אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > בג"ץ דחה עתירת שליח של משרד עו"ד נגד הנוהל החדש בלשכת רישום המקרקעין

צילום: istock

בג"ץ דחה עתירת שליח של משרד עו"ד נגד הנוהל החדש בלשכת רישום המקרקעין


22.12.2014 | עו"ד אורי ישראל פז

אלון לוי, בעל חברת "שירותים משפטיים", עתר נגד הנוהל המגביל את מספר התיקים שיכול שליח להפקיד ביום, וטען כי חוסר היכולת לקבל מענה פרונטלי הוא שפוגע ביכולתו לשרת את ציבור לקוחותיו. ביהמ"ש דחה את העתירה אך המליץ לרשות להתחשב בשליחים ולהקל על מלאכתם

שופטי בג"ץ דחו עתירה שהגיש שליח של משרדי עורכי דין נגד הנוהל החדש של לשכת רשם המקרקעין בירושלים לוויסות העומסים בעקבות הטמעת מערכת מחשוב חדשה.אלון לוי, בעל חברת "שירותים משפטיים", למשרדי עורכי דין בירושלים והסביבה, עתר לבג"ץ בטענה כי בין הימים 18.10.14 ועד ליום 27.10.14 נסגרה הלשכה כדי להטמיע מערכת מחשוב חדשה, ואילו מאז ועד היום, החלו לשכות המקרקעין להפעיל נוהל חדש, לפיו יוכל כל שליח להגיש שני תיקים ביום בלבד, כדי להתגבר על העומס שהצטבר בלשכות המקרקעין.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

לוי טען בעתירתו לבג"ץ כי נוהל זה של רשויות המקרקעין פוגע בחופש העיסוק שלו ומסב לו נזק ממוני רב, ולכן יש לבטלו. עוד ביקש לוי משופטי בג"ץ כי יתאפשר לו לשבת מול פקיד הלשכה במהלך רישום הפעולה, שכן הדבר מתבקש מתפקידו כשליח.

רשמת מקרקעין בירושלים טענה בתצהיר לבג"ץ כי הגבלת מספר השליחויות שניתן לבצע באופן פרונטלי היא כדי שאנשים המבקשים להגיש תיק בודד לא ייחסמו מהגשתו עקב עומס שייווצר מטיפול באלה המבקשים להגיש תיקים רבים. ויסות התור נעשה באמצעות מספר התיקים שניתן להפקיד באופן פרונטלי, ואילו הפקדת תיקים באופן לא פרונטלי, כלומר לטיפול פקידי הלשכה מחוץ לשעות קבלת הקהל, לא הוגבלה כלל.

בנוגע לבקשתו של העותר-השליח לשבת מול פקיד במהלך רישום הפעולה, טענה רשמת המקרקעין כי מדובר בפעולה שהחוק מייחד לעורך דין. שכן, השליח אינו מגיש התיק, אלא עורך הדין שולחו, ולכן אין מקום לאפשר זאת. מטעמים אלה, כך נטען, כי אין לקבל את העתירה.

לוי טען מנגד כי חוסר היכולת לקבל מענה פרונטלי הוא שפוגע ביכולתו לשרת את ציבור לקוחותיו, שכן אלה אינם מעוניינים להמתין לכך שהטיפול בתיק יתעכב עד לאחר שעות קבלת הקהל. עוד הוא טען כי במקום להעסיק עובדים לוויסות התור, על רשויות המקרקעין להעסיק עובדים אלה בטיפול בהפקדת התיקים עצמם וכך להפחית את העומס.

השופט אליקים רובינשטיין דחה את העתירה, בהסכמת השופטים סלים ג'ובראן ויורם דנציגר, ופסק כי העתירה הוגשה לבג"ץ בהיעדר עילה משפטית. השופט רובינשטיין הסתמך על קביעתו של השופט בדימוס, פרופ' יצחק זמיר, שציין בשעתו כי כדי שבג"ץ יתערב בשיקול הדעת המסור לרשות המנהלית, "צריך שהעתירה תצביע על כך שהרשות המינהלית, נגדה מופנית העתירה, נהגה לכאורה שלא כחוק" (בג"ץ 5594/98).

"לא מצאנו כי העותר מצביע על עילה להתערבותנו", פסק השופט רובינשטיין. "מטבע הדברים, רשויות שונות מתמודדות עם עומס העבודה בדרכים שונות, והאופן בו פעלו המשיבים בענייננו אינו נראה חריג או פוגעני בצורה המצדיקה התערבות; כך במיוחד, כפי שציינו המשיבים, שעה שמתאפשר לעותר ולציבור באי לשכת המקרקעין להפקיד את תיקיהם לטיפול אצל פקידי הלשכה לאחר שעות העבודה, מבלי הגבלה על מספר התיקים". לכן נפסק כי אין להלום טענה לפגיעה לכאורית בחופש העיסוק של השליחים, "וככל שישנה ניכר כי זו מידתית".

מעבר לכך, נדחתה גם טענתו של השליח כי נפל פגם בהחלטת הרשמי המקרקעין שלא לאפשר כניסת שליחים לחדריהם של בוחני העסקאות, אלא להותיר נושא זה במגע מול עורכי הדין עצמם. "אופן הטיפול בכגון דא מסור לשיקול דעת המשיבים, ואילו העותר, כאמור, לא הצביע על טעם המצדיק את התערבותנו בכך".

עם זאת, ציין השופט רובינשטיין כי "ככל שניתן להקל על אנשים מסוגו של העותר לעשות מלאכתם, ראוי לרשות ליתן דעתה לכך לפי הנחוץ".

 

בג"ץ 7245/14

 

לקריאה נוספת, ראו:

שקט תעשייתי במערכת יחסי העבודה: ירידה במספר השביתות במשק ב-2013

 

 

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה