אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > צו ההריסה נדחה מטעמים הומניטאריים כדי לא לפגוע במבנה המהווה מקום מפלט

השופט איתי הרמלין. צילום: אתר בתי המשפט

צו ההריסה נדחה מטעמים הומניטאריים כדי לא לפגוע במבנה המהווה מקום מפלט


09.12.2014 | ליאור שדמי שפיצר

חוו"ד פסיכיאטרית שהוגשה לביהמ"ש קבעה כי המבקש, הסובל מפוסט טראומה, בורח אל המבנה הנמצא על גג ביתו כדי להירגע במצבים של החמרה בהתקפי הזעם והתוקפנות. השופט איתי הרמלין קבע כי חרף חשיבות המאבק בבנייה הבלתי חוקית, בריאותו ושלומו של המבקש מצדיקים ארכה נוספת בביצוע הצו

בית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב דחה את ביצועו של צו הריסה שיפוטי מטעמים הומניטאריים, נוכח חוות דעת פסיכיאטרית שקבעה כי המבנה, הנמצא על גג ביתו של המבקש, מהווה עבורו מקום מפלט מרגיע בעת התפרצויות זעם שמהם הוא סובל.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

בית המשפט לעניינים מקומיים הוציא במאי 2005 צו הריסה במסגרת פסק דין, ובו הורה על הריסת סככה על גג ביתו של המבקש. לאורך השנים ניתנו ארכות מוגבלות לביצוע הצו, שחלפו מזמן, אולם הצו לא בוצע עד היום. עקב כך, הוגש נגד המבקש כתב אישום המייחס לו עבירה של אי קיום צו שיפוטי.

במסגרת ההליכים בתיק השני, נשלח המבקש בשנת 2014 לבדיקה פסיכיאטרית שתקבע את כשירותו לעמוד לדין, שהעלתה כי מבחינה משפטית, המבקש כשיר לעמוד לדין, יודע להבחין בין טוב לרע ואינו סובל ממצב פסיכוטי. מבחנה רפואית, לעומת זאת, התשובה היתה מורכבת יותר. בסיום חוות דעתם המליצו הפסיכיאטרים שהדיונים המשפטיים בתיק ייערכו שלא בנוכחות המבקש, וכי יימצא פתרון משפטי שיאפשר לו להשתמש במבנה על גג ביתו מסיבות רפואיות ומשפחתיות.

חוות הדעת הפסיכיאטרית ציינה כי המבקש, כיום בן 55, סובל מפוסט טראומה כרונית קשה, בעקבות תאונה שבה היה מעורב בשנת 1988, המגיבה באופן חלקי ביותר לטיפול תרופתי. בין הסימפטומים של התסמונת קיימים התפרצויות זעם קיצוניות ו"פלאשבקים". כל מה שנתפס אצל המבקש כגורם לחץ מביא אותו לחוות מחדש את הטראומה ששינתה את חייו כאילו היא מתרחשת בהווה. במצב זה מופעלים אצל המבקש מנגנוני הישרדות – תגובותיו אינן צפויות ובהתפרצויותיו האלימות המסוכנות הוא יכול לגרום נזק לעצמו ולסובבים אותו. תגובות אלה מופיעות כאשר המבקש מוצף בחרדה כתוצאה מלחץ.

לטענת הפסיכיאטרים, מקור לחצו של המבקש המוליד את התגובות הקשות הללו הוא ההליכים המשפטיים בעניין המבנה על גג ביתו והצורך להרוס מבנה זה. הסיבה לכך היא שהמבנה הנ"ל הוא מקום המפלט של המבקש "ברמה הבסיסית ביותר", והוא בורח אליו כדי להירגע במצבים של החמרה בהתקפי הזעם והתוקפנות. הפסיכיאטרים הגדירו זאת כ"פתרון ברמה רפואית-סוציאלית-משפחתית" הנדרש לנוכח כישלון הטיפול התרופתי, ותיארו החמרה במצבו של המבקש בתקופה האחרונה שבאה לידי ביטוי אף בהזנחה עצמית ובחוסר תפקוד עד כדי חוסר יכולת לצאת מפתח ביתו (במיוחד לדיונים משפטיים).

בבדיקה התרשמו הפסיכיאטרים כי המבקש שהיה מוזנח, הגיב בזעם, והיה אסוציאטיבי בתשובותיו, מצוי בחרדה קשה. בסעיף המסוכנות בחוות הדעת כתבו הפסיכיאטרים: "קיימת מסוכנות לעצמו ולקרובים אליו, בשל רמת לחץ גבוהה, קווים פארנואידלים ויכולת להיכנס למצבים של פלאשבק לתודעה אחרת, כאשר בהם מגיב באופן לא צפוי, מתנהל ומתנהג כנלחם בזה הרגע על חייו".

סנגורו של המבקש, שמונה מטעם הסנגוריה הציבורית, ביקש לדחות את מועד כניסתו לתוקף של צו ההריסה בשש שנים נוספות, וטען כי כיום, לאחר הרפורמה בדיני התכנון והבנייה, מדובר בסככה שאינה טעונה היתר. באת-כוח המדינה טענה מנגד כי לא מדובר עוד בסככה שכן נוספו לה ארבעה קירות וגג, וכי כלל לא מדובר בסככה פטורה מהיתר. התובעת ציינה עוד כי מדובר בגג משותף ובמבנה לשימור שכל שינוי בו ודרש מעורבות של מחלקת השימור, וכי כל הבקשות לעיכוב ההליכים שהוגשו מטעם המבקש ליועץ המשפטי לממשלה נדחו בשל חשיבות המאבק בבנייה הבלתי חוקית.

השופט איתי הרמלין ציין כי אין כל מחלוקת על חשיבות המאבק בבנייה הבלתי חוקית, במיוחד בכל הנוגע למבנים המיועדים לשימור, אם משום ערכים הארכיטקטוני ואם משום ערכים ההיסטורי. עם זאת, העיר השופט כי עיר אינה רק המבנים הבנויים בה אלא גם – ויש שיאמרו קודם כל – האנשים החיים בה.

"אינני יכול לעצום את עיני לתיאור הקשה של מצבו של המבקש בחוות הדעת הפסיכיאטרית, אשר לא הובאה כל חוות דעת שתסתור את האמור בה", כתב השופט בהחלטתו. "במיוחד אינני יכול להתעלם מן התוצאות הצפויות לפי חוות הדעת מביצועו של צו ההריסה בעתיד הקרוב. אני סבור שהפגיעה המסוימת והזמנית במראית פני העיר היא חמורה פחות מהסכנה הצפויה לפי חוות הדעת לבריאותו של המבקש, לשלומו ולשלומם של בני משפחתו אם יבוצע צו ההריסה בקרוב".

עם זאת, הבהיר השופט כי אין במצבו הפסיכיאטרי הקשה והבלתי יציב של המבקש כדי להצדיק את הכשרת הבנייה הבלתי חוקית, ולכן צו ההריסה ימשיך לעמוד בתוקפו ורק מועד ביצועו יידחה בחמש שנים. אם לא יבוצע הצו עד למועד הנדחה ויתקיימו נסיבות שיצדיקו זאת, יוכל המבקש לפנות בבקשה למתן ארכה נוספת.

 

 

תיק מס' 01/01/8631

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה