אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > שינוי דרמטי בחוזה האחיד של לקוחות הסלולר והבנקים: נטל ההוכחה עובר לספק

צילום: Getty images Israel

שינוי דרמטי בחוזה האחיד של לקוחות הסלולר והבנקים: נטל ההוכחה עובר לספק


13.11.2014 | ליאור שדמי שפיצר

סעיף בנוסח "אני מאשר כי קראתי את החוזה ומסכים לתנאיו", המופיע בדרך כלל בחוזים שבין לקוחות לבנקים, חברות האשראי והסלולר וחברות ביטוח, יעביר את נטל ההוכחה לספק שיידרש לנמק מדוע ההסכם אינו מקפח. התיקון לחוק מוצע בעקבות תלונות ארגוני צרכנים כי חלק מהחברות ניצלו את הסעיף כדי להסתיר מידע או תנאים מהותיים

סעיף בחוזה אחיד בנוסח "אני מאשר כי קראתי את החוזה ומסכים לתנאיו", המופיע בדרך כלל בחוזים שבין לקוחות לבנקים, חברות כרטיסי אשראי, חברות סלולר, חברות ביטוח וחברות נוספות המעניקות שירותים או מוצרים לטווח ארוך, יעביר את נטל ההוכחה לספק שיידרש לנמק מדוע הסעיף אינו מקפח. כך קובעת הצעת חוק שאושרה אתמול (יום ד', 12.11) בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

כיום, רוב הספקים והחברות מקפידים להוסיף את הסעיף הנ"ל להסכם עם הלקוחות. ארגוני הצרכנים טוענים כבר זמן רב כי חלק מהחברות ניצלו את הסעיף כדי להסתיר מהלקוחות מידע רלוונטי או תנאים מהותיים, בטענה כי הלקוח הצהיר שהוא קרא את החוזה.

על פי הצעת החוק, סעיף בחוזה אחיד המאשר כי הלקוח מצהיר שהוא קרא את החוזה וכי הוא מסכים לתנאיו, יעביר את נטל ההוכחה לספק, שיידרש לנמק מדוע הסעיף אינו מקפח. אם החברה לא תוכיח שהסעיף אינו מקפח, בית המשפט עשוי לקבוע כי הסעיף בטל מעיקרו, והחברות לא יוכלו לטעון כי הלקוח הסכים לתנאים שאינם מופיעים במפורש בחוזה השירות. עוד קובעת הצעת החוק כי חתימת צרכן על חוזה ובו סעיף המקנה לספק פיצויים מוסכמים בלתי סבירים, תרופה בלתי סבירה או תרופה שאינה מוקנית לחברה על פי דין, יהיה גם הוא בחזקת סעיף מקפח.

בנוסף, בית הדין המיוחד לחוזים אחידים לא ידון עוד בבקשת ספקים למתן "תעודות הכשר" לחוזים אחידים. עד היום, החוק אפשר לספק, שביקש להגן על עצמו מפני טענה של סעיף מקפח בחוזים אחידים, לבקש מבית הדין המיוחד אישור חוקי לסעיפי החוזה. בפועל, רוב החברות במשק לא פנו לבית הדין ולא ביקשו את ההכשר לחוזים שחתמו עם הלקוחות.

נציגי איגוד הבנקים ואיגוד חברות הביטוח התנגדו להצעת החוק בטענה כי השינוי יטיל עליהם הוצאות רבות של שינוי כל החוזים.

נציגת משרד המשפטים, עו"ד רוני נויבואר, אמרה כי בפועל, הספקים שביקשו את האישור היו חברות הימורים או חברות שביקשו להשתמש באישור כאמצעי לשיווק השירות שהם מעניקים לציבור. לטענתה, הכוונה המקורית של החוק הייתה לתמרץ את החברות "להכשיר" את החוזים על מנת שאלו לא ינצלו את כוחן ויקפחו את הלקוחות. בפרקטיקה זה לא עבד. נויבואר טענה כי הפעלת בית הדין כרוכה בזמן ובמשאבים מוגבלים, ועל כן ראוי להותיר את דיוני בית הדין לפניות של ארגוני צרכנים מוכרים או לפניית היועץ המשפטי לממשלה שיבקשו מבית הדין לפסול סעיפים מקפחים.

ח"כ אורי מקלב הביא כדוגמה לסעיף בעייתי את הסעיף שכללו חברות סלולריות בחוזה שיחות ללא הגבלה, המאפשר אמנם ללקוח לדבר בטלפון ללא הגבלה, אולם בשימוש סביר. אחת החברות שגבתה מהלקוחות כספים מעבר לדמי המנוי המוסכמים טענה כי "שימוש סביר" הוא עד פי שלוש מממוצע משך הזמן של כלל לקוחות החברה. "מאיפה לקוח יודע מהו ממוצע השיחות של לקוחות החברה?", שאל מקלב. "חלק מהחברות מנצלות את כוחן ועושקות את הלקוחות".

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה