אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > נשק יום הדין: הפסיד פגישת עסקים בניו יורק בשל תביעת סרק לחוב מזונות

צילום: Getty images Israel

נשק יום הדין: הפסיד פגישת עסקים בניו יורק בשל תביעת סרק לחוב מזונות


30.12.2014 | ליאור שדמי שפיצר

אדם שעמד לעלות על טיסה לניו יורק בדרך לפגישה עסקית חשובה נדהם לגלות כי הוצא לו צו עיכוב יציאה מהארץ בגין חוב מזונות לגרושתו, אף שיש לו כספים ובית בארץ שניתן היה לעקל בקלות. ביהמ"ש קבע כי הגרושה פעלה במטרה לגרום נזק וכי היא הטעתה את ראש ההוצל"פ על מנת לקבל את הצו

בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב קיבל בחלקה תביעה לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לתובע בגין צו עיכוב יציאה מהארץ שהוצא לבקשת אשתו לשעבר וגרם לביטול נסיעתו לפגישה עסקית חשובה בניו יורק. השופט נפתלי שילה קבע כי הנתבעת פעלה בחוסר תום לב ובמטרה לגרום נזק מכוון, באופן המצדיק את חיובה בפיצוי בגין עוגמת הנפש.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

הצדדים, בני זוג לשעבר, חתמו על הסכם יחסי ממון וגירושין והתגרשו בשנת 2004. על פי ההסכם משמורת שלושת ילדיהם הקטינים הוענקה לאם, והאב התחייב לשלם למזונות כל אחד מהם סך של 3,333 שקל בחודש.

בחודש יוני 2012 החליטו שתי בנותיהם התאומות של השניים לעבור להתגורר עם אביהן, ולפיכך הוא הגיש תביעה לשינוי משמורת ותביעה לביטול מזונות. אולם, בחודש אוקטובר חזרו הבנות להתגורר עם אמן, ולכן נמחקו ההליכים.

נזק תדמיתי של חצי מיליון שקל

ביום שישי בחודש מרץ 2013 התייצב התובע בשדה התעופה לצורך טיסה לניו יורק, שם היה אמור להשתתף בפגישה עסקית חשובה ומשמעותית, רבת משתתפים, לצורך התחלת פרויקט שהוזמן על ידי לקוח. לאחר שמסר את מזוודותיו, הגיע למסוף זיהוי כף היד על מנת לעבור את ביקורת הגבולות, ושם נחסם והתבקש לגשת אל משטרת הגבולות. רק בשלב זה נמסר לו כי הוצא נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ לבקשת אשתו לשעבר בגין חוב. לטענת התובע, הוא היה בהלם מוחלט, מאחר שהוא גרוש כעשר שנים ולא היה ידוע לו כלל כי נפתח נגדו תיק בהוצאה לפועל.

התובע נאלץ לעזוב את שדה התעופה במפח נפש אדיר, אך עדיין קיווה כי ניתן יהיה לפתור את הבעיה בתוך כמה שעות – להסדיר את פירעון החוב ככל שהוא קיים או להפקיד ערובה ולטוס לפגישה כמתוכנן. אלא שהוא לא הצליח ליצור קשר עם אשתו לשעבר, שלא ענתה לטלפונים בכל אותו סוף שבוע, או עם עורך דינה, ואף לא היה בידיו כל פרט אודות החוב או הבקשה שהוגשה ללשכת ההוצאה לפועל. בלית ברירה, נאלץ התובע להתקשר ללקוח בניו יורק ולהודיע לו כי לא יוכל להגיע לאותה פגישה.

עם בירור העניין ביום ראשון התברר לתובע כי הבקשה לצו עיכוב יציאה מהארץ, שהתקבלה באותו יום, הוגשה שלושה ימים לפני המועד המתוכנן של נסיעתו, אולם התצהיר שעליו חתמה הנתבעת כתמיכה לבקשה נחתם על ידה כשבועיים לפני כן. בתצהיר זה טענה הנתבעת כי התובע שוהה רוב זמנו בחו"ל ולא ידוע מתי הוא חוזר לארץ, דבר שיקשה על גביית המזונות. מהבקשה למד התובע כי החוב הנטען הוא בגין שלושת החודשים שהבנות שהו עמו בקיץ 2012. בתקופה זו, כך סבר, הוא סיפק את כל צרכיהן ולכן לא היה צריך לשלם לאם מזונות.

רשם ההוצאה לפועל שביטל את הצו קבע בהחלטתו כי לא היה כל חשש כי נסיעתו של החייב לחו"ל תכביד על ביצוע פסק הדין, שכן מדובר באדם אמיד ובעל שם ובנסיעה שגרתית במהלך עסקיו הרגיל, דבר שהיה ידוע היטב לאשתו לשעבר, אך היא בחרה להעלים זאת מעיני ראש ההוצל"פ. עוד קבע הרשם כי המסקנה הברורה מכך היא כי הזוכה ביקשה להוציא צו עיכוב יצירה מהארץ מתוך מטרה לפגוע בחייב ולגרום לעיכובו בשדה התעופה, כפי שאירע בפועל, והיא חויבה בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך של 3,500 שקל.

התובע עתר לבית המשפט בטענה כי לא קיבל פיצוי בגין נזקיו הרבים שנגרמו לו מהטלת הצו, הנאמדים ב-641 אלף שקל. בין היתר ציין התובע כי עיכוב יציאתו מהארץ הכתימה את שמו וגרמה לו להצטייר בפני לקוחות ואנשי מקצוע כאדם לא רציני, שאינו נוהג באחריות ומסובך בהליכים משפטיים בארץ. עוד טען כי הלקוח שעמו אמור היה להיפגש קיזז משכר הטרחה שלו סכום של 25 אלף דולר, כתוצאה מאיחור בן ארבעה ימים לפגישה בניו יורק, והחליט שלא להזמין ממנו שירותים בעתיד. בנוסף תבע פיצוי בגין החזר הוצאות הנסיעה, החזר עבור שלושה חודשי מזונות שנאלץ לשלם בכפל לצורך ביטול הצו, פיצוי בסך של חצי מיליון שקל בגין הפגיעה בשמו הטוב והנזק התדמיתי שנגרם לו ופיצוי בסך של 20 אלף שקל בגין עוגמת הנפש.

השופט נפתלי שילה קיבל את התביעה בחלקה וקבע כי לא היתה כל הצדקה להגשת בקשה לצו עיכוב יציאה מהארץ, שכן התובע הוא ישראלי שמרכז חייו בישראל והוא נוסע לחו"ל פעמים רבות, כך שלא היה חשש ממשי שיעזוב את הארץ לצמיתות. בנוסף, מדובר באדם אמיד שיש לו בית וכספים בישראל, ולכן היה על התובעת להגיש בקשה לעיקול הכספים או הרכוש ולא להשתמש ב"נשק יום הדין" ולעכב את יציאתו מהארץ לצורך גביית חוב קטן יחסית של 25 אלף שקל. "הדבר חמור במיוחד שעה שאף הנתבעת הודתה כי התובע שילם כסדרם את המזונות במשך כל השנים הרבות שמאז גירושי הצדדים", כתב השופט בהחלטתו.

"טנקים נגד זבובים"

עוד נקבע כי הנתבעת ידעה שהתובע מתעתד לנסוע לחו"ל ולמרות זאת הגישה את הבקשה רק שלושה ימים לפני נסיעתו, ואף לא טרחה למסור לו את הצו ואת הבקשה שהגישה. "לפיכך, ברור כי היא יכולה וצריכה היתה לצפות, וכנראה זו הייתה כוונתה, שהתובע יופתע, יעוכב בנמל התעופה ויפסיד את הנסיעה לחו"ל", קבע השופט. "התנהלות זו תומכת בעמדת התובע כי הנתבעת רצתה לגרום לו נזק מכוון. שהרי, אם רצונה היה רק בהסדרת החוב, מדוע לא פנתה אליו מיד ודווחה לו שהוטל כנגדו צו עיכוב יציאה ואם הוא רוצה שהצו יוסר, יפעל לשלם לה את החוב? הנתבעת אף אישרה כי ידעה את מספר הטלפון הנייד של עורך דינה ולמרות זאת, לא מסרה לתובע את מספרו לצורך הסדרת החוב".

השופט ציין כי הנתבעת "הוסיפה חטא על פשע, שעה שלא ענתה לטלפונים של התובע, בנו ובנותיו, שניסו להשיגה בכל אותו סוף שבוע וכך גרמה לו לנזק נוסף ומתמשך ולעוגמת נפש רבה אף יותר".

חוסר אמינותה המוחלט של הנתבעת בא לידי ביטוי מובהק, לדברי השופט שילה, כאשר היא נשאלה היכן נפגשה עם עורך דינה ומסרה בתשובה שלוש גרסאות שונות לחלוטין. גם טענתה של הנתבעת כי חשבה שהתובע ישלם את חובו בשדה התעופה וימשיך בטיסה וכך הסביר לה עורך דינה היא כמובן חסרת שחר, שהרי לא ניתן לשלם חובות בשדה התעופה ויש צורך בהחלטת רשם הוצל"פ על מנת לבטל את צו העיכוב.

"התובע טוען בצדק, כי במקרה דנן 'השתמשו בטנקים להרוג זבובים' וכי הנתבעת יכולה הייתה לעקל את חשבון הבנק שלו או את רכבו, ששווה יותר מסכום החוב.  התובע צודק כי הגשת הבקשה לעיכוב יציאה במקרה דנן אינה מידתית, אינה סבירה ואינה ראויה", סיכם השופט.

יחד עם זאת, השופט דחה את טענות התובע לנזק בגין הפחתת שכר הטרחה שקיבל מהלקוח על עבודתו ב-25 אלף שקל, לאחר שלא התובע ולא הלקוח שהעיד בבית המשפט הצליחו להציג תדפיסי העברות בנקאיות או חשבוניות אודות היקף השכר שקיבל או כל ראייה לכך שבפועל קוזז ממנו הסכום שנטען. בנוסף, נדחתה התביעה לפיצוי בסך של 500 אלף שקל בגין הנזק התדמיתי, לאחר שלא הוכח כי היקף עיסוקיו והכנסותיו פחתו או כי הפסיד לקוחות אחרים לאחר אותו אירוע.

השופט שילה קיבל את התביעה להחזר התשלום בגין המזונות, וקבע כי אין כל הצדקה שהתובע ישלם לנתבעת את מזונות הבנות בתקופה שבה התגוררו רק בביתו והוא דאג לכל צרכיהן. בשל כך, דרישתה של הנתבעת שהוא ישלם מזונות גם בתקופה זו, לדעת השופט, היא שימוש בזכות שלא בתום לב ועמידה בלתי נאותה על זכות משפטית המקימה לתובע זכות להשבה.

 

השופט קיבל גם את התביעה לפיצוי בגין עוגמת הנפש והדגיש כי לו היה התובע עותר לסכום גבוה יותר בגין מרכיב זה, היה מקום לפצותו בסכום גבוה יותר, אולם משהעמיד את סכום נזקו ברכיב זה בסך של 20 אלף שקל בלבד, על הנתבעת לפצות אותו בסכום זה.

 

תמש 40041-01-14

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

גרושתו של איש עסקים אמיד תפצה אותו על הוצאת צו עיכוב יציאה ללא הצדקה 

 

בן הזוג מפר את הסכם הגירושין? פנו להוצאה לפועל

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.