אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > בג"ץ התיר לבטל גיור של אישה ששינתה את אורח חייה באופן קיצוני לאחר הגיור

בית המשפט העליון. צילום: שפרה לויתן

בג"ץ התיר לבטל גיור של אישה ששינתה את אורח חייה באופן קיצוני לאחר הגיור


21.12.2014 | עו"ד אורי ישראל פז

שופטי בג"ץ דחו את עתירתה של האישה וקבעו כי בנסיבות שבהן הגיע בית הדין לגיור למסקנה כי הגיור ניתן על בסיס תרמית, מבלי שהמתגיירת התכוונה מלכתחילה לקבל על עצמה שמירת מצוות, אין לשלול את סמכותו לבטל את פסק הדין שניתן על ידו

שופטי בג"ץ דחו בסוף השבוע עתירה נגד סמכותו של בית הדין לגיור לבטל גיור שערך. השופט ניל הנדל פסק, בהסכמת השופטות מרים נאור ואסתר חיות, כי במקרה שבו בית הדין המיוחד לגיור מצא שהמתגיירת יונית (יונלה) ארז שינתה את אורח חייה באופן קיצוני זמן קצר ביותר לאחר שגוירה, כך שלמעשה "לא נשאר מכלום מקיום המצוות שקיבלה על עצמה". לכן הסיק בית הדין המיוחד לגיור כי המתגיירת ארז הציגה מלכתחילה הצהרה שקרית בפני בית הדין, במסגרת הליך הגיור, ולאמיתו של דבר לא התכוונה מלכתחילה לקבל על עצמה שמירת מצוות.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

השופט הנדל קבע כי ממצאיו העובדתיים של בית הדין המיוחד נקבעו לאחר עיון בכתבי טענות וקיום דיון במעמד שני הצדדים. המתגיירת ארז הייתה מיוצגת על ידי טוענת רבנית במסגרת ההליכים בפני בית הדין המיוחד לגיור. לכן נפסק כי בנסיבות שבהן בית הדין המיוחד לגיור הגיע בתום דיון יסודי למסקנה העובדתית שפסק הדין על גיורה של מועמדת לגיור ניתן על בסיס תרמית, אין לשלול את סמכותו של בית הדין לבטל את פסק הדין שניתן על ידו.

עם זאת, המשנה לנשיא השופטת נאור הדגישה בפסק הדין כי סמכותו של בית הדין לגיור לבטל את הגיור שנתן היא רק לגבי גיור שהושג במרמה, ואין ללמוד מכך כי סמכות בית הדין לגיור לבטל גיורים קיימת לגבי מקרים אחרים.

המתגיירת ארז נולדה ברומניה למשפחה נוצרית, והתגיירה בישראל בבית דין מיוחד לגיור. כעבור שנתיים ביטל בית הדין המיוחד את הגיור, משום שהתעורר ספק באשר לכנות כוונותיה של המתגיירת בשעת הגיור. יונלה ארז עתרה לבג"ץ, באמצעות מרכז צדק לנשים, וטענה כי בית הדין המיוחד לא היה מוסמך לבטל את הגיור וכי החלטתו פוגעת בכללי הצדק הטבעי. המדינה, לעומת זאת, סברה כי ביטול הגיור נעשה בסמכות ואף היה מוצדק לגופו של עניין. 

השופט הנדל פסק בסוגיה זו בהיקש מהמקובל בדין האזרחי, שבו לבית משפט נתונה במקרים חריגים סמכות טבועה לבטל פסק דין חלוט שניתן על ידו. "הובהר בפסיקה כי ביטול פסק דין, שמשמעותו המעשית היא עריכת מעין משפט חוזר בפני אותה ערכאה, מהווה חריגה בולטת מכלל סופיות הדיון", אפיין השופט הנדל. "לפיכך יש לפעול במשורה ובשיקול דעת. העילות לביטול פסק דין הן מצומצמות מאוד, ובראשן עומדת עילת התרמית, לאמור: מקום בו שוכנע בית המשפט כי פסק הדין המקורי שניתן על ידו התבסס על מעשה מרמה – למשל הצגת מידע מוטעה על ידי אחד מבעלי הדין".

מכאן הסיק השופט הנדל כי "כשם שלבית משפט אזרחי יש סמכות טבועה לבטל – במקרים חריגים ונדירים – פסק דין חלוט, כך גם לבית הדין המיוחד לגיור. שהרי אם לא תאמר כן, נמצאנו מאפשרים לפסק דין פגום מיסודו לעמוד על תלו לעד".

מאז פרוץ הפרשה, בשנת 2006 התקין הראשון לציון דאז, הרב שלמה עמאר, את כללי הדיון בבקשות לגיור. כללים אלו מסדירים את עבודתם של בתי הדין המיוחדים לגיור. בין היתר נקבע שם כי "במקרים חריגים, שבהם סבר בית הדין כי יש מקום לדון בביטול גיורו של מתגייר" רשאי בית הדין לזמן לפניו את המתגייר על מנת לבחון את שאלת הביטול. הכללים מוסיפים ומפרטים את אופן הדיון בביטול הגיור, כמו גם את הליכי הערעור. אולם, הכללים הללו מאוחרים להחלטות בית הדין המיוחד, בהן עסקה העתירה הנוכחית לבג"ץ.

 

בג"ץ 5444/13

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

העליון: בתו של יהודי שהתגייר לא זכאית למעמד בישראל מכוח חוק השבות

 

בג"ץ: לא נתערב ולא נורה לכנסת לאפשר בחוק נישואים אזרחיים בישראל

 

 

 

 

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה