אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > היועמ"ש: לא תיפתח חקירה פלילית נגד יוצר הסרט "ג'נין ג'נין" מוחמד בכרי

צילום: Getty images Israel

היועמ"ש: לא תיפתח חקירה פלילית נגד יוצר הסרט "ג'נין ג'נין" מוחמד בכרי


11.12.2014 | עו"ד אורי ישראל פז

עו"ד יהודה וינשטיין הלך בעקבות שני קודמיו וקבע כי בחלוף 12 שנים לאחר שבא לעולם הסרט השנוי במחלוקת ולאחר שמספר ערכאות שיפוטיות עמדו על תוכנו השקרי וכוונת הזדון שבו, הציבור הוא זה שישפוט את בכרי: "הלוחמים והמשפחות השכולות יכולים לחוש בהחלט כי מדינת ישראל לא זנחה אותם בשולי הדרך"

היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, החליט אמש (ד', 10.12) כי אין מקום לשנות את החלטותיהם של שני היועצים המשפטיים לממשלה שכיהנו לפניו – שופטי בית משפט העליון אליקים רובינשטיין ומני מזוז – לפיהן אין מקום להורות על פתיחה בחקירה נגד יוצר הסרט "ג'נין ג'נין", מוחמד בכרי, בגין ביצוע עבירה לפי סעיף 4 לחוק איסור לשון הרע.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

הסרט צולם על רקע מבצע חומת מגן. הלחימה בג'נין במסגרת המבצע היתה קשה מאוד, ונהרגו בה 23 חיילים. במהלך היום נפוצו שמועות שצה"ל טובח בתושבי ג'נין, כולל ירי בנשים וילדים. בעקבות העובדה שצה"ל סירב להגיב באמצעי התקשורת, גברו השמועות הזדוניות. למרות שצה"ל סירב להגיב בגלל שרבים מחיילי צה"ל נהרגו אז. לא הוכח מעולם שאירע טבח בג'נין, ובוודאי שלא ניתנה כל פקודה לכך בדרג כלשהו של צה"ל. טענת הטבח בג'נין – הופרכה כשקרית.

מוחמד בכרי צילם סרט במחנה הפליטים בג'נין, בו ליקט מעדויות התושבים – שהעידו על מעשים מזעזעים שלכאורה נעשו בהם. הסרט "ג'נין ג'נין" הביא לשיח ציבורי רחב בדבר גבולותיו של חופש הביטוי, ועמד במרכזם של מספר הליכים משפטיים. כך, בשנת 2003 פסק בית המשפט העליון פה אחד כי החלטת המועצה להקרנת סרטים שלא להתיר את הקרנת הסרט "ג'נין ג'נין" בבתי הקולנוע בישראל, פוגעת שלא כדין בחופש הביטוי, ולכן יש להורות על ביטולה. כמו כן, נדחו שלוש בקשות לדיון נוסף בפסק הדין המתיר את פרסום הסרט בבתי הקולנוע בארץ. בשנת 2011 דחה בית המשפט העליון ערעור שהגישו חמישה מהלוחמים שהשתתפו בקרב בג'נין ומשפחות שכולות, על פסק דינו של בית המשפט המחוזי שדחה את תביעתם לקבלת פיצוי מהבימאי בכרי, משום שההאשמות כלפי חיילי צה"ל המובאות בסרט הן שקריות ופרסום הסרט מוציא את דיבתם רעה. הטעם לדחיית התביעה הכספית של הלוחמים בבית המשפט המחוזי, כמו גם לדחיית הערעור בבית המשפט העליון, היה טעם משפטי בלבד.

בכל המקרים שבהם בתי המשפט נדרשו לבחון את הסרט השנוי במחלוקת ציבורית נוקבת נקבע כי הסרט אינו סרט דוקומנטרי, כי אם סרט הרצוף שקרים גסים.

לאחר דחיית הערעור האזרחי בתביעות לשון הרע על ידי בית המשפט העליון, פנו נציגי הלוחמים אל וינשטיין בבקשה לבחון את החלטות קודמיו לפיהן אין מקום לפתוח בחקירה נגד הבימאי מחמד בכרי בגין עבירה לפי סעיף 4 לחוק איסור לשון הרע. לאור פניה זו, לצד פניות נוספות שהגיעו בסמוך לכך מגורמים נוספים, ונוכח רגישות העניין, נפגש וינשטיין עם נציגי הלוחמים, ואף עם הלוחמים עצמם שהשתתפו בקרב בג'נין, עם נציגי משפחות שכולות ונציגי צה"ל. בעקבות כך, קיים היועץ המשפטי לממשלה מספר דיונים פנימיים נוספים, במסגרתם בחן את המצב המשפטי ואת השאלה האם מאז החלטות קודמיו השתנו נסיבות העניין באופן מהותי.

