אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > בג"ץ דחה את עתירת ראש עיריית נצרת עילית המושעה לבטל את כתב האישום נגדו

בית המשפט העליון. צילום: שפרה לויתן

בג"ץ דחה את עתירת ראש עיריית נצרת עילית המושעה לבטל את כתב האישום נגדו


29.10.2014 | עו"ד לילך דניאל

שמעון גפסו, שהואשם בעבירות של שוחד והפרת אמונים, טען בעתירתו לבג"ץ כי חומר הראיות אינו מגלה סיכוי להרשעה. השופט עוזי פוגלמן קבע כי טענות נגד פגמים בהליך הגשת כתב האישום צריכים להתברר במסגרת ההליך הפלילי והבהיר כי אין להנהיג אף שונה של ראיות להעמדה לדין בין אנשי ציבור לאנשים מן השורה

בג"ץ דחה על הסף את עתירתו של שמעון גפסו, ראש עיריית נצרת עילית שהושעה מתפקידו בשל העמדתו לדין בעבירות שוחד והפרת אמונים, לבטל את אחד מכתבי האישום שהוגשו נגדו בשל פגמים שנפלו בהליך הגשתו. השופט עוזי פוגלמן קבע כי דרך המלך להעלאת טענות נגד פגמים שנפלו בהגשת כתב אישום היא במסגרת ההליך הפלילי גופו, וכי אין לקבל את טענותיו של גפסו גם לגופן, לרבות הטענה כי יש להנהיג רף שונה של ראיות להעמדה לדין בין אנשי ציבור לאנשים מן השורה.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

העותר, שמעון גפסו, כיהן במועדים הרלוונטיים כראש עיריית נצרת עלית. בשנים 2013-2014 הוגשו נגד גפסו שני כתבי אישום. באחד מהם יוחסה לו עבירה של לקיחת שוחד ובשני יוחסו לו עבירות של לקיחת שוחד, התנאת שוחד והפרת אמונים. בעקבות הגשת כתב האישום הראשון, החליטה מועצת העירייה שלא להשעות את גפסו מתפקידו, אולם בג"ץ קבע שמדובר בהחלטה בלתי סבירה שיש לבטלה (בג"ץ 4921/13 אומ"ץ נ' ראש עיריית רמת השרון ואח').

על אף האמור, בבחירות המקומיות שהתקיימו לאחר מכן הציג גפסו את מועמדותו לראשות העירייה ונבחר לכהונה נוספת. בסוף שנת 2013 התקבל בכנסת חוק הרשויות המקומיות (השעיית ראש רשות מקומית בשל הגשת כתב אישום) (תיקוני חקיקה), שבהתאם לו הוקמה ועדה לבחינת השעיית ראשי רשויות בשל הגשת כתבי אישום נגדם, וזו החליטה להשעות את גפסו מתפקידו.

בהמשך, הוגש נגד גפסו כתב האישום השני. במסגרת העתירה, טען גפסו כי יש לבטל את כתב האישום השני מחמת פגמים שנפלו בהליך הגשתו. לשיטתו, חומר הראיות שהביא להעמדתו לדין אינו מגלה סיכוי סביר להרשעה, וכי כתב האישום הוגש באיחור, ללא תשתית ראייתית מספקת, ורק לאחר שחוק ההשעיה נכנס לתוקף.

עוד טען כי העדויות שעל בסיסן הוגש כתב האישום אינן מאומתות ולוקות במהימנותן. הפרקליטות מאידך טענה כי דין העתירה להידחות על הסף ולגופה, משום שמקומן של הטענות המכוונות לפגמים שנפלו בהגשת כתב האישום להתברר בגדרי ההליך הפלילי ולא קמה עילה להתערב בהחלטתה להעמיד את העותר לדין.

השופט עוזי פוגלמן דחה את העתירה על הסף וציין כי אין חולק שהסמכות לערוך ביקורת שיפוטית על החלטות היועץ המשפטי לממשלה בנושא העמדה לדין נתונה לבג"ץ, אולם מדובר בסמכות שבשיקול דעת ומקום שבו קיים בידי העותר סעד חלופי יימנע בית המשפט ככלל מלדון בעניין.

עוד הוסיף השופט כי על פי ההלכה, דרך המלך להעלאת טענות נגד פגמים שנפלו בהגשת כתב אישום היא במסגרת ההליך הפלילי גופו, על מנת למנוע את הצורך בניהול בלתי יעיל של שני הליכים נפרדים בערכאות שונות סביב סוגיות קרובות, עניין העלול להוביל הן להימשכות ההליך הפלילי, הן לפגיעה בנאשמים והן לניצול לא יעיל של משאבים. מלבד האמור, לערכאה הדיונית יש את הכלים המתאימים לבירור מחלוקות עובדתיות שעשויות להתעורר בשאלת סבירות ההחלטה להגיש כתב אישום, שיקול דעת להקנות משקל הולם לפגמים שנפלו בהגשתו ולקבוע מהי התרופה המתאימה לפגם כזה. מכאן, שהמסגרת המתאימה לדיון בטענות העותר באשר לדיות הראיות ולפגמים בחקירה היא בגדרי ההליך הפלילי, ובכך די כדי לדחות את העתירה על הסף.

למעלה מן הצורך העיר השופט פוגלמן כי דין העתירה להדחות גם לגופו של עניין, שכן היא אינה מניחה תשתית מתאימה להתערבות בהחלטה להעמיד את גפסו לדין. בעניין זה הזכיר השופט פוגלמן כי לגורמים האמונים על התביעה מוקנה שיקול דעת רחב לבחון את חומר הראיות ולהחליט אם די בהן כדי לבסס סיכוי סביר להרשעה, והתערבותו של בג"ץ בשיקול דעת זה תהיה מצומצמת ושמורה למקרים חריגים בלבד. השופט דחה את טענתו של גפסו לפיה הסף הראייתי שרשויות התביעה נדרשות לעמוד בו בהחלטה להעמיד לדין אישי ציבור הוא שונה, שכן אמת המידה להערכת סיכוייהן של ראיות זהה עבור איש ציבור ועבור אדם מן השורה.

לבסוף, נדחתה הטענה כי הגשת כתב האישום זמן רב לאחר תום החקירה ועם כניסתו לתוקף של חוק ההשעיה נועדה לגרום להשעייתו של גפסו מתפקידו כראש עיר מכהן. בעניין זה ציין השופט כי מועד הגשת כתב האישום הושפע במידה לא מבוטלת מהתנהלותו של גפסו עצמו, אשר לא הגיש טענותיו בעקבות המכתב הראשון שקיבל שהודיעו בדבר הכוונה להגיש נגדו כתב אישום, ביקש לקיים שימוע נוסף לאחר שהתקיים כבר שימוע בעניינו, ואף ביקש להאריך את המועד שנקבע להגשת טענותיו מספר פעמים. עיכוב נוסף בהגשת כתב האישום נבע ממשא ומתן שניהלו הצדדים באשר לאפשרות שתימסר הראיה שברשות העותר לפרקליטות. משכך, נקבע כי לא הונחה תשתית מספקת לביסוס טענת העותר בדבר העיתוי בהגשת כתב האישום ומכל מקום אין מדובר בפגם היורד לשורשו של עניין.

 

בג"ץ 4291/14

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

בחירות מוניציפליות: בג"ץ מנמק מתי תיפסל כהונת ראש עיר המועמד לדין

 

ראש עיריית נצרת עילית יושעה ל-4 חודשים בהמתנה לסיום ההליך הפלילי נגדו 

 

כתב אישום נוסף הוגש נגד ראש עיריית נצרת עילית בגין שוחד והפרת אמונים 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה