אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > בג"ץ: יישום נוהל הטיפול בבקשות לשינוי מועדי דיון ייבחן מחדש כעבור שנתיים

צילום: Getty images Israel

בג"ץ: יישום נוהל הטיפול בבקשות לשינוי מועדי דיון ייבחן מחדש כעבור שנתיים


01.12.2014 | עו"ד לילך דניאל

בג"ץ דחה את העתירה שהגיש עו"ד מיכאל שרון נגד נשיא ביהמ"ש העליון, שבה תקף את סמכותו לקבוע את נוהל הטיפול בבקשות לשינוי מועדי דיון. השופט אליקים רובינשטיין קבע כי הנוהל אינו כובל את שיקול דעתם של השופטים, אך ציין כי מן הראוי לבחון בעוד כשנתיים את יישומו ואת הקשיים שהוא מעורר

הרכב של שלושה שופטי בג"ץ דחה את העתירה שהגיש עו"ד מיכאל שרון נגד נשיא בית המשפט העליון, שבה תקף את סמכותו של הנשיא לקבוע את נוהל הטיפול בבקשות לשינוי מועדי דיון. השופטים קבעו כי

סמכות הנשיא לקבוע הנחיות מנהליות שונות נגזרת ישירות מעצם תפקידו ומיקומו בראש הרשות השופטת, ואין הדבר מצריך בהכרח הסמכה מפורשת. לצד זאת קבע השופט רובינשטיין כי מן הראוי שהוראות הנוהל ייבדקו כעבור שנתיים מיום הוצאתן לשם בחינת יישומן והקשיים שנתגלו.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

בינואר 2010 פורסמו שתי הוראות נוהל מטעם נשיאת בית המשפט העליון דאז השופטת דורית ביניש. הראשונה בהן עסקה ב"טיפול בבקשות לדחיית מועדי דיון", והשנייה היא הוראה שעניינה "טיפול בבקשות לדחיית מועד מטעמים הקשורים בקיום דיון באותו מועד לפני שופט אחר". במסגרת הנוהלים, צוין כי "ככלל אין לדחות מועדי דיון שקבע בית המשפט... אלא במקרים חריגים" וכן נקבעו האופן בו יש להגיש את בקשת הדחיה ומכלול השיקולים שיש לשקול בעת שמוגשת בקשת דחייה.

באפריל 2014, פורסמו הוראות נוהל חדשות מטעם הנשיא הנוכחי אשר גרוניס המחליפות את שני הנהלים הקודמים. העותר, עורך דין במקצועו, לא תקף את תוכן ההנחיות או סבירותן, אלא ערער על עצם סמכותו של נשיא בית המשפט העליון לקבוע כללים והנחיות, העלולים להתפרש כהתערבות בשיקול הדעת השיפוטי של השופטים. זאת, נוכח סעיף 24 לחוק יסוד השפיטה הקובע כי "סדרי מינהל של בתי המשפט, קביעתם והאחריות לביצועם" ייקבעו על פי חוק ולא בהוראות נוהל. בנוסף, סעיפים 82 ו-108 לחוק בתי המשפט קובעים כי הסמכות לקבוע את סדרי המינהל של בתי המשפט וכן סדרי הדין והנוהג של בתי המשפט נתונה לשר המשפטים. לפיכך, לדעת העותר, הסמכות לקבוע את סדרי המינהל והדין נתונה למחוקק או לשר המשפטים ולא לנשיא בית המשפט העליון.  

נטל קשה על ציבור עורכי הדין

במהלך הדיונים בתיק הצטרפה לשכת עורכי הדין להליך כידידת בית המשפט והגישה את עמדתה, לפיה אף שהנוהל מופנה לכאורה לשופטים, יש בו כדי לחייב את כלל ציבור עורכי הדין בישראל, ולכן מדובר למעשה בחקיקת משנה שהוצאה בחוסר סמכות בהיעדר הוראת דין המאפשרת זאת. עוד טענה הלשכה כי הנוהל מטיל נטל קשה על ציבור עורכי הדין ומקשה באופן בלתי סביר על דחיית דיונים. לתמיכה בטענה זו הוצגו מספר מקרים, בהם עורך דין אשר ביקש לדחות את מועד הדיון מחמת טיפולים רפואיים שנאלץ לעבור ונענה בשלילה או עורך דין שביקש לדחות את מועד הדיון נוכח ברית מילה לנכדו ועל כן נאלץ לדחות את הטקס ביום. עוד הפנתה הלשכה לסעיף 27(ב) לחוק בתי המשפט המסמיך את הנשיא לקבוע אך את המועד בו יתחיל הדיון בתיק ולא את האופן בו יידחה או לא יידחה המשכו, ואף זאת בבית המשפט העליון בלבד.

מלבד האמור, ובשונה מהעותר, הוסיפה הלשכה גם טענות לגופן של הוראות הנוהל. כך למשל נטען כי אי דחיית דיון מפאת הליכי גישור או משא ומתן המתקיימים בין הצדדים אינה סבירה, וכי יש בנוהל כדי להכתים את מקצוע עריכת הדין נוכח האופן בו נוסח העלול לרמז על כך שבית המשפט מטיל דופי באמינותם וביושרתם של עורכי הדין.

השופט אליקים רובינשטיין דחה את העתירה והבהיר כי הוא אינו מתכוון להידרש לשאלות הכרוכות בתוכן הנוהל עצמו, שכן אלו אינן מהוות חלק מהעתירה, ולפיכך השאלה שבמחלוקת היא שאלת סמכותו של נשיא בית המשפט העליון לקבוע הוראות נוהל שונות. בעניין זה, ציין השופט רובינשטיין כי נשיא בית המשפט העליון הוא הדמות הבכירה במערכת בתי המשפט בישראל, והוא העומד בראשה כמנהיגה המוסדי. בנוסף לכך, ומבלי לפגוע בתפקידיו ובאחריותו הפרלמנטרית והציבורית של שר המשפטים, הנשיא משמש כלפי חוץ כמנהיגה הציבורי של המערכת, מייצגה ודוברה בפני הרשות המחוקקת והמבצעת, וכן אמון על הגנת עצמאותה השיפוטית. הנשיא אחראי בשיתוף עם מנהל בתי המשפט לניהול ולפיקוח היומיומי המהותי על לתפקוד השופטים בבתי המשפט השונים, כאשר יש להבהיר שאין מדובר בהתערבות בהכרעותיהם השיפוטיות אלא בענייני המערכת.

על סמך האמור, סיכם השופט רובינשטיין כי נשיא בית המשפט העליון הוא הכתובת הכללית של מערכת השפיטה מתוכה כלפי חוץ וכלפי פנים כאחת, ולכן מקדיש חלק ניכר מזמנו למטלות הנהגתיות וניהוליות על פי צרכי המערכת תוך עבודה משותפת והרמונית עם מנהל בתי המשפט ודיאלוג שוטף עם שרי המשפטים. נוכח כל האמור, סבר השופט רובינשטיין כי לנשיא בית המשפט העליון קיימת סמכות, הכרוכה במעטפת השיפוטית שיש לראותה כטבועה, למתן הנחיות עבודה בנושאים המנהליים הנלווים לשפיטה. זאת, בדומה לסמכות טבועה בה עושה בית המשפט שימוש במסגרת ההליך השיפוטי עצמו בעיקר בנוגע לסדרי דין, וכן בדומה להנחיות פנימיות שמוציאות הרשויות המנהליות השונות אשר אינן באות מכוח עיגון סטטוטורי מסוים ומפורש אך הוכרו כחוקיות בפסיקה.

שיקול הדעת נתון לשופט

עוד התייחס השופט רובינשטיין לטענה לפיה הנוהל שבמחלוקת כובל את שיקול דעתם של השופטים. לשיטתו, הדברים תלויי נסיבות וממילא שיקול הדעת נתון לשופט בתיק. כך לדוגמה, בכל הנוגע לדחיית דיונים מטעמי משא ומתן לפשרה או להסדר וגישור הדברים תלויים במידת ההימשכות של המשא ומתן או הגישור. עם זאת, ברי כי דוגמה כמו ברית מילה של נכד מתאימה לדחייה, וכך גם לגבי טיפולים רפואיים משמעותיים. לפיכך, קבע השופט רובינשטיין כי יש בהוראות הנוהל כדי להכווין את שיקול דעתו של השופט.

לכך הסכים גם השופט אורי שהם, שביקש לחזור ולהדגיש כי בהנחיות הנשיא לא נשללה סמכותו ואף חובתו של השופט הדן בתיק להפעיל את שיקול דעתו בכל מקרה ומקרה. השופט עוזי פוגלמן מצדו הוסיף כי לשיטתו, העובדה שהעקרונות המנחים את שיקול הדעת שיופעל בבקשות דחייה מבוססים היטב בפסיקה מייתרת את הצורך לדון בשאלת סמכויות הנשיא, ולכן הצטרף לתוצאה של דחיית העתירה.

לצד זאת, סבר השופט רובינשטיין כי מן הראוי שהוראות הנוהל ייבדקו כעבור שנתיים מיום הוצאתן לשם בחינת יישומן והקשיים שנתגלו, לרבות דוגמאות שבידי לשכת עורכי הדין להביא לידיעת הנשיא/ה, כשבחינה זו תיעשה גם על ידי הנהלת בתי המשפט, הן לעניין יעילות הנוהל והמידה שבה הוא מביא לדיון רציף ומהיר, והן לעניין האופן בו פועלים השופטים בהחילם את הנוהל ובהידרשם לטענות כאלה ואחרות.

ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד דורון ברזילי, הגיב לפסק הדין ואמר כי "מלכתחילה חשבנו כי נוהל גרוניס אינו סביר ומהווה נטל כבד ולא מוצדק על עורכי הדין וציבור המתדיינים, תוך שהוא מרוקן מתוכן את עיקרון עצמאות שיקול הדעת של השופט. אני מברך על החלטת בית המשפט העליון שהחזירה את שיקול הדעת לשופטים והורתה לבחון את הנוהל מחדש בתום תקופת ניסיון"

 

בג"ץ 4703/14

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

עורך דין עתר לבג"ץ נגד נשיא העליון: גרוניס אינו מוסמך לקבוע נוהל דחיית דיונים 

 

לשכת עורכי הדין מבקשת להצטרף לעתירה נגד נוהל גרוניס לדחיית דיונים 

 

סוף לדחיות הדיונים ולסחבת: עומס עבודה של עו"ד לא יהיה שיקול בדחיית מועד

 

מחקר חדש: עורכי הדין אחראים ל-95% מהבקשות השונות לדחיית דיונים 

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה