אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > 14 שנה לאחר שחדלו לפעול - תזכיר חוק מציע לבטל את ביהמ"ש הצבאיים בישראל

צילום:  istock

14 שנה לאחר שחדלו לפעול - תזכיר חוק מציע לבטל את ביהמ"ש הצבאיים בישראל


07.12.2014 | עו"ד אורי ישראל פז

בתי משפט צבאיים פעלו בישראל בין השנים 1967 – 2000, לצורך שפיטתם של חברי ארגוני טרור ונאשמים נוספים, ונועדו להתמודד עם מצבי חירום ביטחוניים שבהם מערכת בתי המשפט האזרחית תתקשה לתת מענה. נכון להיום, גם לאחר סגירתו של בית המשפט הצבאי האחרון בלוד, הסמכות העקרונית של הרמטכ"ל לכונן את בתי המשפט הצבאיים נותרה על כנה

מחלקת ייעוץ וחקיקה (פלילי) הפיצה ביום חמישי (4.12) את תזכיר החוק לתיקון תקנות ההגנה (שעת חירום) (ביטול חלק ב' וחלק ג'), התשע"ה-2014. בתזכיר החוק מוצע לבטל את סמכות הרמטכ"ל להקים בישראל בתי משפט צבאיים, וכן מוצע לבטל את כל ההסדרים הנוגעים לסמכותם ופעילותם של בתי משפט אלו בשטח ישראל. הפצת התזכיר אושרה על ידי שרת המשפטים המפוטרת, ציפי לבני, והיועץ המשפטי לממשלה עו"ד יהודה וינשטיין.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

הצעת החוק הנוכחית, לביטול חלקים ב' ו-ג' לתקנות ההגנה (שעת חירום) משנת 1945, גובשה בהמשך להצעת חוק קודמת של משרד המשפטים אשר עברה קריאה ראשונה ב-28 באוקטובר 2013, ובמסגרתה מוצע לבטל חלק ניכר מתוך סעיפי תקנות ההגנה.

הצעות חוק אלה, אשר אושרו על ידי היועץ המשפטי לממשלה, גובשו בעקבות עבודה של צוות בין-משרדי בראשותו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (פלילי), עו"ד רז נזרי, שכלל נציגים ממשרד המשפטים, צה"ל, שב"כ, משטרת ישראל, הנהלת בתי המשפט, ושב"ס. את עבודת הצוות ריכזה עו"ד נעמה פויכטונגר ממשרד המשפטים.

בתי משפט צבאיים פעלו בישראל בין השנים 1967 – 2000, לצורך שפיטתם של חברי ארגוני טרור בגין אירועי פח"ע, וכן נאשמים נוספים, אשר הועמדו לדין בגין עבירות על תקנות ההגנה. כאמור, פעילותם של בתי המשפט הצבאיים בישראל הופסקה בשנת 2000, וכלל ההליכים הפליליים המתקיימים בישראל, לרבות בעבירות ביטחון – מתקיימים מאז בפני בתי המשפט האזרחיים. עם זאת, עצם הסמכות להקים את בתי המשפט הצבאיים, וכן סדרי הדין הייחודיים הנהוגים בהם והעבירות שבסמכותו הייחודית – נותרו בעינם במסגרת חלקים ב' וג' לתקנות ההגנה.

מצב דברים לפיו ניתן להקים ערכאה שיפוטית בהחלטה של הרמטכ"ל, מפקד הצבא, שסדרי הדין שלה אינם תואמים במלואם את סדרי הדין בבתי המשפט האזרחיים, ואשר מוסמכת לדון בעניינם של אזרחי המדינה – אינו עולה בקנה אחד עם ערכים וסדרי משטר ראויים של מדינה יהודית ודמוקרטית. תפיסה זו עמדה בבסיס השאיפה להביא לביטול סמכות זו להקים בית משפט צבאי בישראל, ובסופו של דבר לאחר בחינה יסודית של הנושא עם כלל הגורמים הרלוונטיים נמצא, כי ככלל, קיימים היום מענים הן בחקיקה והן במישור הארגוני, אשר יאפשרו התארגנות של הרשויות השונות גם במצבי חירום. לפיכך נראה כי אין הצדקה להפעיל, ולו גם בנסיבות כאלה, את מערכת בתי המשפט הצבאיים לצורך שפיטה בתוך שטח ישראל.

לאור מסקנה זו, מקודם כעת תזכיר החוק הנוכחי, לביטול חלקים ב' ו – ג' לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, שעניינן הסמכות להקים את בתי המשפט הצבאיים והסדרת פעילותם.

כאמור, במספר עניינים ישנם הבדלים מהותיים בין סדרי הדין בבתי המשפט הצבאיים, כפי שהם מוסדרים בתקנות ההגנה, ובין בתי המשפט האזרחיים בישראל. בין אלה ניתן לציין כדוגמא את הרכב בית המשפט - שאינו מורכב בהכרח ממשפטנים, אלא מקציני צבא, לפי תקנה 13, (אם כי בפרקטיקה – ראש ההרכב היה משפטן); הקביעה כי הרשעה תהיה רק בהחלטה פה-אחד; חובת מתן תוקף לגזר הדין בידי הרמטכ"ל; סמכות הרמטכ"ל להתערב בהכרעת הדין ובגזר הדין ולשנות אותם לקולא או להורות על החזרת הנושא למשפט חוזר, ועוד. כמו כן, כאמור, ההעמדה לדין נעשתה לפי העבירות המפורטות בחלק ג' לתקנות ההגנה, שהן עבירות ביטחוניות המצויות בסמכותו הייחודית של בית המשפט הצבאי, או בעבירות אחרות לפי תקנות ההגנה, הנמצאות בסמכות מקבילה של בית המשפט הצבאי.

כתוצאה מקיומן של עבירות נפרדות עליהן נידונים בבתי המשפט הצבאיים, וכן סדרי דין שונים בבתי המשפט הללו, היו כמה הבדלים משמעותיים בין ההליכים שהתקיימו בפני בית המשפט הצבאי לפי עבירות הקבועות בתקנות ההגנה, לבין הליכים בפני בית משפט אזרחי, ואשר התקיימו בהתאם להוראות שעוגנו, במהלך שנות קיומה של מדינת ישראל, בחוק העונשין ובחוק סדר הדין הפלילי. כאמור, מאז שנת 2000 מתקיימים כלל ההליכים הפליליים בישראל בפני בתי המשפט האזרחיים.

עם זאת, גם לאחר סגירתו של בית המשפט הצבאי האחרון בלוד, הסמכות העקרונית של הרמטכ"ל, לפי תקנה 12 לתקנות ההגנה, לכונן את בתי המשפט הצבאיים – נותרה על כנה. הקמת בתי משפט צבאיים נתפסה ככלי שעשוי להתאים להתמודדות עם מצבי חירום ביטחוניים, כגון מצבים שבהם בשל אירוע ביטחוני חריג בהיקפו, נדרשים מעצר או העמדה לדין של מספר גדול של חשודים בעת ובעונה אחת, באופן שמערכת בתי המשפט האזרחית תתקשה לתת לו מענה.

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

רז ניזרי: בקרוב נבטל את בתי המשפט הצבאיים בשטחי מדינת ישראל

 

 

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.