אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > בוטלה החלטת ביה"ד הרבני לחייב גרושה ב-400 אלף שקל בגין פנייה לביהמ"ש

צילום אילוסטרציה: Getty images Israel

בוטלה החלטת ביה"ד הרבני לחייב גרושה ב-400 אלף שקל בגין פנייה לביהמ"ש


22.10.2014 | עו"ד אורי ישראל פז

ביה"ד הרבני עיכב את נישואיה של גרושה וחייב אותה להשיב לבעל 400 אלף שקל לאחר שתבעה הגדלת מזונות בביהמ"ש למשפחה, חרף התחייבותה כי כל התדיינות עתידית תהיה בביה"ד. ביה"ד הרבני הגדול ביטל את ההחלטה וקבע כי הצדדים לא היו רשאים לעשות ויתורים בנושא המזונות על חשבון ילדיהם

בית הדין הרבני הגדול הפך את ההחלטות של דיינים בירושלים שעיכבו נישואיה של אישה גרושה והטילו ספק בכשרות הגט שלה בגלל שתבעה מהגרוש הגדלת מזונות בבית המשפט לענייני משפחה. דייני בית הדין הרבני הגדול ביטלו גם את החלטת בית הדין האזורי שחייבה את האישה להחזיר לגרוש שלה סך של 400 אלף שקל, כסנקציה על פנייתה לבית המשפט.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

 

ביטול ההחלטות ניתן על ידי הדיינים הרב אליהו הישריק והרב אברהם אהרן כץ, כנגד דעת המיעוט של הדיין הרב אליהו אברג'יל, בטענה עקרונית כי למעשה בשל שתי החלטות אלו נפתח נגד האישה תיק בהוצאה לפועל, וכן נאסר עליה להינשא שנית עד שתבטל את תביעתה בבית המשפט.

"לדעתנו יש לקבל במלואו את ערעור האישה ולבטל את שתי ההחלטות הללו", קבעו הדיינים הישריק וכץ, משום ש"מדובר בשתי החלטות כבדות משקל אשר יש להן השלכת רוחב שיש בה תקדים שאינו מאפשר את השארתן על תילן. כמובן שבראש ובראשונה היא אותה החלטה בדבר הטלת ספק בכשרות הגט".

הסכם על חשבונו של צד ג'

מדובר בבני זוג שהתגרשו לפני כחמש שנים לאחר שחתמו על הסכם גירושין שנאמר בו כי הבעל ישלם למזונות חמשת ילדיו סך 3,000 שקל לחודש, ונקבע בו ש-35% מערך הדירה שבבעלותם בבית שמש (בערך של קרוב ל־400 אלף שקל) יינתנו לאישה וייחשבו כתשלום משוקלל מראש על המזונות. בעוד ששאר 65% ישולמו לאבי הבעל כהחזר ההלוואה שנתן לרכישת הדירה.

אף שבהסכם הגירושין הסכימו הצדדים כי כל התדיינות בעניין הנוגע לקטינות או להסכם זה תהיה בבית הדין הרבני, כשנה וחצי לאחר מכן הגישה האישה תביעה לבית המשפט לענייני משפחה להגדלת תשלום המזונות. בית המשפט למשפחה פסק תוספת של 2,000 שקל ובכך למעשה הגדיל סכום המזונות לסכום של 5,000 שקל לחודש, כלומר אלף שקל לכל ילד למזונות ומדור.

הבעל עתר לבית הדין האזורי בירושלים על המהלך של האישה, המנוגד להסכמות הצדדים בהסכם הגירושין, קבל על הפרת ההסכם וביקש לבטל את הגירושין, משום שאילו ידע שאשתו תפר את ההסכם – לא היה נותן לה גט ולכן הגט מוטעה. בית הדין הרבני האזורי עיכב את האישה מלהינשא בגלל זה, והאישה ערערה על עיכוב הנישואין לבית הדין הגדול.

עמדת הרוב פסקה כאמור כי יש לקבל את הערעור של האישה, כשהדיינים הישריק וכץ טוענים כי "אין דעה זו מקובלת עלינו ואנו חולקים עליה מכול וכול. הדברים בעניין זה הם עתיקים ונדונו בעשרות ספרים והתפרסמו בעיקר בעקבות 'הגט מווינה' שהיו מעורבים בו גדולי ישראל לפני כ-400 מאות שנה".

הדיינים הישריק וכץ פסקו כי כאשר הסכמת הצדדים הייתה בעניין גובה דמי מזונות הילדים ואפילו הייתה ההסכמה בעניין מקום הדיון בעתיד, זו הסכמה שנעשתה למעשה לא בין הצדדים הנכונים. למעשה כל הסכם זה בענייני מזונות הילדים דומה לראובן ושמעון שעשו ביניהם הסכם "על חשבון" לוי. התובעים האמתיים של דמי המזונות הם הילדים עצמם ולא איש זולתם. נכון הוא שהאם והאב הם האפוטרופסים שלהם והם כתובת לתשלום למעשה, אך אינם יכולים לעשות "ויתורים" בעניין המזונות "על גבם" של הקטינים. נכון הוא שמי שחתם על ההסכם – ובענייננו זו האישה – היא אישית מנועה מלתבוע אלא אך ורק בערכאה שעליה הוסכם וכמו כן במקרה שהתחייבה שלא לתבוע העלאה אולי תנאי כזה יכול לחול עליה – וגם זה אינו ברור – אך ודאי שאין מי שיכול למנוע את זכות הקטינים לתבוע מזונות. ממילא אין כל מקום כלל שעניין הגט יהא תלוי בכך.

הפרת הסכם הכרוך בגט

מנגד, פסק הדיין אברג'ל, בדעת מיעוט, כי "לכאורה, הבעל חושב שעל ידי ההסכם הוא השיג את רצונו וחפצו ועתה מתברר שהוטעה – וההלכה היא שגט מוטעה פסול... הואיל והבעל חשב שחתימת הסכם מבטיחה מכל תביעה אחרת בהגדלת מזונות וחשב שזה מבטיח אותו מתביעה במקום אחר ולא מודע ולא הודיעוהו חוק זה והבעל נלחם כל הזמן לעכב את הגט עד אשר יבטיחוהו ושלא תהיה תביעה מעבר הרי ודאי לפי הפוסקים המהר"ם לובלין ועוד הגט בטל דהוי גט מוטעה".

הדיין אברג'ל ציין מושכלות יסוד כי "הדבר ברור בכל חברה משפטית מתוקנת שהסכם צריך לכבד ואין לתת יד להפרת הסכמים ורק בהסכם שנעשה שלא כדין ושוכנעו שכך. הפרת הסכם הכרוך בגט היא חמורה מאוד שיש חשש על כשרות הגט".

עוד נטען בדעת המיעוט כי תביעה האישה להגדלת מזונות בבית המשפט לענייני משפחה ולא בבית הדין הרבני נדונה בחוסר סמכות עניינית, משום שהסמכות היתה בידי הדיינים. לכן, לדעת המיעוט, כל עוד האישה לא מעבירה את התיק לדיון בבית הדין הרבני כמוסכם, היא מנועה מלהינשא.

 

תיק ‏841246/4‏

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה