אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > גרוניס: פסקת ההתגברות בחוק היסוד תמנע מביהמ"ש להוות מחסום לעריצות הרוב

נשיא ביהמ"ש העליון אשר גרוניס. צילום: לשכת עורכי הדין

גרוניס: פסקת ההתגברות בחוק היסוד תמנע מביהמ"ש להוות מחסום לעריצות הרוב


10.11.2014 | ליאור שדמי שפיצר

בטקס השבעת השופטים, הזהיר נשיא ביהמ"ש העליון מפני קביעת פסקת התגברות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו מבלי לקבוע בה מנגנוני הגנה שיבטיחו שימוש מרוסן, וציטט מדבריו של מנחם בגין ז"ל: "רוב פרלמנטרי נבחר יכול להיות מכשיר בידי קבוצת שליטים ומסווה לעריצותם"

"שני חוקי היסוד שקבעה הכנסת לפני למעלה משני עשורים – חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק-יסוד: חופש העיסוק – היוו התפתחות היסטורית וחשובה של המשפט החוקתי בישראל. מכוח חוקי היסוד רשאי היום בית המשפט להורות על ביטול חקיקה ראשית של הכנסת. בידי הכנסת, כאסיפה מכוננת, נתונה הסמכות להוסיף ולעצב את עקרונות המשפט החוקתי בישראל גם בעתיד. אין לי אלא לקוות כי סמכותה זו של הכנסת תופעל בזהירות ובאחריות, ורק לאחר שקילה מעמיקה של הסוגיה, על כל היבטיה המורכבים". כך אמר נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס בטקס השבעת השופטים שהתקיים היום במשכן נשיאי ישראל.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

הנשיא גרוניס התייחס להצעה שהועלתה בשבועות האחרונים לתקן את חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו בדרך של הוספת הוראה לחוק היסוד, שתאפשר לכנסת להתגבר על פסיקה חוקתית של בית המשפט. "הצעה זו שבה וחזרה לשיח הציבורי, בעקבות פסק הדין שניתן לאחרונה בנושא המכונה המסתננים", אמר גרוניס. "אין בכוונתי להתייחס להצעה  הנוגעת לתיקונו של החוק למניעת הסתננות עצמו. לטעמי יש להבדיל באופן חד וברור בין תיקונו של החוק תוך התחשבות בעמדתם של שופטי הרוב, לבין תיקונו של חוק היסוד על דרך הוספה של פסקת התגברות. הדרך הראשונה, זו של תיקון החוק, אינה בעייתית מן ההיבט העקרוני, בעוד שהדרך האחרת מלאת מהמורות".

בחירה בעליונות המשפט

גרוניס, שנותר בדעת מיעוט בפסק הדין בעניין חוק המסתננים, ציין כי הוא אינו מתנגד לביקורת שיפוטית על חקיקה של הכנסת, וכי לשיטתו, "ההצדקה המרכזית לקיומה של ביקורת שיפוטית היא הצורך להגן על מיעוט ועל יחידים מפני עריצותו של הרוב. בית המשפט הוא המחסום האחרון שיכול למנוע מן הרוב לפגוע ביחידים ובקבוצות מיעוט".

עוד הוסיף גרוניס בנאומו כי לדעתו, אין בסיס לטענה כי קבוצת שופטים שלא נבחרו אינה יכולה להורות על ביטול חוק של הכנסת. לטענה זו השיב בדברים שכתב מנחם בגין ז"ל, בשנת 1952 כי "רוב פרלמנטרי נבחר יכול להיות מכשיר בידי קבוצת שליטים ומסווה לעריצותם. על כן חייב העם, אם הוא בוחר בחירות, לקבוע את זכויותיו גם מול בית הנבחרים, לבל יוכל הרוב שבו, המשרת את השלטון יותר מאשר הוא מפקח עליו, לשלול את הזכויות הללו. את זאת אפשר להשיג רק בדרך של 'עליונות המשפט', כלומר קביעת החירויות האזרחיות כ'חוק היסוד' או 'חוק עליון', ומתן סמכות לחבר שופטים לבטל את תקפו של חוק, הנוגד את חוק היסוד, הסותר את החרויות האזרחיות". דברים אלו, לדברי גרוניס, נכונים גם לימינו אנו.

נשיא בית המשפט העליון התייחס להצעת לקבוע פסקת התגברות בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. "אבקש להבהיר כי אני מוצא קושי רב בהצעה זו", אמר גרוניס. "על פי המוצע, יש לאפשר לכנסת להתגבר על פסיקת בית המשפט העליון, שקבעה כי חוק או סעיף שבו הינם בטלים הואיל וסותרים הם את חוק היסוד. הוראה המאפשרת לכנסת לקבוע, כי חוק מסוים יהיה תקף על אף פסיקת בית המשפט, עלולה להוביל לכך שבית המשפט לא יוכל להגשים את תפקידו ולשמש מחסום אחרון מפני עריצות הרוב".

המודל הקנדי

גרוניס הדגיש כי מנגנון ההתגברות אינו מוכר במדינות העולם, פרט לקנדה. "עם זאת, גם לגבי המקרה הקנדי יש לזכור, כי הוראת ההתגברות התקבלה שם כפשרה בהליך קבלת הצ'רטר הקנדי משנת 1982, ועל רקע מציאות פוליטית מורכבת", הסביר. "הפרלמנט הפדרלי בקנדה מעולם לא עשה שימוש בפסקת ההתגברות, למרות שבית המשפט העליון שם ביטל עשרות חוקים שקיבל הפרלמנט הפדרלי בפרק זמן של למעלה משלושים שנה. הניסיון הישראלי מוכיח שהרשויות שמרו בעשורים האחרונים על ריסון ואיפוק בהפעלת סמכויותיהן ההדדיות. בעוד שבקנדה, כאמור, בוטלו עשרות חוקים בפרק זמן קצר יחסית, הרי שבישראל הורה בית המשפט על ביטול סעיפי חוק של הכנסת במקרים בודדים. על רקע זה, ספק אם יש לייבא לישראל מנגנון שנולד במציאות פוליטית שונה לאין ערוך, ואשר אינו מקובל ברוב רובן של מדינות העולם".

גרוניס הזהיר מקביעת פסקת התגברות בהיעדר הסדרה כוללת של פעילות הכנסת כרשות מחוקקת וכאסיפה מכוננת. "פסקת התגברות היא עניין רציני ביותר. עשויות להיות לה השלכות משמעותיות על המשפט החוקתי בישראל, על יישומה של תורת הפרדת הרשויות, ועל זכויות היסוד הקבועות בחוקי היסוד. לעמדתי, יש לשקול את קביעתה של פסקת התגברות לא כמהלך העומד בפניי עצמו, כתגובת נגד לפסיקה זו או אחרת, אלא אך כחלק מהסדרה כוללת של הליך החקיקה בישראל, במסגרת חוק-יסוד: החקיקה", אמר גרוניס. " בכל מקרה אין זה ראוי לקבוע פסקת התגברות בלא שייקבעו מנגנוני הגנה שיבטיחו כי ייעשה בה שימוש מרוסן. כך, למשל, ככל שיוחלט לקבוע הוראת התגברות הרי שדומה כי יש לקבוע כי רק רוב מספרי גדול של חברי הכנסת יוכל להחליט על התגברות על פסיקת בית המשפט העליון. בהתחשב בכך שהרוב הרגיל של חברי הכנסת הוא 61 חברי כנסת, ובהתחשב בכך שמספרם של חבריי הקואליציה הוא 61 חברי כנסת לפחות, ברור הוא שנדרש רוב משמעותי מעל 61 חברי כנסת על מנת להצדיק פגיעה בחוקי היסוד".

שליחות ציבורית

בנאומו בטקס ההשבעה ציין גרוניס כי זוהי הפעם הראשונה שבה חותם נשיא המדינה ראובן ריבלין על כתבי המינוי לשופטים, וציין לשבח את כהונתו העשירה של ריבלין בכנסת ואת עשייתו הציבורית רבת השנים.

עוד צוינה השבעתו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר מני מזוז לכהונת שופט בית המשפט העליון, לאחר קריירה מרשימה במשרד המשפטים. הנשיא גרוניס ציין כי "תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה הוא מן המורכבים בשירות הציבורי. השופט מזוז מילא תפקיד זה בהצלחה וזכה להערכה רבה. לשורותינו בבית המשפט העליון הוא מביא עמו מומחיות משפטית מן המעלה הראשונה שתסייע לו לפתח את הדין ולהעשיר את הפסיקה. השופט מזוז, חבריי ואני, שופטות ושופטי בית המשפט העליון, מצפים לבואך ומבקשים לברך אותך היום לרגל מינויך. הצלחתך היא לא רק ההצלחה שלנו; הצלחתך היא הצלחתו של הציבור הישראלי כולו".

בטקס הושבעו 19 שופטים וחמישה רשמים בכירים, המתמנים לכל ערכאות השיפוט, החל מבית משפט השלום ועד לבית המשפט העליון. לשופטים החדשים אמר גרוניס כי "הוועדה לבחירת שופטים בחרה בכל אחת ואחד מכם, לאחר ששוכנעה כי אתם המועמדים הטובים ביותר וכי תעמדו בהצלחה במשימה החשובה שהוטלה עליכם: לעשות משפט צדק, לא להטות משפט, לשפוט בלא משוא פנים, ולהכריע בתיקים שיונחו לפניכם לפי צו מצפונכם ובהתאם לדין. הציבור בישראל מצפה מכם לשירות יעיל, אדיב וענייני. לאחר עשרות שנות שירות ברשות השופטת יכול אני לומר בביטחון כי אין עוד עיסוק כמו השפיטה, עיסוק שמשלב שליחות ציבורית, שירות לציבור ועניין אישי רב לבעל התפקיד. עם זאת, התפקיד השיפוטי הוא תובעני מאין כמוהו ועליכם להיות ערוכים לכך. אנו במערכת המשפט עושים מאמצים רבים להקל על שגרת החיים של השופטות והשופטים ולהעמיד תנאי עבודה נאותים. אנו סמוכים ובטוחים כי תמלאו את תפקידכם באופן מיטבי".

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.