אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > בג"ץ התערב בפסיקת ביה"ד הארצי: פגיעה בנופש חברה בחו"ל אינה תאונת עבודה

נופש חברה. צילום אילוסטרציה: istock

בג"ץ התערב בפסיקת ביה"ד הארצי: פגיעה בנופש חברה בחו"ל אינה תאונת עבודה


27.10.2014 | עו"ד לילך דניאל

ביה"ד הארצי לעבודה הכיר בפגיעתה של קופאית במשביר לצרכן במהלך טיול טרקטורונים שבו השתתפה במסגרת נופש חברה כתאונת עבודה. שופטי בג"ץ הפכו את ההחלטה וקבעו כי לא כל אירוע שמארגן המעסיק לעובדיו ייחשב כפעילות הנלווית לעבודה, המזכה את העובד בכיסוי ביטוחי

בג"ץ הפך את פסיקת בית הדין הארצי לעבודה אשר הכיר בפגיעתה של עובדת בטיול טרקטורונים שבו השתתפה במהלך נופש חברה בחו"ל כ"תאונת עבודה". השופטת אסתר חיות קבעה כי מתן הטבה גרידא לעובדים אינה עונה על אמות המידה המאפשרות להכיר בה כפעילות נלווית לעבודה, וכי העובדה שהמעסיק ארגן אירוע כלשהו לעובדיו אין משמעותה כי כל פגיעה אשר תיגרם לעובד במהלך אותו אירוע תוגדר כתאונת עבודה ותזכה לכיסוי ביטוחי.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

העובדת הועסקה בתקופה הרלוונטית כקופאית בסניף המשביר לצרכן. בשנת 2008 יצאו חלק מעובדי החברה לטיול בטורקיה אותו ארגנה החברה, ובאחד הימים יצאו העובדת ובעלה לטיול טרקטורונים. במהלך הנסיעה היא נפגעה בתאונה, פונתה לבית חולים ונאלצה לעבור ניתוח.

בעקבות התאונה, הגישה העובדת תביעה למוסד לביטוח לאומי ובה ביקשה להכיר באירוע כפגיעה בעבודה. המל"ל סירב בנימוק שהנופש, כמו גם טיול הטרקטורונים האמור, אינם מהווים פעילויות הנלווית לעבודה. העובדת הגישה תביעה נגד המל"ל לבית הדין האזורי לעבודה, אשר דחה את תביעתה וקבע כי אף שלמעסיק היה עניין ברור בקיומו של הנופש והוא זה שיזם, ארגן ומימן אותו – יש קושי להתייחס אליו כאל פעילות הנלווית לעבודה.

יחסי עובד ומעביד בעולם המודרני

בית הדין הארצי קיבל ברוב דעות את ערעורה של העובדת וקבע כי ייתכנו נסיבות מסוימות אשר בהתקיימן ייחשבו גם פעולות נופש ואירועים חברתיים כפעילויות הנלוות לעבודה בשל ההכרה באינטרס של המעסיקים לתרום לרווחתם ולגיבושם של העובדים. עוד נקבע כי השאלה האם פעילויות מעין אלו יוכרו כנלוות לעבודה תיבחן לפי מידת הזיקה בינן לבין העבודה, כשבמקרה זה דובר קיימות אינדיקציות שדובר בהשתלמות ונופש שאורגנו על ידי המעסיק וכי הנופש היה פעילות הנלווית לעבודה. אשר לטיול הטרקטורונים קבע בית הדין כי מאחר שהיה מדובר בפעילות שהוצעה לעובדים על ידי המעסיק, יש לקבוע כי מדובר בחלק אינטגראלי מהנופש, אף שהעובדת השתתפה בו מבחירה ושילמה על כך מכיסה. לעמדה זו הצטרפו שני נציגי ציבור, אולם נשיאת בית הדין ושופט נוסף סברו כי הזיקה הנדרשת בין העבודה והטיול לא מתקיימת ולכן אין להכיר באירוע כתאונת עבודה.

השופטים מרים נאור, אסתר חיות ויורם דנציגר קיבלו את עתירת המל"ל נגד החלטת בית הדין הארצי וקבעה כי אין להכיר באירוע כ"תאונת עבודה". השופטים ציינו כי בג"ץ אינו יושב כערכאת ערעור על פסיקותיו של בית הדין הארצי לעבודה, אולם במקרה זה קיימת הצדקה לדון בעתירה לגופה היות שהיא מעלה שאלה חשובה ומרכזית בדיני העבודה הקיימות לה השלכות רחבות המתפרשות מעבר למקרה הפרטני. זאת, שכן מדובר בשרטוט גבולות ההכרה בתאונות המתרחשות שלא במהלך הרגיל של העבודה אלא באירוע רווחה ונופש בחו"ל שארגן ומימן המעסיק לעובדיו.

לגופו של עניין הוזכר כי בפסיקה שעסקה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, המגדיר "תאונת עבודה" בעניינו של עובד שכיר כ"תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו", נקבע כי יש לפרש את הסעיף באופן המעניק כיסוי ביטוחי גם לעובדים שנפגעו תוך כדי ביצוע פעילויות "נלוות לעבודה", כגון השתלמויות ואירועי ספורט ונופש. זאת, מתוך ההכרה שבשוק התעסוקה המודרני יחסי עובד ומעסיק משתרעים אל מעבר לשעות ולמסגרות העבודה הרשמיות וחלים גם על פעילויות שאינן קשורות במישרין לעבודה. על כן נפסק כי כאשר קיימת זיקה בין פעילויות אלה ובין העבודה יש הצדקה להכיר בתאונות המתרחשות במהלכן כתאונות עבודה.

כל עובד לעצמו

במקרה זה קבעו שופטי בג"ץ כי התאונה שאירעה לעובדת במהלך טיול הטרקטורונים אינה תאונת עבודה, ולכן יש להשיב את פסיקת בית הדין האזורי על כנה. בעניין זה נקבע כי ספק אם הנופש בכללותו יכול להיחשב כפעילות נלווית לעבודה, נוכח דלות הראיות שהוצגו לתמיכה במסקנה זו, והודגש כי לא די בעובדה שאירוע מסוים מוכרז כאירוע "גיבוש" או "השתלמות", אלא יש להחיל עליו מבחן מהותי על פי תכני האירוע. כך, אין להתייחס לאירוע כ"השתלמות" אם לא התקיימו בו מפגשים כלשהם בעלי תוכן מקצועי רלוונטי, וכן אין להתייחס לאירוע כ"גיבוש לעובדים" אם האירוע נעדר מפגשים ופעילויות משותפות לעובדים ובפועל פנה כל עובד לעסוק בענייניו.

עוד צוין כי במקרה זה לא נראה שהתקיימה השתלמות הקשורה לעבודה במהלך הנופש ולא הובאה כל ראייה לכך שנכללו בנופש פעילויות משותפות חברתיות או אחרות שאורגנו על ידי המעסיק במטרה לתרום לגיבוש העובדים. לאור האמור, הסיק בית המשפט כי דובר למעשה בחופשת נופש בטורקיה שארגן ומימן המשביר לעובדיו.

השופטים הבהירו כי על מנת שהעניין שיש למעסיק באירוע יוביל לסיווגו כפעילות הנלווית לעבודה נדרש כי האירוע על פי תכניו יכלול פעילות המשרתת את המטרה שלשמה הוא נועד, אך מנגד מתן הטבה גרידא לעובדים אינה עונה על אמות המידה המאפשרות להכיר בה כפעילות נלווית לעבודה. עוד הוסיף בית המשפט כי ממילא הנסיבות בהן נפגעה המשיבה אינן צולחות את השלב השני של המבחן הדו שלבי, שכן היה עליה להראות כי מדובר באירוע שהיווה חלק אינטגראלי מאותה פעילות נלווית ולא באירוע שהתרחש בעת שהעובד ניתק עצמו מהמסגרת ומהתכנים של הפעילות. במקרה זה, לא הובאה כל ראיה לכך שטיול הטרקטורונים אורגן על ידי המעסיק כפעילות משותפת לעובדים המיועדת לתרום לגיבושם וכל שהוכח הוא כי הטיול הוצע לעובדת על ידי המעסיק בדף המידע כאופציה לבילוי במהלך הנופש, על חשבונה הפרטי. בנסיבות אלה, נקבע כי בניגוד לדעת הרוב בבית הדין הארצי, אין מדובר בחלק אינטגרלי מהנופש, אפילו אם היה מוכר כפעילות הנלווית לעבודה.

 

בג"ץ 339/13

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה