אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > ביה"ח אסף הרופא יפצה צעירה שסבלה מפצעים וצלקות כתוצאה מטיפול באקנה

בית חולים. צילום אילוסטרציה: Getty images Israel

ביה"ח אסף הרופא יפצה צעירה שסבלה מפצעים וצלקות כתוצאה מטיפול באקנה


22.10.2014 | עו"ד לילך דניאל

הטיפול הפוטודינמי שעברה התובעת בבית החולים גרם לה להתפרצות קשה של זיהום בפנים, לצריבה, נפיחות וקילופים קשים של העור במשך חמישה חודשים. ביהמ"ש קבע כי ההסבר שניתן לה טרם הטיפול היה מצומצם ולא שיקף את כל תופעות הלוואי האפשריות, ופסק לה פיצוי בסך של 80 אלף שקל

בית משפט השלום קיבל את תביעתה של צעירה שעברה טיפול פוטודינמי נגד פצעי אקנה בבית החולים "אסף הרופא", ופסק לה פיצוי של 80 אלף שקל בשל התפרצות קשה וחמורה של פצעים וצלקות בפניה. השופטת אורית רוטקופף קבעה כי ההסבר שניתן לתובעת טרם הטיפול היה מצומצם תוך מיזעור תופעות הלוואי האפשריות, ולכן לא שיקף נכונה את התופעות הצפויות ומנע ממנה לקבל החלטה מושכלת.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

הנתבעת, ד"ר סמדר שרייבר, היא רופאה שהציגה עצמה כמומחית לטיפול בעור ובפצעי אקנה וכמנהלת תחום טיפולים פוטודינמיים בבית החולים אסף הרופא שבבעלות המדינה. התובעת, שסבלה מפצעי אקנה בפניה ובגופה, נתקלה בפרסום מטעם בית החולים אודות טיפול מיוחד המביא להפסקת הופעתם של פצעים, ולכן פנתה וקבעה פגישה עם ד"ר שרייבר. לטענתה, הרופאה הסבירה לה כי הטיפול המוצע הוא טיפול בלתי חודרני המבוצע בעזרת אור בלבד, וכי מדובר בטיפול חסר סיבוכים, תופעות לוואי או סיכונים אשר זמן קצר לאחריו ייעלמו הפצעים לחלוטין. היות שבאותה עת הייתה התובעת בחופשה לקראת תחילת לימודיה האקדמאים, החליטה לקבל את ההצעה וקבעה מועד לתחילת ביצוע הטיפול.

תחילה, בוצע לתובעת טיפול בגב אשר עבר ללא כל בעיות, אך הטיפול שלאחר מכן שבוצע בפניה ובחזה ארך זמן רב והיה כרוך בסבל גדול. לטענת התובעת, לאחר הטיפול היו פניה נפוחות, אדומות וצרובות ובמשך יומיים או שלושה חשה בעירה בפניה ונאלצה לשהות מול מאוורר כל העת. כמו כן, בחלק התחתון של הלסת התפתחה נפיחות קשה וכעבור ימים ספורים התמלאו פניה בנקודות לבנות שנראו כהפרשות של שומן. בהמשך, החל העור להתקלף בקילופים עבים ופניה התמלאו בפצעים קטנים וגדולים ואודם חריף בכל מקום. לטענת התובעת, דיווחה על מצבה לרופאה אשר התקשרה לשאול לשלומה, אולם זו לא הביעה כל דאגה. בעקבות האמור, טופלה התובעת בתרופות שקיבלה מהרופאה ובמקביל עברה טיפולים אצל קוסמטיקאית ששיפרו קמעה את מצבה אולם על פניה נותרו צלקות עמוקות ורבות. בהמשך, פנתה התובעת לרופא שהציע לה לבצע טיפולי פילינג עמוק, אשר שיפרו את מצבה בצורה משמעותית אולם עור פניה לא שב להיות כפי שהיה.

לכתב התביעה שהוגש נגד הרופאה ונגד משרד הבריאות צירפה התובעת חוות דעת מומחה מטעמה, שקבע כי הטיפול הפוטודינמי שקיבלה גרם להתפרצות קשה של זיהום בעור פניה, דבר שגרם לפצעים קשים רבים, גדולים ואדומים, צריבה קשה, לנפיחות וקילופים קשים של העור משך חמישה חודשים. עוד מצא המומחה כי לאחר ריפוי הפצעים נותרו לתובעת צלקות עמוקות ומכערות בעור הפנים והיא נזקקה לטיפול של פילינג כימי עמוק והימנעות מחשיפה לשמש במשך כחצי שנה. אשר למידע שנמסר לתובעת, סבר המומחה כי אין כל דמיון בין ההסברים אודות הסיבוכים ומשך קיומם כפי שנכתב בטופס ההסכמה עליו חתמה, לבין המצב שהתרחש בפועל לאחר הטיפול. לטעמו, התמונה שקיבלה התובעת מההסבר הכתוב ומדבריה של הרופאה הייתה אשליה אופטימית שלא עמדה במבחן המציאות והסתברה כלא נכונה.

השופטת אורית רוטקופף קיבלה את התביעה וקבעה כי טופס "ההסכמה מדעת" עליו הוחתמה התובעת לא שיקף את מלוא תופעות הלוואי האפשריות והסיכונים הצפויים כתוצאה מהטיפול הפוטודינמי. הטופס פירט תופעות מינוריות העשויות להימשך פרק זמן קצר למדי ולא הוזכרה בו האפשרות שהתהליך ימשך פרק זמן של 3-4 חודשים עד לריפוי. עוד לא הוזכרה האפשרות של התפרצות סוערת וקשה של אקנה כפי שסבלה התובעת, וגם מאמר שפרסמה הרופאה באינטרנט הצניע ביותר תופעות לוואי אפשריות על אף שזה פורסם לאחר המקרה של התובעת. השופטת ציינה כי הדבר אף חמור שבעתיים נוכח תוכן הפרסום של בית החולים למעלה משנה לאחר המקרה, שבו לא הוזכרה אפשרות לתופעות כה קשות.

לפיכך, קבעה השופטת כי הרופאה ובית החולים לא מסרו לתובעת את מלוא המידע הנדרש אודות תופעות הלוואי האפשריות והסיכונים העולים מן הטיפול, על מנת שתקבל החלטה מושכלת באם לבצע אותו. כמו כן, נוכח הסבל הרב שעבר על התובעת במשך ארבעה חודשים עד שהחלה לצאת מביתה, נקבע כי חולה סביר לא היה מבצע את הטיפול לו הוסבר לו הסבר מלא ומפורט אודות תופעות הלוואי הצפויות, עוצמתן ובעיקר משכן. כך, גם ביחס לתובעת באופן ספציפי, שכן היא ואמה העידו שהתובעת תכננה את תזמון הטיפול כך שתופעות הלוואי בגינן קיבלה הסבר יחלפו עד מועד תחילת הלימודים.

השופטת הביעה תמיהה על כך שהרופאה לא צילמה את התובעת במהלך ביקוריה הרבים אצלה לאחר הטיפול כחלק מתהליך המעקב והוסיפה כי זו אף לא גילתה לה שהיא אינה רופאה מומחית בתחום בו מבוצע הטיפול – עניין שגם בו יש משום הפרת חובת הגילוי החלה על הנתבעת ובית החולים.

אשר על כן, קבעה השופטת כי הנתבעים הפרו את חובת הזהירות המוטלת עליהם, וכי הוכח קיומו של קשר סיבתי בין הפרת חובת הגילוי לבין הנזק שנגרם לתובעת. זאת, שכן כתוצאה ממצב פניה לא יצאה התובעת מביתה, נמנעה מכל מפגש חברתי ומשפחתי ואף לא הייתה יכולה להתייצב לתחילת לימודיה ונאלצה לבטלם. כל אלו, נקבע, היו נמנעים מהתובעת אילו הייתה מקבלת הסבר מלא ונכון אודות משך התהליך, עוצמתו וחומרתו ומחליטה שלא לבצע את הטיפול.

לאור האמור, פסקה השופטת רוטקופף לתובעת פיצוי בסך של 80 אלף שקל, המורכב מהנזק הלא ממוני שנגרם לה והפגיעה באוטונומיה שלה. זאת, בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור כולל של 24% וכן הוצאות משפט.

על פסק הדין הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי, אשר הורה על ביטול פסק הדין של בית המשפט השלום.

 

ת"א 36534-03-12

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה