אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > העליון הרשיע את מארי פיזם כ"מבצעת בצוותא" של רצח בתה רוז – במקום בשידול

צילום: Getty images Israel

העליון הרשיע את מארי פיזם כ"מבצעת בצוותא" של רצח בתה רוז – במקום בשידול


11.12.2014 | עו"ד לילך דניאל

ביהמ"ש העליון דחה את ערעורם של רוני רון ומארי פיזם שהורשעו בפרשת מותה של הילדה רוז בת ה-5, שגופתה נמצאה במזוודה במימי הירקון. מנגד, ביהמ"ש קיבל את ערעור המדינה והמיר את הרשעתה של פיזם משידול לרצח – לרצח בצוותא. גזר דינם של השניים, שנדונו למאסר עולם, נותר בלי שינוי

בית המשפט העליון דן בערעורם של רוני רון ומארי פיזם, שהורשעו בפרשת מותה של הילדה רוז בת החמש שגופתה נמצאה בתיק במימי הירקון בשנת 2008. השופטים אורי שהם, אליקים רובינשטיין ועוזי פוגלמן קבעו כי אין להתערב בהרשעתו של רון ברצח, שנסמכה על מארג ראיות נסיבתיות שעמדו לחובתו, וקיבלו את טענת המדינה בעניינה של פיזם לפיה חלקה ברצח עולה כדי ביצוע בצוותא ולא "שידול" גרידא כפי שקבע בית המשפט המחוזי. גזר דינם של השניים, שנדונו למאסר עולם כל אחד, נותר ללא שינוי.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

המערערים, רוני רון ומארי פיזם, הועמדו לדין בשנת 2008 בגין פרשת מותה של בתה בת החמש של מארי, רוז. פיזם ניהלה מערכת יחסים בצרפת עם בנו של רון, שממנה נולדה בתם המשותפת רוז. בשנת 2004 עלו השניים לארץ, אך זמן קצר לאחר מכן הסתיים הקשר ביניהם והאב חזר לצרפת עם בתם. בהמשך, התפתח קשר רומנטי בין פיזם לבן רון, והשניים אף הביאו לעולם שתי בנות נוספות.

בשנת 2007 הצליחה פיזם להחזיר את רוז לארץ והיא התגוררה עם אמה וסבה, אולם בסמוך לאחר מכן חוו השניים קשיים בגידולה ופיזם הפצירה ברון להוציא את רוז מהבית תוך איומים בהתאבדות. בתחילה, נשלחה רוז לשהות בבֵית אמו של רון, אך לאחר כחודשיים החזיר רון את רוז לביתם של בני הזוג. במקביל, חיפשו השניים מוסד או מסגרת שאליהם ניתן יהיה להעבירה אך ללא הצלחה, וכן עשו ניסיונות לקבל אשרה לתושבות קבע בארה"ב ("גרין קארד"). בשלב מסוים, על פי הנטען בכתב האישום, גמלה בליבם של ההחלטה לגרום למותה של רוז ולכן נטלו תיק נסיעות גדול, שאליו הכניסו בגדים וחפצים שונים שהיו שייכים לה, ובהמשך גרמו למותה והכניסוה לתיק אותו השליך רון אל מימי נחל הירקון בתל אביב.

בני הזוג נעצרו באוגוסט 2008, אז נחקרו חקירה נמרצת בנוגע למיקומה ולגורלה של רוז אך מסרו לחוקרים גרסאות שקריות. בתוך שלל הגרסאות השונות שמסר רון, טען כי השליך את רוז בעודה בחיים בתוך התיק לנחל הירקון, והוביל את חוקריו לאזור שבו לטענתו הושלך התיק למים. בחודש ספטמבר, לאחר שני שחזורים נוספים, נמצאה גופתה של רוז במי הירקון בסמוך למקום עליו הצביע.  

הרשעה הנסמכת על ראיות נסיבתיות

בית המשפט המחוזי הרשיע את רון ברצח ואת פיזם בשידול לרצח וגזר על שניהם מאסר עולם. על הכרעת הדין הוגשו ערעוריהם של רון ופיזם, שהטילו את האשמה לרצח זה על זו. המדינה, מנגד, טענה כי השניים היו שותפים לרצח אך לא ידוע מי מהשניים המית את רוז ובאיזה אופן.

השופט אורי שהם דחה את ערעורו של רון והמיר את הרשעתה של פיזם משידול לרצח – לרצח בצוותא. השופט ציין כי הפסיקה אימצה מבחן תלת שלבי לצורך הרשעה הנסמכת על ראיות נסיבתיות בלבד, כשבסופו של דבר על ההרשעה לבסס עצמה על מסקנה מרשיעה אחת ויחידה הנובעת מהראיות. לשיטתו של השופט, מארג הראיות הנסיבתיות במקרה זה אכן מוביל למסקנה חד-משמעית כי רוז הומתה בכוונה תחילה.

עוד ציין השופט את העובדה שנוכחותה של רוז בביתם של המערערים הייתה בלתי-נסבלת מבחינתה של פיזם, ועובר להמתתה פעלו השניים בדרכים שונות על-מנת להוציאה מביתם לצמיתות. כמו כן, לאחר שרוז הומתה הוכנסה גופתה לתיק נסיעות גדול בו עשו המערערים שימוש לעיתים רחוקות ביותר, מה גם שמלכתחילה נבחר תיק שיוותר בו מקום לגופה של ילדה כבת חמש. המערערים הסתירו את דבר מותה של רוז וגרמו לסובבים לחשוב שהיא עודנה בחיים, וכי גם לאחר מעצרו מסר רון לחוקרים גרסאות כוזבות רבות שלפי חלקן רוז עודנה בחיים. לפיכך, קבע השופט כי צירופן של ראיות אלה, יחד עם הודאתו של רון בגרימת מותה של רוז, אינו מותיר ספק סביר ביחס להרשעתו.

השופט שהם התייחס לקו ההגנה החלופי שביקש רון להציג, לפיו פיזם היא זו שרצחה את רוז והוא רק השליך את הגופה למי הירקון, וקבע כי מדובר בקו הגנה חסר בסיס. בנוסף נדחו טענותיו של רון לפגמים בהליך החקירה ומחדלי חקירה שנפלו בעניינו, שנדחו גם בבית המשפט המחוזי.

המעגל הפנימי של ביצוע העבירה

בית המשפט קיבל את ערעורה של המדינה על הרשעתה של פיזם בשידול לרצח, וציין כי סמכותה של ערכאת הערעור להרשיע נאשם בעבירה שונה מזו שהורשע בה בערכאה הדיונית מותנית בכך שניתנה לנאשם "הזדמנות סבירה להתגונן". עוד צוין כי במקרה זה לא מדובר בהרשעה "בעבירה אחרת" אלא בסיווג מדויק יותר של חלקה של פיזם בביצוע העבירה. לפיכך, קיימת אפשרות עקרונית להרשיע את פיזם בעבירת הרצח כמבצעת בצוותא חלף הרשעתה כמשדלת.

לגופו של עניין, ציין השופט כי הכלל הוא שהמבצע בצוותא הוא מי שמעשיו מכניסים אותו "למעגל הפנימי של ביצוע העבירה", ואילו המשדל הוא "המביא אחר לידי עשיית עבירה". במקרה זה, נבחנה מערכת היחסים בין המערערים, היחס הנפשי של פיזם כלפי רוז עובר לביצוע הרצח והיסוד הנפשי של פיזם ביחס לגרימת מותה של רוז, כפי שהשתקפו מקביעותיו העובדתיות של בית המשפט המחוזי.

מכל אלו, הגיע בית המשפט למסקנה כי אין לקבל את טענתה של פיזם כי רון הוא האשם היחידי והיא רק סייעה בידו לאחר הרצח, שכן טענה זו אינה מתיישבת עם חומר הראיות. השופט שהם קבע כי מעורבותה של פיזם במעשה הרצח נלמדת באופן עקיף מאופיים של "יחסי הכוחות" בין המערערים והקשר ביניהם בכל הנוגע לרוז, וכן מרצונה להיפטר מרוז אשר היווה את המניע לרצח. באופן ישיר יותר, ניכרת מעורבותה של פיזם בביצוע הרצח מתוך שיחות הטלפון שערכה עם רון בזמן אמת, וכן משיחתם של השניים בסמוך לאחר שנעצרו המתאפיינת כשיח בין שותפים לדבר עבירה. לפיכך, נקבע כי שותפותה של פיזם הייתה חיונית לביצוע העבירה והיא היתה מצויה בלב העשייה העבריינית באופן שחלקה בביצוע הרצח עולה כדי ביצוע בצוותא.

 

ע"פ 5706/11

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה