אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > גזר הדין של מבצעת מעילת הענק ב-yes – שבע שנות מאסר וקנס של 7,000 שקל

צילום: istock

גזר הדין של מבצעת מעילת הענק ב-yes – שבע שנות מאסר וקנס של 7,000 שקל


18.12.2014 | עו"ד לילך דניאל

ביהמ"ש קיבל את הסדר הטיעון בעניינה של פזית ולד, מנהלת חשבונות לשעבר בחברת yes שהורשעה לפי הודאתה במעילת ענק בהיקף של כ-24 מיליון שקל. השופט מיכאל קרשן ציין כי למרות הקנס הנמוך, העלול לפגוע בהרתעה מביצוע עבירות כלכליות, האינטרס הציבורי הכללי מצדד בכיבוד הסדרי טיעון שאינם חורגים באופן קיצוני ממתחם הסבירות

בית משפט השלום גזר את דינה של פזית ולד, מנהלת חשבונות לשעבר בחברת yes שהורשעה לפי הודאתה במעילת ענק בהיקף של כ-24 מיליון שקל, שאותה ביצעה במשך כ-14 שנה. בית המשפט אישר את הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים, והוסיף כי למרות הקושי הנובע מסכום הקנס הנמוך ביחס להיקף המעילה, קיימים שיקולים התומכים באישור ההסדר בכל זאת ובכלל זאת האינטרס הציבורי בכיבוד הסדרי טיעון וההתחשבות בסכום הקנס הנמוך במסגרת רכיב המאסר. בסופו של יום, תרצה ולד כ-7שנות מאסר ותישא בקנס בסך של 7,000 שקל.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

ולד הורשעה על יסוד הודאתה במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום שייחס לה עבירות של גניבה בידי עובד, זיוף מסמך בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות, רישום כוזב במסמכי תאגיד, פעולה ברכוש אסור, לפי חוק איסור הלבנת הון ועשר עבירות של שימוש במרמה, עורמה ותחבולה.

על פי כתב האישום, עבדה ולד החל מסוף שנות התשעים כמנהלת חשבונות בחברת די.בי.אס שירותי לווין (הידועה כחברת yes). במסגרת פעילותה השוטפת של החברה, מתנהלת מערכת רישום ממוחשבת הכוללת כרטיסים לכל ספק ונותן שירותים, שעל גבם מתועדות כל פעולות המסחר עם אותו ספק, לרבות השירותים שניתנו והתשלומים שהועברו עבורו מהחברה. מתוקף תפקידה בחברה, הורשתה ולד ליצור כרטיסי ספק, להנפיק המחאות של החברה ולבצע פעולות שונות בכרטיסי הספקים. כשנה לאחר תחילת עבודתה בחברה, ובמשך כ-14 שנה, היא פעלה בשיטתיות, בעקביות ובתחכום במטרה ליטול לחזקתה מיליוני שקלים מכספי החברה. בתחילה, פתחה ולד חשבון פרטי בבנק הפועלים ובהמשך שינתה בכזב את שמו של כרטיס ספק קיים של החברה לשם החשבון והפקידה אליו המחאות. כמו כן, פתחה בכזב כרטיס ספק פיקטיבי קבוע בשם "רז בימוי והפקה" והפיקה באמצעותו המחאות שאותן זייפה בכך שחתמה עליהן שלא כדין חתימה הנחזית להיות של שני מורשי החתימה הרלוונטיים בחברה. הסכום הכולל של הכספים שגנבה ולד בדרכים אלו מהחברה הסתכם בכ-24 מיליון שקל.

במקביל, ביצעה ולד פעולות הפקדה ומשיכה של ההמחאות המזויפות אל חשבון המרמה, באופן העולה כדי "שימוש ברכוש אסור" על פי חוק איסור הלבנת הון. האישום השלישי עניינו בעבירות מס שנבעו ממעשי הנאשמת, לאחר שבמהלך שנות המס 2004-2013 ההכנסות שדווחו על שמה כשכירה לא כללו את ההכנסות הנוספות שהרוויחה מגניבת הכספים. בנוסף, ולד לא הודיעה על ההכנסות הנוספות, לא ניהלה ספרים וחתמה בכל שנת מס על בקשה להקלה ולתיאום מס על ידי המעביד, תוך שהיא משמיטה את הכנסותיה מהעיסוק הנוסף. ולד אף פעלה להשמטת ההכנסות מדוחות המס שהגיש בעלה. סכום העלמת המס הסתכם בכ-26 מיליון שקל לכל הפחות.  במסגרת הסדר הטיעון, טענו הצדדים ל-88 חודשי מאסר (7 שנים ו-4 חודשים), מאסר על תנאי וקנס בסך 7,000 שקל.

השופט מיכאל קרשן קיבל את הסדר הטיעון וגזר על ולד את העונש המוסכם. השופט ציין כי מעשי המעילה והגניבה שביצעה הנאשמת לאורך תקופה ארוכה הם חמורים מאוד, שכן לאורך שנים היא ניצלה את מעמדה הבכיר כמנהלת חשבונות בחברה ואת האמון שניתן בה על מנת לגנוב ממעסיקתה סכומי כסף בלתי נתפסים. כל זאת, תוך ביצוע שורה ארוכה של מעשי זיוף והלבנת הון ומבלי לדווח על "הכנסות" אלו לרשויות המס. לדעת השופט קרשן, מעשים מסוג זה ראויים להוקעה ולענישה מחמירה, הן על מנת להגשים את עקרון ההלימה והן על מנת להגשים אינטרסים עונשיים נוספים לרבות הרתעת הרבים והרתעת היחיד. בצד האמור, הכיר השופט בכך שיש להתחשב בהודאת הנאשמת בעובדות כתב האישום ובעובדה שהיא חסכה בכך זמן שיפוטי יקר שהיה נדרש לניהול הליך הוכחות מורכב וארוך. עוד יש לשיטתו להתחשב בנטילת האחריות על ידה, בנסיבותיה האישיות ובאינטרס הכללי בדבר כיבוד הסדרי טיעון.

השופט קרשן הבהיר כי מעיון בפסיקה עולה כי עונש המאסר המוסכם אינו חורג מגדר הסביר בנסיבות דומות, וקשה לומר שמדובר בעונש מחמיר יתר על המידה, בהתחשב בהיקף העצום של הגניבה. מנגד, התייחס השופט לקושי הנובע מסכום הקנס המוסכם – 7,000 שקל – סכום העולה כדי 1 חלקי 3,483 מהסכום שגנבה. בעניין זה ציין השופט כי כשמדובר בעבירות כלכליות ישנו משנה תוקף לקנס משמעותי, וכלל הוא שבדרך כלל עליו לעלות על היקף העבירות שבגינן ניתן. זאת, שכן קנס כספי ניכר עשוי לעקר את המוטיבציה של אנשים רציונאליים לבצע עבירות כלכליות מהסוג שביצעה הנאשמת. עם זאת, בסופו של דבר הגיע השופט למסקנה כי אין להתערב ברכיב זה בהסדר הטיעון. זאת, שכן לשיטתו, אין להתעלם מהאינטרס הציבורי הכללי המצדד בכיבוד הסדרי טיעון שאינם חורגים באופן קיצוני ממתחם הסבירות. במקרה זה, נקבע כי הגם שהצדדים סטו באופן ניכר מן הראוי והנכון לנאשמת בכל הנוגע לרכיב הקנס –  עדיין בראיה כוללת של ההסדר לא ניתן לומר שהסטייה היא מהסוג שמצדיק התערבות שיפוטית.

עוד צוין כי יש להתחשב גם בעובדה שבמסגרת ניהול המשא ומתן לכריתת ההסכם הובהר שהמדינה תהיה נכונה להפחית מעונש המאסר המוסכם אם תוכל ולד לשלם קנס או פיצוי בהיקף משמעותי. מכאן, ניתן לומר שעונש המאסר בפועל שעליו הוסכם כבר הביא בחשבון את העובדה שהיא תשלם קנס זעום בלבד. השופט התחשב עוד במצבה הכלכלי הקשה של ולד, ובעובדה כי חברת yes עצמה אינה מעוניינת משיקוליה בפיצוי, וכי גם אם תחויב הנאשמת בקנס כספי ממשי אזי סכום זה לא יעמוד לרשות החברה בבואה להיפרע ממנה.

 

ת"פ 3691-03-14

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

כתב אישום נגד עובדת yes שגנבה מהחברה 31 מיליון שקל במשך שנים

 

6 שנות מאסר לפקיד בנק הפועלים שמעל בכספי לקוחותיו ביותר מ-6 מיליון שקל

 

 

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה