנאשמת הוקמה בשנת 1994 בחולון והיא חברה שמאבזרת כלי רכב למוגבלים ומספקת שירותים שונים למוגבלים מול ביטוח לאומי וועדות המכון הרפואי לבטיחות בדרכים. הנאשמים הם מנהלי חברת א.צ.מ, בעליה ועובדיה. צפריר סטמפל, משה סידס ואבי גלילי הם מייסדי החברה וסידס וגלילי הם מנכ"לים בחברה. ברוך אונר הוא מנכ"ל א.צ.מ מזרח ומשמש סוכן שלה. יום טוב כהן ואנדריי לוסקין הם סוכנים בחברה. הנאשם השמיני, שלמה ציוני, הוא עובד ציבור שמשמש כיועץ טכני בוועדה.

על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עוה"ד לילך שלום וארז ריכטנברג, מדינת ישראל והמוסד לביטוח לאומי משתתפים במימון רכישת כלי רכב ואבזורם עבור בעלי מוגבלויות. בעלי המוגבלויות רשאים לבחור באיזו חברה פרטית יתבצע אבזור הרכב, הממומן על ידי המוסד לביטוח לאומי. חברות פרטיות שונות מתחרות ביניהן על אבזור כלי הרכב עבור המוגבלים, לשם קבלת המימון.

בין המוסד לביטוח הלאומי ובין משרד הבריאות נחתם הסכם ניידות, שקבע כי הביטוח הלאומי ישלם קצבה למוגבלים ויסייע במימון הרכב המתאים לאדם שהוגדר כמוגבל בניידות, ובכלל זה מימון האביזרים הדרושים למוגבל על פי צרכיו הרפואיים והבטיחותיים. על פי הסכם הניידות תוקם "ועדת גודל רכב", המורכבת מרופאים ומומחה טכני, שימליצו על פי קריטריונים רפואיים ובטיחותיים, על סוג הרכב המתאים לבעל המוגבלות והאבזור הנדרש לצרכיו.

הוועדה שייכת למכון הרפואי לבטיחות בדרכים הפועל במסגרת משרד הבריאות. המלצת הוועדה מחייבת את הביטוח הלאומי. לכן הביטוח הלאומי, למעט במקרים חריגים ונדירים, נסמך על מקצועיות הוועדה ומקבל את המלצותיה. בעקבות המלצת הוועדה, הביטוח הלאומי מממן לבעל מוגבלות 95% מעלות הרכב ושווי האבזור שהותקן בו.

הנאשמים מואשמים כי הדריכו את לקוחותיהם בעלי המוגבלויות להציג בפני הוועדה מצב רפואי חמור יותר ממצבם הנוכחי, והדריכו אותם לקבל מסמכים רפואיים כדי לעמוד בקריטריונים לפיהם בוחנת הוועדה. הנאשמים עשו זאת, בין היתר, בידיעה שעלות האבזור הכוללת לבעלי המוגבלויות תגדל עקב ההדרכות ושינויי סוג הרכב. בנוסף, עשו זאת הנאשמים, בין היתר, במטרה לגרום למוגבלים לאבזר בחברת א.צ.מ ולא בחברות המתחרות. על כן, התנו הנאשמים מתן הטבות כאלה ואחרות לבעלי המוגבלויות, בעלות האבזור הכוללת שיקבל המוגבל.

במעשים אלו ובמעשים נוספים המפורטים בכתב האישום קיבלו הנאשמים את עלות האבזור בכללותה במרמה ובנסיבות מחמירות בסך של למעלה מ-5.5 מיליון שקל.

ואילו הנאשם השמיני, ציוני, מואשם כי קיבל שוחד והצעות לשוחד (ריבוי עבירות) מסטמפל וסידס, ובתמורה לשוחד ביצע פעולות הקשורות לתפקידו במטרה לקדם את ענייניהם של שאר הנאשמים במכון הרפואי לבטיחות בדרכים. ציוני אף מואשם במרמה והפרת אמונים (ריבוי עבירות) כיוון שדן בענייניהם של בעלי מוגבלויות עם הנאשם סידס, באפשרויות העומדות בפניהם ואף סיכם עימו את תוצאות הוועדה בנוגע לבעלי מוגבלויות מסוימים.

יחד עם כתב האישום בפרשה זו, הגישה הפרקליטות לבית המשפט בקשה למתן צו זמני ברכוש נגד ארבעת הנאשמים המרכזיים בפרשה. מדובר ברישום עיקול שניתן בזמנו במהלך הליכי המעצר של הנאשמים בסך ארבעה מיליון שקל על נכס בשדמה אשר רשום על שם סידס והחברה, וכן סך של 7.5 מיליון שקל בחשבון האפוטרופוס הכללי, שמקורו בכספים מחשבונות בנק שונים שנתפסו אצל ארבעת הנאשמים.

בנימוקי בקשת החילוט, שהגיש פרקליט מחוז תל אביב עו"ד שלמה למברגר, נטען כי מדובר כחלק מהמלחמה בהון השחור ובעבירות של "הלבנת הון" לסוגיהן. בית המשפט מתבקש לתת צו המורה על הארכת תוקף הצווים הזמניים שיחול על 2.5 מיליון שקל במזומן, המצויים בחשבון האפוטרופוס הכללי, וכן על עיקול בסך 3 מיליון שקל החל על הנכס.

"החילוט נועד לשרת שתי תכליות – האחת הרתעתית, דהיינו לפגוע בתמריץ לביצוע עבירה כלכלית ובבסיס המימון של העבריין, על מנת למנוע מצב בו יצא חוטא נשכר מדבר העבירה. השנייה, להוציא מידי העבריין רכוש שהושג בעבירה. מתן הסעד הזמני בקשר לרכוש, משמר את מצבת נכסי הנאשמים כדי להבטיח שאם יינתן צו חילוט, לאחר הרשעת הנאשם, הצו יהיה ניתן לביצוע. מכאן, שהסעד הזמני נועד לאפשר את מימוש תכליות החילוט".

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.