אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > פרופ' רות גביזון: "הצהרות וחוקי יסוד אינם דרך טובה להתמודד עם מחלוקות"

פרופ' רות גביזון. צילום: מציל"ה

פרופ' רות גביזון: "הצהרות וחוקי יסוד אינם דרך טובה להתמודד עם מחלוקות"


19.11.2014 | עו"ד אורי ישראל פז

לבקשת שרת המשפטים, גיבשה פרופ' רות גביזון המלצות לביטוי החוקתי למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. בדו"ח מסכם שהגישה היום, ממליצה גביזון לחוקק "חוק חזון" במקום חוק הלאום שהציעו חברי הקואליציה, ומסבירה מדוע יש להימנע בשלב זה מעיגון חוקתי נפרד של ישראל כמדינה יהודית

פרופ' רות גביזון ממליצה לשרת המשפטים ציפי לבני לחוקק "חוק חזון" במקום "חוק הלאום" שמציעים לחוקק חברי הקואליציה. בדו"ח מסכם שהגישה היום (ד', 19.11) לשרה לבני, ממליצה פרופ' גביזון על דרכים שונות לעיגון חוקתי של חזון מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

"ישראל היא מדינת לאום שבחזונה שלושה מרכיבים עיקריים: יהודיות, דמוקרטיה, זכויות אדם", טוענת פרופ' גביזון במסמך ראשון מסוגו. "כל אחד מהמרכיבים הוא מאפיין חשוב של המדינה, והם משלימים זה את זה. בניסוח מצומצם יש הסכמה רחבה בציבור היהודי על חזון המדינה השלם. מרכיב היהודיות בחזון המדינה קשה לבני המיעוט הערבי בישראל. עם זאת, החזון הישראלי השלם רואה אותם כאזרחים שווי זכויות, ושותפים מלאים במפעל המדינה. החזון המשולב, על כל מרכיביו, חיוני לחוסנה ולהצלחתה של המדינה. חוסן והצלחה של המדינה חשובים לרווחת כל תושביה, בלי הבדל דת או לאום".

פרופ' גביזון מבחינה בין ההסכמה הכללית על גרעין החזון, לבין המחלוקות בחברה על פרשנויות של החזון והשלכותיו על חיי המעשה. "בישראל מחלוקות עמוקות בנושאים מדיניים, חברתיים ורעיוניים. רובן אינן מחלוקות על גרעין החזון אלא על פרשנותו והשלכותיו. למדינה יש עניין לחזק את התמיכה הרחבה בגרעין חזון המדינה".

עוד מבחינה פרופ' גביזון בין "חוק חזון", שהוא חוק יסוד המבקש לעגן את מכלול חזון המדינה, ובין "חוק לאום", שבשמו ובתוכנו מציע עיגון שמתרכז רק באחד ממרכיבי החזון – יהודיות, לבין "חוק ההכרזה" שהוא מקרה פרטי של חוק חזון, המציע לחוקק את ההכרזה על הקמת המדינה בשלמותה.

גישה נדיבה כלפי המיעוט הערבי

"חוק הלאום עלול להפר את האיזון החיוני לשמירת כלל החזון", טוענת פרופ' גביזון במסמך. "בנוסף, חוק זה מבקש לקבע ברמת חוק יסוד הסדרים שאינם חלק מגרעין החזון. בכך הוא עלול לצמצם את ההסכמה הרחבה ביחס למרכיב היהודיות בגרעין זה". ואילו "שאלות של חזון אינן שאלות משפטיות, ואינן צריכות להיות מוכרעות במשפט או בבית המשפט. עיגון חוקתי נפרד יעביר את זירת הבירור של מחלוקות על פרשנות החזון מהמרחב הציבורי והפוליטי לבתי המשפט. על רקע המציאות החוקתית בישראל, מצב כזה יגביר חוסר ודאות ומחלוקת".

לכן, ממליצה פרופ' גביזון, לפעול הן במישור התרבותי-חינוכי והן במישור החקיקתי-משפטי, לחיזוק העמידה הרחבה מאחורי גרעין החזון בשלושה מעגלי לכידות: המעגל של כלל אזרחי המדינה, מעגל הרוב היהודי בישראל, ומעגל הקהילות היהודיות בעולם. בנוסף, היא ממליצה להימנע בשלב זה ממהלכים המציעים עיגון חוקתי נוסף של גרעין החזון, כולו או חלקו.

לשיטתה של פרופ' גביזון, אם יוחלט על מהלך של עיגון חוקתי, חיוני שהחוק המוצע יהיה חוק חזון ולא חוק לאום, וכי החוק ותהליך חקיקתו ישקפו את גודל המשימה ואת חשיבותה. יש להגיע לתוצאה שתעורר לכידות ולא מחלוקות, כך שחזון המדינה יצא מחוזק ולא מוחלש מתהליך החקיקה, יחזק את הלכידות האזרחית ישמר את הלכידות היהודית בארץ ובעולם ויבטא גישה הוגנת, נדיבה ומכילה לבני המיעוט הערבי.

לצד זאת, סבורה פרופ' גביזון כי "ההכרזה על הקמת המדינה משקפת את מכלול החזון בעיני האבות המייסדים. הכרזה זו, שבכוונת מכוון לא נחקקה, קיבלה משמעות בהקשר ההיסטורי שבו אומצה, והיא נהנית מהסכמה רחבה. עדיף להשאיר אותה כפי שהיא, ולא לחשוף אותה למחלוקות שתתעוררנה בהכרח אגב תהליך השואף להפוך אותה לחוק יסוד, בתנאים פוליטיים וחברתיים שונים לגמרי". עוד טוענת גביזון כי מוטב להשאיר את מרקם החיים בעמימותו ולא להיכנס לדיונים ולמחלוקות על ניסוחים והדגשים ברמה ההצהרתית. "הצהרות וחוקי יסוד אינם דרך טובה להתמודד עם מחלוקות", מסכמת גביזון. "יש להגן על חזון המדינה בדרכים מתאימות יותר שיסייעו לה להמשיך ולשגשג".

אם אכן יוחלט לחוקק חוק יסוד, ממליצה פרופ' גביזון כי השיחות על ההצעה ינוהלו במסגרת רחבה, אשר לא תוגבל לסיעות הקואליציה או אף לכל סיעות הכנסת בלבד ."יוסכם כי ייעשה מאמץ להגיע לנוסח שמירב מגזרי הציבור יוכלו להשלים עמו, ושיניב הסכמה רחבה, אף אם לא מלאה .חשוב לנהל שיח בנושא גם עם מנהיגות של קהילות יהודיות בעולם .יש לחשוב על הדרך המתאימה לנהל תהליך כזה על מנת שיזכה למירב הלגיטימיות שהוא יכול לקבל .את התהליך יש לנהל ללא דחיקת הקץ, בצורה שתדגיש כי מדובר בחוק חוקתי ממדרגה ראשונה" .

לטענת גביזון, החזון צריך לכלול את העקרונות כי ישראל היא מדינה שבה מממשים היהודים את זכותם לעצמאות מדינית במולדתם, כי היא דמוקרטיה שבה הריבונות מסורה לכלל אזרחי המדינה ללא הבדל דת או לאום על בסיס חירות ושוויון וכי היא מחויבת לכבד את זכויות האדם של תושביה.

מימוש הרעיון הציוני

כפי שסוקר בהרחבה בפורטל חדשות תקדין, השרה לבני ביקשה באוגוסט 2013 מפרופסור גביזון, בהסכמת ראש הממשלה בנימין נתניהו וחברי מפלגות הקואליציה, לגבש המלצות לביטוי החוקתי למדינת ישראל כ"מדינה יהודית ודמוקרטית". זאת, נוכח המחלוקות הפוליטיות, החברתיות והמשפטיות המהותיות, והצעות החוק של חברי הכנסת יריב לוין, איילת שקד, וזאב אלקין.

בפנייתה לפרופ׳ גביזון כתבה שרת המשפטים: "אני מאמינה כי הגיעה העת לנסח הסדר חוקתי העוסק באופייה של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית, ומעגן את מרכיבי זהותה באופן המאזן ומשלב ערכים אלה, הן היהודי והן הדמוקרטי".

בפתח נייר העמדה מציינת פרופ' גביזון כי "למשימה שהוטלה עלי בחרתי לתת פירוש מרחיב. המחלוקת סביב הצעות החוק אינה נוגעת רק לשאלת החקיקה אלא גם לעצם החזון, תפקידו ותוכנו. יש לישראל חזון, שהיא פועלת לאורו במידה לא מעטה של הצלחה. הניסוח הקנוני שלו, שמרכיביו הוזכרו בלא מעט הקשרים, הוא זה שמופיע בהכרזה על הקמת המדינה: ישראל היא מימוש הרעיון הציוני של תחיית עם ישראל בארצו. מדינה יהודית, דמוקרטית, ומכבדת את חירויות היסוד של כל תושביה.

"הצלחתה של ישראל כמדינה תלויה בשני מעגלי שותפות. הראשון נוגע לכוחה להתמיד ולנצח במאבק על קיומה כמדינה יהודית, המותנה בתחושת שותפות גורל חזקה בין המרכיבים היהודיים בחברה (וכן בשותפות עם שאר יהודי העולם), והשני כרוך ביכולתה להביא לשותפות אזרחית בין כלל אזרחיה, המתבססת על היותה חברה חופשית ודמוקרטית המכבדת את זכויותיהם. עיגון חוקתי של החזון היא דרך אחת לקדם אותו. רציתי לבחון את שאלת החזון עצמה ולא רק את שאלת העיגון החוקתי שלו".

 

גילוי נאות: הכותב נפגש בזמנו עם פרופ' גביזון לצורך סיעור מוחות בנושא הטעון, כחלק מכ-30 אישים ממגזרים שונים בחברה הישראלית שהציגו קשת רחבה של דעות לקראת גיבוש נייר העמדה וההמלצות

לקריאה נוספת, ראו:

 

"יהודית ודמוקרטית": כיצד פרופ' רות גביזון תנסח את הביטוי החוקתי?

 

 

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.