אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > ביהמ"ש פסק לאישה מחצית מפירותיו של בניין על קרקע שירש הבעל טרם נישואיו

צילום: Getty images Israel

ביהמ"ש פסק לאישה מחצית מפירותיו של בניין על קרקע שירש הבעל טרם נישואיו


14.12.2014 | עו"ד רונן שיכמן

שופטת ביהמ"ש לענייני משפחה רונית גורביץ קבעה כי התנהגותם של בני הזוג ואורח חייהם יצרו הסתמכות של התובעת לגבי זכותה וחלקה במבנה עסקים ומשרדים בן 3 קומות, שמיחידותיו המושכרות התקיימה המשפחה, וכי היה על הבעל להבהיר לאשתו כי הוא אינו מתכוון לשתפה בהשבחת נכס הירושה. משלא עשה כן – האישה זכאית למחצית מפירות הנכס המשותף

בית המשפט לענייני משפחה בנצרת קבע כי אישה זכאית לפירות שמניב בניין בן שלוש קומות, הנמצא על חלקה שירש הבעל טרם הנישואים, שכן היא השקיעה בבנייתו יחד עם בעלה והתנהגותם של בני הזוג ואורח חייהם יצרו הסתמכות של האישה לגבי זכותה וחלקה במבנה.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

בתביעה להסדר איזון משאבים ופירוק השיתוף, לגבי זכויות התובעת ברכוש שהיה לבעלה ערב הנישואין, טענה התובעת כי הבעל קיבל בירושה טרם הנישואים זכויות במשותף עם אחיותיו במספר חלקות מקרקעין וכן בית מגורים ישן המצוי באחת החלקות. לדבריה, לאחר כשלוש שנות נישואין, החלו הצדדים לתכנן את בנייתם של בית המגורים החדש ומבנה עסקים ומשרדים. הצדדים השלימו בנייתו של בניין בן שלוש קומות הכולל דירת מגורים וכן חנויות ומשרדים להשכרה. לטענת התובעת, היה ברור לצדדים, נוכח הבטחות הבעל והתנהגותו ולאור השקעתה בפועל ונטילת משכנתא משותפת, כי הייתה כוונת שיתוף מלאה בנכסים שעמדו לבנות או בהשבחת נכסי הירושה ופירותיהם.

התובעת ביקשה, בין השאר, לפרק את השיתוף בעין ולהורות כי דירת המגורים תועבר לבעלותה בעוד שחלקו של הבעל בה יופחת מהמגיע לה בשאר הנכסים במסגרת איזון המשאבים.

מנגד, טען הבעל כי הוא ירש חלקת אדמה יקרת ערך שהיא נכס מניב מטבעו, ופירותיה אינן נובעות מההשקעות הנטענות על ידי התובעת. לטענת הבעל, הוא איננו הבעלים היחידי בחלקות ובכל אחת מהן שתי אחיותיו שותפות במושע. לתובעת לא היתה תרומה או תפקיד כלשהוא בפיתוח החלקות או בפיתוח הנכס, ולמעשה כל העבודה וההכנסה שהייתה לבני הזוג במשך תקופת נישואיהם הייתה אך ורק מפירות אותן חלקות שירש הבעל, לרבות הבנייה שבוצעה במשך נישואיהם.

השופטת רונית גורביץ דחתה את התביעה בנוגע לחלקה הרשומה על שם הבעל ושתי אחיותיו וקבעה כי אמנם על החלקה הוקם המבנה העיקרי שכולל את דירת המגורים, ואולם עדיין אין בעצם השבחת החלקה לבדה, שהיא בבחינת נכס חיצוני במהלך החיים המשותפים, כדי להקנות לתובעת מחצית ממלוא זכויות הבעל בה. דווקא העובדה כי לטענתה התובעת  הבעל הקנה לה שטח בלעדי של 140 מ"ר בחלקה מכוח יפויי כוח בלתי חוזר, מעידה על כך שכוונתו הייתה לשתפה רק בשטח מסוים מתוך החלקה ולשמר בידו את שאר זכויותיו בחלקה. אשר על כן, נקבע כי כוונת הבעל לשתף את התובעת בזכויותיו בחלקה לא הוכחה דיה.

טענתה החלופית של התובעת נגעה לזכאותה למחצית שוויים של הנכסים שנבנו על החלקות בתקופת הנישואין ולמחצית פירותיהם. השופטת גורביץ קבעה כי התנהגותם של בני הזוג ואורח חייהם יצרו הסתמכות של התובעת לגבי זכותה וחלקה במבנה העיקרי, שהוא בעל חשיבות כלכלית בהיותו הנכס העיקרי של בני הזוג שנבנה בתחילת חייהם המשותפים ושמיחידותיו המושכרות התקיימה המשפחה. השופטת ציינה כי הבעל עודד הסתמכות זו בכך שיצר קופה אחת משותפת לבניית המבנה העיקרי, שבה התערבבו כספי המשכנתא המשותפת והכנסות העסק שבו עבדה גם האישה תקופה מסוימת. גם היתרי הבנייה למבנה העיקרי הוצאו על שם שני הצדיים.

נוכח האמור, ולאור העובדה כי בני הזוג היו נשואים 14 שנים, שבמהלכן הביאו לעולם שני ילדים משותפים, יחסיכם היו תקינים והיה שיתוף פעולה ביניהם, היה על הבעל להבהיר לאשתו כי הוא אינו מתכוון לשתפה בהשבחת נכס הירושה, וכי במקרה של פירוד  ייחשב המבנה העיקרי לפרטי. השופטת הדגישה כי בנסיבות שבהן לא נעשה כן, לא יהיה זה הוגן לשלול את תחולת השיתוף במבנה העיקרי.

לפיכך, קבעה השופטת גורביץ כי כל המבנה העיקרי, להוציא המשרד בקומה א', שייך לצדדים בחלקים שווים, כך שכל אחד מהם זכאי למחצית מפירות ההשכרה של הנכסים המשותפים.

 

תמ"ש 2792-08

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.