אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > "חברה שרוצה להילחם ברצינות בשחיתות הציבורית חייבת להוקיע את מי שמורשע"

צילום: Getty images Israel

"חברה שרוצה להילחם ברצינות בשחיתות הציבורית חייבת להוקיע את מי שמורשע"


28.12.2014 | ליאור שדמי שפיצר

פרקליט המדינה עו"ד שי ניצן עמד על הבעייתיות בתפיסה "פלילי או כלום", והדגיש כי המסר החינוכי הוא קריטי: "אנו עדים לתופעה שבה אנשים שהורשעו בפלילים ממשיכים להיות 'סלב'. דרוש טיפול שורש עמוק יותר, גם במובן הרגולטורי, הניהולי והחקיקתי, שכן המאבק הפלילי אינו מספק"

"מהי הדרך הנכונה להילחם בשחיתות הציבורית? התשובה שמצפים מפרקליט המדינה לתת היא 'להילחם על ידי אכיפה פלילית נחושה ועיקשת של חקירות, כתבי אישום והרשעות'. אבל אני הקטן סבור שהדרך הנכונה להילחם בשחיתות הציבורית היא בהחלט גם על ידי אכיפה פלילית, בראש ובראשונה על ידי אכיפה פלילית, נחושה, עיקשת, מתמידה, אבל ממש לא רק בדרך זו. ישנם מספר רכיבים נוספים – חשובים לא פחות". כך אמר פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, בכנס לכבוד השופטת עדנה ארבל שהתקיים בשבוע שעבר באוניברסיטת בר אילן.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

לדברי עו"ד ניצן, אחת הדרכים למלחמה בשחיתות היא באמצעות התקנת רגולציה ראויה. "המערכת השלטונית בנויה בצורה לא פשוטה. מערכת השלטון המקומי בנויה בצורה שלעיתים ניתן לחשוב כמעט ש'לפני עיוור שמים מכשול'. ברור שזה אמנם לא עד כדי כך, אבל יש במערכת כשלים מובנים ודברים שיש לשקול אם הם מצריכים התערבות של המחוקק. רכיב שני הוא הנושא המשמעתי. במערכת השלטון המקומי למשל אין כמעט דין משמעתי אפקטיבי. התוצאה היא שכל דבר הוא פלילי או 'לא כלום'. זו תקלה גדולה".

פלילי או כלום

פרקליט המדינה תיאר איך "באחת הפרשיות המפורסמות, היועץ המשפטי לממשלה דאז ופרקליטת המדינה דאז, עדנה ארבל, ערכו מסיבת עיתונאים בה קראו את ההחלטה הארוכה בעניין מסוים, שבו השורה התחתונה היתה שלא נמצאו מספיק ראיות להעמדתו של אותו איש ציבור לדין. אבל היו הרבה מאוד הערות על דרך ההתנהלות והכשלים שנפלו בפרשה. בזמן שעדנה ארבל עדיין דיברה בטלוויזיה, על חצי המסך השני כבר עלה אותו חשוד ואמר: 'בבקשה, אמרתי לכם שאני צח כשלג, התיק נסגר והכל היה עורבא פרח'. המצב של 'הכל פלילי או כלום' מאפשר לאישי ציבור לומר שאם לא הוגש נגדם כתב אישום, אז אין נגדם כלום. הציבור הרחב בדרך כלל קונה את הדבר הזה. לכן יש לפתח אמצעים משמעתיים".

עוד ציין ניצן כי  האלמנט השלישי והחשוב מכל הוא האלמנט החינוכי." דומני שחברה שרוצה להילחם ברצינות בשחיתות הציבורית חייבת להוקיע את מי שמורשע. לא את מי שהוגש נגדו כתב אישום, לא חלילה את מי שנפתחת נגדו חקירה או את מי שיש נגדו טענות או תחקירים עיתונאיים. אלא את מי שהורשע בעבירה שיש עמה קלון. אולם אנו עדים לתופעה שבה אנשים שהורשעו בפלילים ממשיכים להיות 'סלב', הם מופיעים בטלוויזיה, לעיתים כפרשנים, מכבדים בנוכחותם אירועים וכו'. זו אחת הרעות החולות ואנו חייבים להתגייס במישור הזה. לא יעזרו כל כתבי האישום, ההרשעות, הקלון והסנקציות המשפטיות הפורמליות, שכמובן בלעדיהן אי אפשר. המסר החברתי החינוכי הוא קריטי".

עו"ד ניצן דחה את הטענות על עיתוי הפיכת החקירה נגד שורת נבחרי ציבור, בכירים בחברות ממשלתיות וראשי רשויות מקומיות מסמויה לגלויה, והדגיש כי "המועד שתוכנן למעבר משלב של חקירה סמויה וממודרת, שלוותה לכל אורכה בעקביות על ידי  הפרקליטות, לחקירה גלויה תוכנן ונקבע זמן רב לפני שמישהו יכול היה לצפות את תהליך התפזרות הכנסת והמעבר לבחירות. לכן נדמה לי שהטענות שהועלו כאילו פרוץ החקירה תוכנן ממניעים פוליטיים הן פשוט עורבא פרח, וחבל שטענה זו נשמעת. בנוסף, ישנה הנחיה של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר מזוז שככלל אין דוחים חקירות בגלל בחירות. כאמור, אלו טענות שאין להן יסוד וחשוב לומר זאת".

"לייבש את הביצה, לא רק להרוג את הזבובים"

עוד התייחס ניצן גם לחקירות החוזרות ונשנות של הרשויות המקומיות, תופעה שנמשכת לדבריו כבר עשרות שנים. "בשבוע שעבר נחשפה פרשה עם חשדות בעיריית רמת גן. היו וישנם תיקים נגד שורה של ראשי ערים – מרמת גן, נצרת עילית, רמת השרון ועוד", אמר ניצן. "מי שחושב שלא יהיו עוד פרשות, אינו מכיר את טבע האדם. לצערי, לא ייתמו חטאים מן הארץ. זה לא אומר שלא צריך להיאבק ככל יכולתנו. זה מאבק סיזיפי וכל פרקליט מדינה צריך להיאבק בו. המלחמה הזו היא תמידית".

פרקליט המדינה הדגיש כי "בשלטון המקומי ישנם אנשים טובים, מנהיגים נקיי כפיים וברי לבב. אבל הסמכויות הרחבות שיש להם בתחומים שונים יוצרות פיתוי גדול. ראשי הרשויות נבחרים בבחירה ישירה והדבר מקנה להם כוח ממשי. נדמה לי שהאיזון במערכת השלטון המקומית פחות מוצלח מהאיזון במערכת השלטון המרכזית. כאמור, דרוש טיפול שורש עמוק יותר, גם במובן הרגולטורי, הניהולי והחקיקתי, שכן המאבק הפלילי אינו מספק. אני מקווה שצוות שהקים היועץ המשפטי לממשלה לפני מספר חודשים, בראשות הגב' דינה זילבר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, שכעת יושב על המדוכה ובוחן כיצד אפשר לשנות דברים בחקיקה, בכללי אתיקה, בנורמות ובהנחיות, כדי לייבש את הביצה ולא רק להרוג את היתושים, יצליח לייצר שינויים מבניים שיתרמו לייבוש הביצה. הציבור בישראל חייב להפנים שתופעת השחיתות בשלטון המקומי היא הרת אסון".

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.