עלילת שקר מגמתית

וינשטיין הגיע למסקנה כי "עלילת הסרט (תרתי משמע) הייתה, אפוא, נושא לשורה של התדיינויות משפטיות לאורך שנים רבות, בהן צפה האמת ושקע השקר. דומה בעיני כי ברור הוא לכל בר בי רב כי הסרט 'ג'נין ג'נין' מתיימר להיות סרט דוקומנטרי, אך הינו יצירה שכלולים בה שקרית גסים ורבים. זאת החל מסיפור המסגרת בהקשר בו מובאים הדברים, דרך העדויות הפרטניות הנחזות להיות אותנטיות, וכלה בעריכה המגמתית היוצרת דימויים חזותיים המשקפים לכאורה מראות קשים – שכלל לא התקיימו במציאות. הסרט מהווה אפוא, עלילת שקר שהופקה בכוונת מכוון. כך עולה מתחקירי צה"ל; כך עולה מקביעות בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון. הצבא המתואר בסרט אינו צה"ל. זהו צבא אחר פרי דמיונו של יוצר הסרט".

בהחלטתו של וינשטיין נכתב כי "האינטרס שבעמידה על האמת והפרכת השקר, שבנסיבות מסוימות עשוי לתמוך בפתיחת הליך פלילי, כבר הוגשם במלואו בהליך המשפטי האזרחי בשתי ערכאות, כמפורט לעיל. לאור קביעותיהם הנחרצות של בית המשפט המחוזי ושל בית המשפט העליון בדבר תוכנו השקרי של הסרט וכוונת הזדון שבו, ולאור דברי שלושה יועצים משפטיים לממשלה ביחס לשקרים הבוטים שבסרט (שני קודמיי ואנוכי), הלוחמים והמשפחות השכולות יכולים לחוש בהחלט כי מדינת ישראל לא זנחה אותם בשולי הדרך. מדינת ישראל הכירה בהחלט בעוול שנעשה להם, כמו גם לשמה הטוב של המדינה. בהיבט זה, נאמר הדבר בקול ברור – המדובר בעלילת שווא".

היועץ וינשטיין התייחס לקודמיו בתפקיד, שהחליטו שלא לפתוח בחקירה נגד בכרי, וציין כי  "החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה (דאז) השופט אליקים רובינשטיין משנת 2003 לפיה נסיבות העניין אינה מצדיקה שינוי מהמדיניות המצמצמת של אכיפת עבירות המשיקות לחופש הביטוי התקבלה במועד סמוך לפרסום הסרט. זמן קצר לאחר פסיקת בית המשפט העליון אשר נקבע בה כי הסרט רצוף שקרים, אולם אין בכך כדי לאסור את הקרנתו בבתי הקולנוע במדינת ישראל".

לכן, הגיע היועץ וינשטיין למסקנה כי "באין נסיבות שונות וחריגות מאלה שעמדו בפני קודמיי, בחלוף למעלה מ-12 שנים לאחר שהסרט בא לעולם, לאחר שהערכאות השיפוטיות בפניהן נדון העניין עמדו על הכזבים שבו, ולנוכח מדיניות התביעה העקבית ורבת השנים, מצאתי שאין מקום לשנות מהחלטות קודמיי ולהורות על פתיחה בחקירה".

עוד ציין וינשטיין כי "המדינה שלחה את חייליה – טובי בנינו – ללחום בג'נין. הם עשו זאת בגבורה. הם עשו זאת תוך שמירה על טוהר הנשק. על אף זאת, הוציא מוחמד בכרי את דיבתם רעה. בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון קבעו כי ביסוד התנהגותו זו עומדים "חוסר תום לב ומגמה מכוונת לעיוות של הדברים". כך הם הדברים. הציבור ישפוט את בכרי על פי קביעות אלה. אך אין בכך כי להביא לשינוי החלטות שני קודמיי, כאמור".

זכות תביעה אישית ללוחמים

יצוין כי בעקבות דחיית התביעה בזמנו בבית המשפט המחוזי, פנה הפרקליט הצבאי הראשי דאז תא"ל אביחי מנדלבליט, ליועץ המשפטי לממשלה באותם הימים, עו"ד מני מזוז, בבקשה לפתוח בהליכים פליליים נגד בכרי, על שהאשים בסרטו את חיילי צה"ל שפעלו במחנה הפליטים בג'נין כמבצעי "פשעי מלחמה". הפצ"ר מנדלבליט סבר כי "ההחלטה להורות על פתיחה בהליכים פליליים תעביר מסר לפיו המדינה וצה"ל פועלים להגנה על שמם הטוב של החיילים, שנטלו חלק בלחימה הקשה במחנה הפליטים בג'נין". היועץ מזוז החליט אתמול שלא להגיש כתב אישום, אבל ניאות להתייצב לדיון בערעור האזרחי התלוי ועומד בבית המשפט העליון. מזוז נימק את החלטתו בכך ש"לא מדובר ב'לשון הרע על ציבור', אלא בעלילת שווא המהווה לשון הרע, המכוונת ופוגעת באופן אישי בכל אחד ואחד מחיילי צה"ל שנטלו חלק בקרב בג'נין".

בבקשת ההתייצבות שהגיש אז היועץ מזוז לבית המשפט העליון הוא נקט עמדה לפיה טעה בית המשפט המחוזי בדחותו את התביעה בגין לשון הרע נגד בכרי, וכי "בנסיבות העניין ללוחמים זכות תביעה אישית בגין לשון הרע, ולפיכך יש לקבל את הערעור". "בהתייצבות בהליך האזרחי ניתן להשיג את עיקרי המטרות של ההליך המשפטי, לרבות אותה הכרה והתייצבות של מדינת ישראל מאחורי לוחמיה", הוסיף מזוז. עם זאת, ציין כי בפני כל אחד מהלוחמים עומדת האפשרות המשפטית לנקוט גם בהליכים פליליים, ככל שימצאו לנכון, על דרך של קובלנה פלילית פרטית.

השופטת מיכל נד"ב מבית המשפט המחוזי פסקה בתביעת לשון הרע שהחמישה הגישו נגד הסרט כי בכרי פרסם בסרטו לשון הרע חמורה, בחוסר תום לב וממניע לא טהור. השופטת נד"ב הוסיפה וקבעה כי למרות שבתחילה טען בכרי כי יוכיח שכל ההאשמות החמורות שבסרטו אמיתיות, הדבר לא עלה בידו. עם זאת, דחתה השופטת נד"ב את התביעה אך ורק לאור סעיף בחוק, הקובע שלא ניתן להגיש תביעה על לשון הרע על הציבור. נקבע כי בגלל שפשעי המלחמה מיוחסים בסרט לחיילי צה"ל בכלל, ומאחר שאין בו אזכור לחמשת החיילים התובעים, הם אינם נראים בסרט ושמותיהם אף לא נזכרים בו, הרי שאינם זכאים לפיצויים.

בערעור שהוגש, טענו החיילים כי בית המשפט המחוזי טעה טעות משפטית חמורה בקביעתו כי חיילי צה"ל שהשתתפו במבצע "חומת מגן" בג'נין אינם בגדר "ציבור". המילואימניקים קובלים על דחיית התביעה למרות שהשופטת קבעה באופן ברור ונחרץ כי בכרי פרסם לשון הרע בחוסר תום לב וממניע פסול. בשולי הערעור טוענים החיילים להשלכות הציבוריות החמורות שעלולות להיות לדחיית התביעה ולכך שחיילי צה"ל, הממלאים את חובתם למדינה ונלחמים להגנת ביטחון אזרחיה, יחושו כי אין שומרים על שמם ועל כבודם.

חמשת חיילי המילואים ביקשו מבית המשפט העליון לבטל את פסק הדין ולקבוע כי על בכרי לשלם להם 1.25 מיליון שקל כפיצוי בגין לשון הרע שבפרסום הסרט. החיילים גייסו לעזרתם בערעור לעליון "שחקן חיזוק" משמעותי בדמות שר המשפטים לשעבר, עו"ד פרופ' יעקב נאמן, שהצטרף בזמנו עם פרקליטי משרדו לעו"ד אמיר טיטונוביץ'.

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה