אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > ביהמ"ש אישר ביצוע המתת חסד הדרגתית בחולה במחלת ניוון שרירים סופנית

צילום: Getty images Israel

ביהמ"ש אישר ביצוע המתת חסד הדרגתית בחולה במחלת ניוון שרירים סופנית


11.12.2014 | כתב תקדין

השופט רחמים כהן נעתר, בעקבות הסכמת היועמ"ש, לבקשתו של חולה במחלת ה-ALS להתנתק ממכונת ההנשמה, אף שהוא אינו עונה להגדרת "החולה הנוטה למות", שכן תוחלת חייו עולה על 6 חודשים. הרופא שיבצע את ההליך יהיה רשאי לבצע הפחתה הדרגתית של קצב ההנשמה עד למינימום ולהימנע מניטור של רמת החמצן בדם

הותר לרופאיו של חולה במחלת ניוון שרירים סופנית לבצע בו המתת חסד הדרגתית. השופט רחמים כהן מבית המשפט המחוזי בתל אביב פסק בעקבות הסכמת היועץ המשפטי לממשלה כי הרופא שיבצע את המתת החסד יהיה רשאי לבצע הפחתה הדרגתית של קצב ההנשמה, עד למינימום, ולהימנע מניטור של ריוויון החמצן בדם. על הרופא לוודא מעל לכל ספק סביר שהחולה נחוש בדעתו לבצע בו המתת חסד. רק אם ישיב בחיוב כי רצונו בכך, ניתן יהיה להיעתר לרצונו. לרופא הותר התהליך יתועד כראוי, בהתאם לנהלים הרפואיים.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

ההחלטה התקדימית ניתנה בעקבות הסכמתו של היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, במסגרת העמדה שהגיש לאחרונה בעניינו של חולה ALS שביקש לאפשר לו להתנתק ממכונת ההנשמה. החולה, שסבל מזה שנים ממחלת ניוון שרירים סופנית, הביע את בקשתו המפורשת להתנתק ממכונת ההנשמה אליה הוא מחובר. הבקשה נתמכה בתצהיר ובאמצעות חוות דעת רפואיות.

נציגת היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד לילך דיין, הצביעה על הקושי בגיבוש עמדה במקרים כאלה, המערבים שאלות מורכבות של משפט, מוסר ודת. במקרה זה, המבקש אינו עונה להגדרת "החולה הנוטה למות", כפי שזו קבועה בחוק החולה הנוטה למות משנת 2005, שכן תוחלת חייו עולה על שישה חודשים, כל עוד הוא מחובר למכונת ההנשמה. היועץ המשפטי לממשלה קבע כי גם בהנחה שלא חל חוק זכויות החולה, יש לפעול בהשראתו של חוק החולה הנוטה למות.

בעמדתו, ציין היועץ המשפטי לממשלה כי חוק החולה הנוטה למות מבקש ליצור איזון זהיר בין ערך קדושת החיים לבין הערך של אוטונומיית הרצון של האדם והחשיבות של איכות החיים. כפועל יוצא, יוצר החוק הבחנה בין פעולה אקטיבית, המביאה למותו של אדם, לבין פעולה פסיבית, מחדל (או הימנעות מטיפול רפואי), מחדל שיש בו כדי להביא לכך שהמחלה תגבר על האדם ותכריע אותו. החוק קובע כי פעולה אקטיבית היא אסורה, בעוד שמחדל ממתן טיפול רפואי יכול שלא יהיה אסור.

בהתאם לכך, קבע היועץ המשפטי לממשלה כי אין מניעה משפטית בנסיבות המקרה המיוחדות, לכך שהמבקש ימשיך להיות מחובר כל העת למכונת הנשמה, אך בה בעת, תבוצע הפחתה הדרגתית של קצב ההנשמה ושל ריכוז החמצן עד ל-21% (שהוא הריכוז של החמצן באוויר הרגיל). כך לא יתבצע ניתוק ממכונת הנשמה, ובה בעת לא ייכפה על המבקש טיפול רפואי שהוא אינו מעוניין בו.

ב"תנועה למדינה יהודית", גוף משפטי הפועל לחיזוק הזהות היהודית של ישראל, התרעמו על עמדתו התקדימית של היועץ המשפטי לממשלה בפרשה הטעונה. לדברי התנועה למדינה יהודית, ההכרעה בפרשה זו עלולה להפוך למדרון חלקלק, באופן שבו חולים סופניים שלא עומדים בקריטריונים הקבועים בחוק החולה נוטה למות יבקשו מהיום המתת חסד בישראל, במקום לטוס להולנד או לשוויץ, ושינותקו בהדרגתיות ממכשירי ההנשמה.

לטענת התנועה, "לא היה כל מקום להרחיב את הקריטריונים המצומצמים בכוונה תחילה של חוק החולה הנוטה למות, אשר חוקק בעקבות הסכמה מקיר לקיר של חברי הוועדה המקצועית שישבה על המדוכה בראשות פרופ' אברהם שטיינברג. כניסתו של חוק החולה הנוטה למות לספר החוקים של מדינת ישראל בישרה בזמנו על פריצת דרך חשובה בתחום האתיקה הרפואית ובתחום יחסי דת ומדינה בארץ: ישראל הפכה למדינה הראשונה בה הצליחו הדתיים והחילונים להגיע לנוסחת פשרה מוסכמת כמעט בכל ההיבטים של הטיפול בחולה הסופני, ואף בישרה על רעיונות מקוריים ויצירתיים, שאין להם אח ורע בחקיקות דומות בעולם. כעת, עם הרחבת הקריטריונים של החוק על ידי פרשנות תמוהה של היועץ המשפטי לממשלה, קיים חשש ממשי למדרון חלקלק בסוגיית המתות החסד בישראל. על היועץ וינשטיין היה לפרש את הלקונה המשפטית בחוק החולה הנוטה למות, ככל שאכן התגלתה לקונה כזו בפרשה, בהתאם להוראות חוק יסודות המשפט, המנחה לפרש את חוקי ישראל כהולמים את עקרונות המשפט העברי".

 

ה"פ 16813-11-14

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

לא להמתת חסד של תינוקת – כן לניתוח מציל חיים, חרף התנגדות הוריה

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.