אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > העליון: הגשת תלונה נגד שופט ואי שביעות רצון מהחלטותיו לא מצדיקים פסלות

שופט. צילום: Getty images Israel

העליון: הגשת תלונה נגד שופט ואי שביעות רצון מהחלטותיו לא מצדיקים פסלות


30.12.2014 | עו"ד אורי ישראל פז

ביהמ"ש דחה את בקשת משרדו של ד"ר משה וינברג לפסילת שופט בית משפט השלום בשל תלונה לנציבות תלונות הציבור על שופטים שהגיש נגדו. השופטת מרים נאור קבעה כי לא עלה בידו של עורך הדין להוכיח חשש ממשי למשוא פנים וחייבה אותו בהוצאות משפט בסך של 15 אלף שקל

ד"ר משה וינברג, סגן ראש לשכת עורכי הדין, ביקש לפסול שופט שדן בתביעתו לשכר טרחה וחויב בהוצאות משפט מרתיעות בסך 15 אלף שקל. המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור, דחתה על הסף את בקשת הפסלות שהגישה עו"ד יפעת וינברג לפסילתו של השופט אבי שליו מבית משפט השלום בתל אביב, שבפניו נדונה תביעת וינברג נגד הלקוחה לשעבר, יהודית גרינבוים, לתשלום שכר טרחת עורך דין.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

בית המשפט קיים קדם משפט והתביעה נקבעה לשמיעת הוכחות. משרדו של וינברג הגיש בקשה לפסילת השופט שליו, בשל תלונה לנציבות תלונות הציבור על שופטים נוכח התנהלותו בתיק אחר שניהל לפניו המשרד. השופט שליו דחה את התביעה ההיא לפני כחצי שנה, והתלונה נדחתה כחודשיים לאחר מכן. משרדו של וינברג טען בבקשת הפסלות כי לא ניתן לדון ולהכריע בתביעה הנוכחית באובייקטיביות, מאחר שלא יהיה ביכולתו של השופט שליו להתעלם מכך שווינברג הגיש תלונה נגדו. לחלופין טענה עו"ד וינברג כי על השופט לפסול עצמו "לפנים משורת הדין ולמען מראית פני הצדק".

בעקבות דיון שנערך בפני השופט שליו בבקשה לפסילתו הוחלט כי התחושה הסובייקטיבית של עורך דין, ד"ר ויינברג, בנוגע לעוינות השופט או בנוגע לגישתו הכללית לתביעות שכר טרחת עורכי דין, אינה מצדיקה את פסילתו. השופט שליו הבהיר כי אין לו כל דעה קדומה נגד משרדו של וינברג, וכי הפעם הראשונה בה פגש את עורך הדין ויינברג, היה בדיון בבקשת הפסלות. משכך, נקבע כי אין לבית המשפט כל היכרות קודמת עמו, למעט ההכרעה בתיק האחר, שמקורה בראיות ובנסיבות שהוצגו בו.

השופט שליו הוסיף כי לא ניתן להסיק על גישה כללית מהכרעה בתיק אחד, וכי אין זכות לבעל דין לבחור את השופט שיתאים לצרכיו. השופט שליו ציין כי הוא מכריע בבקשה על פי שורת הדין, בהתאם למבחן החשש הממשי למשוא פנים. עוד קבע כי הגשת התלונה נגדו אינה מהווה עילה לפסילתו, והדגיש כי מדובר בתלונה שנדחתה, אשר אין לה שום קשר לתביעה הנוכחית. השופט שליו אף חייב את משרדו של וינברג בהוצאות משפט של הלקוחה לשעבר בסך של 3,000 שקל.

וינברג ערער לבית המשפט העליון, אך לא תמך את דבריו בתצהיר, ונדחה גם על ידי השופטת נאור שאף הורתה לאפשר את המשך ניהול ההליך בבית משפט השלום כסדרו. השופטת קבעה כי בקשת הפסלות הוגשה בשיהוי של למעלה משבעה חודשים, וכי עצם העובדה שהשופט שליו דן והכריע בתיק האחר שנושאו דומה, אין בה כשלעצמה כדי להקים עילת פסלות.

"הלכה פסוקה היא כי אין בעצם הדיון לפני אותו שופט משום חשש ממשי למשוא פנים, ועל המבקש פסילת שופט להוכיח כי קיים חשש ממשי לנעילת דעתו של השופט בשל הדיון המוקדם יותר. זאת לא נעשה במקרה דנא", פסקה השופטת נאור, והוסיפה ש"יש לזכור כי פסילת שופט מלשבת בדין אינה מעשה של מה בכך, ולכן אין די בעובדה שעל בית המשפט להכריע בעניין בו דן בעבר או בנגזרותיו, או הביע עמדה, כדי לגרום לפסילתו".

זאת ועוד, נפסק כי עצם הגשת תלונה לנציב תלונות הציבור על שופטים נגד השופט על יסוד התנהלותו בתיק האחר אינה מצדיקה את פסילתו מלדון בהליך הנוכחי, שכן הכלל הוא כי הגשת תלונה נגד שופט אינה מקימה עילת פסלות אם לא הוכח חשש ממשי למשוא פנים מעבר לעצם הגשת התלונה. בנוסף, חוסר שביעות הרצון של משרד וינברג מהחלטותיו של בית המשפט ומהתנהלותו אין בו כדי להקים עילת פסלות.

משרדו של וינברג אף חויב כאמור בהוצאות המשפט של הלקוחה לשעבר יהודית גרינבוים בסך של 15 אלף שקל.

 

ע"א  7831/14

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

משרד משה וינברג תבע מזוג קשישים מאות אלפי שקלים בנוסף לשכ"ט המוסכם

 

"שופט רשאי לפסול עצמו גם ללא עילה בחוק, כדי לשמור על מראית פני הצדק" 

 

"מתדיין טרדן" שהגיש 11 בקשות לפסילת שופט ישלם הוצאות של 15 אלף שקל 

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה