אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > טרור או תאונה? קורבנות פיגועי דריסה עלולים ליפול בין הכיסאות בקבלת פיצוי

פיגוע הדריסה בירושלים ב-4 באוגוסט 2014. צילום: משטרת ישראל

טרור או תאונה? קורבנות פיגועי דריסה עלולים ליפול בין הכיסאות בקבלת פיצוי


09.11.2014 | ליאור שדמי שפיצר

שני אירועי הדריסה האחרונים באזור ירושלים מדגימים את הבלבול המשפטי הרב שעלול להיווצר בשל ערפול נסיבות התאונה. המפתח, לדברי עו"ד ליטל ביבר חייקין, הוא המניע – הלאומני או הפלילי – לדריסה, הקובע מכוח איזה חוק, אם בכלל, יוכל הנפגע לתבוע פיצוי

גל של פיגועי דריסה מכה את ירושלים וסביבותיה וגובה מחיר של קורבנות בנפש ופצועים, אולם הנפגעים מאירועים שיבקשו לקבל פיצוי על פציעתם עשויים לגלות כי הם נמצאים במצב משפטי מבלבל ולא ברור. לדברי עו"ד ליטל ביבר חייקין, העוסקת במיצוי זכויות של נפגעי תאונות, כל עוד מדובר באירוע בו קיים חשד לפיגוע דריסה, אך אין הוכחות חד משמעיות שהדבר אכן כך (ולא תאונת פגע וברח למשל)  עלולים נפגעי התאונה ליפול בין הכיסאות בכל הנוגע לקבלת פיצויים בשל התאונה.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

בשבוע שעבר אירעו שני פיגועי דריסה באזור ירושלים בתוך פחות מיממה: בצהרי יום רביעי האחרון נרצח קצין משמר הגבול ונפצעו 11 בני אדם נוספים מפגיעת רכב מסחרי פלסטיני. לאחר נסיעה מהירה ופגיעה בהולכי הרגל באזורים שונים בעיר, נעצר המחבל, יצא מהרכב ותקף עוברי אורח נוספים באמצעות מוט ברזל, עד שנהרג מירי שוטרים. מספר שעות לאחר האירוע הקשה, נפצעו שלושה חיילים מפגיעת כלי רכב מסחרי פלסטיני אחר בכביש 60, בסמוך לכפר הפלסטיני אל-ערוב שבגוש עציון. כוחות ביטחון שסרקו את המקום מצאו את הרכב הפוגע ופתחו במצוד נרחב אחר הנהג הנמלט. ביום ה' הסגיר את עצמו הנהג וטען כי מדובר בתאונת דרכים ולא בפיגוע. והדברים נחקרים כעת על ידי זרועות הביטחון.

שאלת המניע

לדברי עו"ד ביבר חייקין, חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תש"ל 1970) מגדיר פגיעת איבה כפגיעה ישירה מפעולת כוחות אויב או פגיעה שנגרמה בעקבות פעולת איבה. לדבריה, גם פגיעה מנשק שהיה מיועד לפעולת איבה, פגיעה בשל ניסיון למניעת פעולת איבה, או מעשה אלימות על רקע מוצא אתני ישראלי או ערבי - מוגדרת כפעולת איבה. על כן פיגועי דריסה נחשבים כאירועי טרור לכל דבר, ועשויים לזכות את הנפגעים בתגמולים ובהטבות שנועדו לסייע להם ולתמוך בהחלמתם.

המצב המשפטי משתנה כאשר הנהג הדורס נעלם ולא ידועה הסיבה למעורבותו בתאונה, וכן כאשר נפגעי התאונה אינם אזרחים מן השורה, אלא אנשי כוחות הביטחון. "שני אירועי הדריסה האחרונים מדגימים את הבלבול המשפטי הרב, שעלול להיווצר בשל ערפול נסיבות התאונה", אומרת עו"ד ביבר חייקין. "אם יתברר כי מניעיו של הנהג היו לאומניים, יפוצו הקורבנות האזרחיים על פי חוק נפגעי טרור. אולם, אם יתברר כי הייתה זו תאונת פגע וברח, יש לבדוק אפשרות לקבלת פיצוי לפי חוק הפלת"ד (החוק לפיצוי נפגעי תאונות דרכים). אם יתברר כי הדריסה הייתה מכוונת, אך לא נבעה ממניעים לאומניים אלא ממניעים פליליים – חוק הפלת"ד לא יגן על הנפגעים והם יוכלו לקבל פיצוי רק באמצעות מיצוי החוק הפלילי ופעולה במסלול הנזיקין האזרחי".

ביבר חייקין מוסיפה כי אם יתברר שהרכב הפוגע לא היה מבוטח בביטוח חובה, או לחלופין, אם הנהג ורכבו לא ייתפסו לעולם, הנפגעים האזרחיים עשויים לקבל פיצוי מתאגיד קרנית המבטח נפגעים באירועים כאלה. ככל שמדובר בתאונות דרכים שהן גם תאונות עבודה, יש אפשרות למצות זכויות גם במסגרת הביטוח הלאומי.

לדברי עו"ד ביבר-חייקין, היות והנפגעים ברובם הם חיילי צה"ל, דרכם לקבל פיצוי פשוטה יותר. קורבנות הפיגוע ייחשבו כנופלים במערכות ישראל ובני משפחותיהם ילוו מעתה ואילך בתמיכה ממשרד הביטחון. על הפצועים מקרב כוחות הביטחון לפנות לקצין התגמולים במשרד הביטחון, אשר מפצה את אנשי זרועות הביטחון ולוחמי האש. ככל שמדובר בתאונת דרכים , קיימים מקרים שבהם יש לחייל אפשרות לבחור בין תביעת משרד הביטחון לבין חברת הביטוח.

נפגעתי בפיגוע דריסה. מה עושים?

כצעד ראשון מיד לאחר האירוע, ממליצה עו"ד ביבר חייקין לנפגעים לפנות לחדר מיון בבית החולים הקרוב ולהיבדק. "מומלץ גם למי שלא נפגע פיזית אך היה עד לפיגוע למהר ולהיבדק, משום שלעיתים מתחוללת פגיעה נפשית בקרב העדים לתאונה, שלימים עלולה להתפתח לכדי תסמונת פוסט טראומטית הדורשת טיפול. אם לאחר הפגיעה קיימים כאבים כלשהם, מומלץ להישאר במעקב רפואי רצוף, ולפעול בהתאם להמלצות הרופאים. בנוסף, יש לשמור את כל התיעוד הרפואי מיום הפגיעה, כמו גם קבלות על הוצאות שנגרמו בעקבותיה, ובהן הוצאות על רכישת תרופות, והוצאות נסיעה לשם קבלת הטיפולים הרפואיים".

לדברי עו"ד ביבר חייקין, צעדים ראשוניים אלה חשובים גם לשם מיצוי הזכויות מול המוסד לביטוח הלאומי: "בדרך כלל, מיד לאחר האירוע, עובדי השיקום – שהינם עובדים סוציאליים בעלי הכשרה מיוחדת – ייצרו קשר עם הנפגעים ועם בני משפחותיהם, ויעמדו לשרותם מרגע זה ואילך במתן ייעוץ, הדרכה והכוונה. אם עובדי השיקום לא יצרו קשר מיד לאחר האירוע, מומלץ שהנפגע או בני משפחתו  יפנו בעצמם למוסד לביטוח לאומי, כדי לממש את הזכאות לקבלת התגמולים בגין נזקי גוף או מוות, שנגרמו כתוצאה מהתאונה".

הפניה הראשונית לביטוח הלאומי נעשית באמצעות טופס הודעה על פגיעה בפעולת איבה ותביעת תגמול לטיפול רפואי, בצירוף התיעוד הרפואי. את הטופס יש להעביר למוסד לביטוח לאומי תוך 12 חודשים מיום הפגיעה. "לאחר שהנפגע יוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כנפגע פעולות איבה, הוא יוכל להגיש טופס בקשה לקביעת דרגת נכות ותשלום תגמול נכות", מסבירה עו"ד ביבר חייקין.

במקביל לתביעה מול המוסד לביטוח לאומי, ממליצה עו"ד ביבר חייקין לבדוק אפשרות לתביעת תגמולים מפוליסות הביטוח הפרטיות, ככל שקיימות כאלה, כגון פוליסת ביטוח חיים, אובדן כושר עבודה וביטוחי בריאות. לדבריה, ברבים מן הביטוחים פעולות איבה אמנם מוחרגות מהפוליסה, אך מומלץ לבדוק את הנושא בכל מקרה – ולעיתים ניתן לזכות בכיסוי נוסף באמצעות ביטוחים אלה. "לצורך ניהול נכון של תביעה לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה או חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בתחום בסמוך לאירוע הפגיעה, על מנת לקבל הנחיות מתאימות ולפשט את תהליך קבלת הפיצויים", היא מסכמת.

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה