אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > צו איסור הלבנת הון יטיל חובות על עורכי דין ורואי חשבון במתן שירות עסקי

צילום: Getty images Israel

צו איסור הלבנת הון יטיל חובות על עורכי דין ורואי חשבון במתן שירות עסקי


17.11.2014 | עו"ד אורי ישראל פז

עורכי דין ורואי חשבון יידרשו לשמור רישומים ולזהות את הלקוח טרם מתן שירות עסקי, כגון קניה, מכירה או ניהול נכס, על מנת למנוע ניצול לרעה של נותני שירות עסקי לצורך הלבנת הון או מימון טרור. הצעת החוק כללה במקור חובת דיווח, אולם זו בוטלה בלחץ הלשכות המקצועיות שחששו מפגיעה בחיסיון

עורכי דין ורואי חשבון ידרשו בקרוב לזהות ולהכיר את לקוחותיהם טרם מתן שירות עסקי, כגון רכישה, מכירה או ניהול נכס. בנוסף לזיהוי, ידרשו עורכי הדין ורואי החשבון להעריך את הסיכון הנובע משירות זה מפני עסקה שעלולה להיות קשורה בהלבנת הון או למימון טרור. כך אושר היום (ב', 17.11) בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

עד היום, לקוח יכול היה לבקש מעורך דין שיבצע עבורו שירות עסקי, וזה יכול היה להסתמך על פרטי הלקוח כפי שהוא מסר אותם. הצו החדש דורש מעורך הדין לבצע נוהל של הכרת הלקוח באמצעות תעודה מזהה ומילוי טופס (על ידי הלקוח) שנקבע בצו. כאשר לא תהיה אפשרות לזהות את הלקוח באמצעות פנים מול פנים, תהיה חובת זיהוי באמצעות וידאו קונפרנס. הלקוח יידרש להצהיר בטופס מיהו הנהנה מהעסקה. נותן השירות יחויב בשמירת המסמכים למשך חמש שנים.

עוד קובע הצו כי נותן השירות העסקי יחויב בביצוע הערכת סיכון של הלקוח, מפני עסקה שעלולה להיות קשורה בהלבנת הון או למימון טרור. נותן השירות יעדכן את רישומיו בהתאם להערכתו. הערכת הסיכון תתבסס, בין היתר, על סוג השירות העסקי המבוקש, מקור הכספים, והאם השירות העסקי מבוצע מול גורם הקשור למדינות שהוגדרו כבעלות סיכון גבוה לביצוע הלבנת הון או מימון טרור.

ככלל, הפיקוח יעשה באמצעות דרישת מסמכים. היה ולא נמסר מידע או שלא הייתה היענות מספקת מצד נותן השירות לדרישת המסמכים, או שהתעורר אצל המפקח חשש להפרת הוראות החוק, המפקח יורשה להיכנס למשרדי נותן השירות העסקי. למעט במקרים חריגים, יודיע המפקח לנותן השירות כי באפשרותו לבקש את נוכחות נציג הלשכה המקצועית (לשכת עורכי הדין או לשכת רואי החשבון) במקום, וכי הכניסה למשרד תעוכב למשך זמן סביר, כך שיתאפשר לנציג הלשכה המקצועית להתלוות למפקח.

נציג לשכת עורכי הדין, עו"ד שריג דמארי, חשש בדיון בוועדת החוקה ממצב שבו "הלקוח יודע שהוא הולך לקבל דירוג, הוא ידאג לשדרג לעצמו את הדירוג, והוא יתכונן לכך. ואז ניזוקנו בכך שהאזרח לא ידבר בצורה חופשית עם עורך דינו". עם זאת, לאחר השינויים וההקלות שבוצעו בצו, נציג הלשכה לא התנגד לאישור הצו.

"לא נבלוש אחר העסקה"

נציגת משרד המשפטים, עו"ד עמית מררי, אמרה בדיון כי דרישות הצו הן מינימליות מחד, כדי לעמוד בדרישות הבינלאומיות, ומאידך לא לפגוע ביחסי האמון שבין הלקוח לנותן השירות.

ח"כ אורי מקלב, שהתנגד לדרישת הערכת הסיכון, אמר כי "זה בעצם לא הכרת הלקוח, אלא הכרת העסקה, כדי שתוכלו לחקור מה מטרת העסקה". היועצת המשפטית של הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, עו"ד שלומית ווגמן, השיבה לחה"כ מקלב כי "אנחנו לא מתכוונים לבלוש אחר העסקה".

יו"ר הוועדה, ח"כ דוד רותם, הודיע כי לאחר שהשתכנע שלא תגרם פגיעה בחיסיון שבין הלקוח לעורך דינו, הוא תומך באישור הצו. כאמור, הצו אושר היום בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, וייכנס לתוקף תוך תשעה חודשים מיום פרסומו.

צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, ניהול רישומים של נותן שירות עסקי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"ה-2014, הותקן על ידי שרת המשפטים ציפי לבני בהמשך לתיקון חוק איסור הלבנת הון, לפיו משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור יחול על נותני שירות עסקי – עורכי דין ורואי חשבון. החוק קובע במפורש כי אין בהוראותיו כדי לפגוע בחיסיון עורך דין-לקוח, הקבוע בסעיף 48 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971.

תיקון החוק נועד למנוע ניצול לרעה של נותני שירות עסקי, המבצעים פעולות פיננסיות עבור לקוחותיהם, לצורך הלבנת הון או מימון טרור, ונקבע לאור הסטנדרטים הבינלאומיים בתחום, הכוללים דרישה להחיל את המשטר על מגזרים אלה.

הצו מטיל אפוא על עורכי הדין ורואי החשבון חובה לזהות את לקוחותיהם, לבצע הליך "הכרת הלקוח", ולשמור רישומים, ואינו כולל חובת דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור. עם זאת, הוסכם כי במקביל להוראות החוק, יותקנו  כללים אתיים לפיהם עורך דין או רואה חשבון לא יבצע פעולה, כאשר הוא מעריך שרמת הסיכון להלבנת הון או מימון טרור של אותה פעולה היא גבוהה.

חובת הדיווח הוסרה       

הצו עבר שינויים רבים בעקבות מגעים ממושכים בין לשכת עורכי הדין ולשכת רואי החשבון לבין מחלקת ייעוץ וחקיקה (פלילי) במשרד המשפטים והרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור שבמשרד המשפטים, על פי עקרונות מתווה שהוסכם על כל הצדדים הנוגעים בדבר. הצעת החוק הממשלתית כללה במקור חובת דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, כנדרש על פי הסטנדרטיים הבינלאומיים, אך בעקבות עמדת הלשכות המקצועיות וחששן מפני פגיעה בחיסיון והערות ועדת חוקה, ועל מנת שניתן יהיה להתחיל ביישום הסטנדרט הבינלאומי לגבי יתר החובות, הוסרה חובת הדיווח מהחוק, בכפוף להסכמה על התקנת כללים אתיים בנושא איסור הלבנת הון ומימון טרור, כמפורט לעיל.

ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, עו"ד פול לנדס, מציין כי אכיפת משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור על עורך דין ורואה חשבון הכרחית, על מנת שלא יעשה בהם שימוש לצרכי הלבנת הון ומימון טרור. עם זאת, לנדס מציין כי הרגולציה במתכונתה הנוכחית, ללא חובת הדיווח, עדיין אינה עומדת בסטנדרטים הבינלאומיים הנדרשים וכי עלולה להימתח על מדינת ישראל ביקורת בינלאומית בנושא.

בלשכת עורכי הדין בירכו על הצו החדש לאור השינויים שהלשכה התעקשה כי יוסרו מנוסח הצו. הראשון שבהם הוא חובת הדיווח שהוסרה לחלוטין מנוסח הצו – הלשכה הדגישה כי חובה זו סותרת את נשמת אפו של מקצוע עריכת הדין ופוגעת בזכות הייצוג של כל אזרח במדינה. כמו כן, חובות הזיהוי והכרת הלקוח רוככו באופן שאין בהן כדי לפגוע בחיסיון עורך דין-לקוח ובמרקם יחסי האמון ביניהם.

ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד דורון ברזילי, מסר בתגובה כי "המאבק העיקש שהתנהל בשלוש השנים האחרונות הוכיח שוב את חיוניותה של לשכת עורכי הדין לציבור חבריה בישראל ולמערכת המשפטית. אלמלא התעקשותנו ומאבקנו בכנסת בהצעת החוק, עורכי דין רבים היו נפגעים פגיעה קשה במעמדם ובעבודתם".

 

לקריאה נוספת, ראו:

עורכי הדין נגד חובת הדיווח: "עו"ד שייחקר וידווח על הלקוח יטיל גזר דין מוות על המקצוע"

 

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה