אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > עשר חברות ביטוח יפצו מבוטחים על שווי אמצעי המיגון ברכב שנפגע בתאונה

צילום: Getty images Israel

עשר חברות ביטוח יפצו מבוטחים על שווי אמצעי המיגון ברכב שנפגע בתאונה


23.12.2014 | עו"ד אורי ישראל פז

הסדר הפשרה בתביעות הייצוגיות שהוגשו נגד חברות הביטוח הוגש לאישור בית המשפט. השופטת מיכל אגמון גונן קבעה כי קולה של הקבוצה המיוצגת לא נשמע, וכי ההסדר יאושר רק אם יוכנסו בו שינויים מהותיים שיגדילו את הפיצוי, כדוגמת חישוב הפיצוי על פי מחירון יבואניות הרכב ולא על פי מחירוני חברות הביטוח

עשר חברות ביטוח יפצו את מבוטחיהם על שוויו של אמצעי המיגון אשר הותקן ברכב שנפגע בתאונת דרכים, במקרה של "אובדן גמור" לרכב (total lost), במהלך שלוש השנים האחרונות. כך נקבע במסגרת שורה של תובענות ייצוגיות שהוגשו לבית המשפט המחוזי בתל אביב, כל אחת מהן באמצעות עו"ד יוחי גבע. זאת, בנוסף לתגמולי הביטוח, אשר משתלמים בהתאם לשווי הרכב. עם החברות נמנות חברת הפניקס, שירביט, כלל, מנורה, הכשרה, איילון, אליהו, מגדל, שומרה וביטוח חקלאי. היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, התייצב להליך ותמך בטענת התובעים.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

בין הצדדים לתובענות הייצוגיות נחתם הסדר פשרה, שבמסגרתו מוצע פיצוי למבוטחי החברות. התקופה הרלוונטית על פי ההסדר המוצע היא בת שלוש שנים בלבד. ההסדר יחול על מבוטחים אשר התקינו או שנמצא ברכבם אמצעי מיגון לפי דרישת החברה המבטחת ולא קיבלו שיפוי בגין אובדן אמצעי המיגון בנפרד מהרכב. הפיצוי המוסכם שווה ל-50% משוויו המופחת של אמצעי המיגון במועד התשלום, אשר יחושב לפי פחת בשיעור שנתי של 33%.

חברות הביטוח התחייבו כי מהיום ואילך יפצו מבוטחים בגין שווי אמצעי המיגון בהתאם לעקרונות שנקבעו במסגרת ההסדר. הסדר הפשרה המוצע מעגן התחייבות מצד כל אחת מחברות הביטוח לתשלום של רף מינימלי, שנקבע בהתחשב בנתחי השוק של כל אחת מהחברות בשוק ביטוח רכב רכוש בשנת 2009, כפי שפורסם על ידי הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון. בהתאם לכך נקבע כי כלל, מנורה והפניקס ישלמו, כל אחת, סך של מיליון שקל; מגדל, שירביט, אליהו, הכשרה ואיילון ישלמו, כל אחת, סך של 660 אלף שקל; שומרה וביטוח חקלאי ישלמו, כל אחת, סך של 330 אלף שקל.

מאחר שבמסגרת ההסדר נקבע פיצוי חלקי בלבד בגין אובדן אמצעי המיגון וכן נקבע שיעור פחת גבוה יחסית, הורה בית המשפט על מינוי בודק, שיסייע לבית המשפט לבחון האם ההסדר הוגן, סביר וראוי. לאחר הגשת חוות דעתו, הגיש היועץ המשפטי לממשלה הסתייגויות להסדר ולחוות הדעת.

השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן הדגישה כי בשלב בו מוצעת פשרה לבית המשפט, יש זהות אינטרסים בין התובעים, המעוניינים לקבל שכר טרחה וגמול ולסיים את ההליך, לבין הנתבעים, המעוניינים לסלק את התביעה בסכום נמוך ככל האפשר. קולה של הקבוצה המיוצגת לא נשמע, אלא באמצעות היועץ המשפטי לממשלה. עוד ציינה השופטת כי על בית המשפט לבחון האם ההסדר סביר וראוי בשים לב למה שהיה נפסק לו התביעה הייתה מתקבלת, ובשים לב לסיכויי התובענה.

השופטת אגמון-גונן עמדה על כך כי לו התביעה הייתה מתקבלת, הפיצוי היה נפסק בגין תקופה בת שבע שנים קודם להגשת התובענה (תקופת ההתיישנות), בעוד שעל פי ההסכם המוצע יפוצו חברי הקבוצה רק בגין תקופה בת שלוש שנים; לו התביעה הייתה מתקבלת, היו חברי הקבוצה מפוצים בגין מלוא שוויו של אמצעי המיגון, בעוד שעל פי ההסכם המוצע יפוצו חברי הקבוצה רק בגין 50% משוויו. עם זאת, במצב דברים זה, היה על התובעים להוכיח את שווי אמצעי המיגון, לרבות בנוגע לשאלת הפחת; לו התביעה הייתה מתקבלת, היו מתווספים לסכום הפיצוי ריבית והפרשי הצמדה בעוד שעל פי ההסדר המוצע יתווספו רק הפרשי הצמדה, ועוד הפחתות לטובת חברות הביטוח.

השופטת קבעה כי הפיצוי שהוצע לחברי הקבוצה במסגרת ההסדר הוא נמוך מידי לאור סיכוייה הטובים של התובענה. השופטת אמנם קיבלה את ההסדר העקרוני, בציינה כי גם היועץ המשפטי לממשלה תמך בכך, אך קבעה כי ההסכם יאושר רק אם יוכנסו בו שינויים מהותיים שיגדילו את הפיצוי. כך למשל נקבע כי המחיר ממנו ייגזר הפיצוי הוא מחיר המחירון של יבואניות הרכב, ולא מחירוני חברות הביטוח הנמוכים יותר; כי שיעור הפחת יעמוד על 14% לשנה (במקום 33% לשנה); כי לסכומי הפיצוי תתווסף ריבית, כאמור בחוות דעת הבודק. עוד נקבע כי כל אחת מחברות הביטוח תשלם 90% מסכום התשלום התיאורטי שלה גם אם לא תהיינה פניות של מבוטחים שנפגעו.

השופטת אגמון-גונן קבעה כי הסכם הפשרה יאושר רק לגבי אותן חברות ביטוח שיסכימו לכל התיקונים. על חברות הביטוח להודיע עמדתם לבית המשפט בתוך חודש.

בכל הנוגע לשיעור הגמול, החליטה השופטת אגמון-גונן לאשר את הסכום שעליו המליצו הצדדים במסגרת הסדר הפשרה. מדובר בגמול כולל שישלמו עשר חברות הביטוח בסך כולל של 210 אלף שקל ושכר הטרחה כולל העומד על סך של כ-975 אלף שקל (כולל מע"מ).  

במסגרת שיקוליה הביאה השופטת בחשבון את גובה הסכומים שעל חברות הביטוח לשלם במסגרת ההסדר, המסתכמים בסך של כשישה מיליון שקל עוד לפני התיקונים עליהם הורה בית המשפט. עוד הביא השופטת בחשבון את העובדה שההסדר גם מסדיר את הסוגיה מכאן ואילך ומכאן שהוא משרת אינטרסים ציבוריים וצרכניים רחבים, החורגים מעניינה של הקבוצה.

 

ת"צ 1821/08

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.