אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > ביהמ"ש הורה לחברת נדל"ן להשיב למשקיע בפרויקט את כספו בשל הטעיה ומצג שווא

צילום: Getty images Israel

ביהמ"ש הורה לחברת נדל"ן להשיב למשקיע בפרויקט את כספו בשל הטעיה ומצג שווא


20.10.2014 | עו"ד רונן שיכמן

התובע חתם על הסכם שותפות עם חברת יזמות נדל"ן להקמת מיזם משותף בקוסטה ריקה. לטענתו, מלון הדירות שהיה אמור לקום על הקרקע כלל לא נבנה ולא ברור מה נעשה בכספים שהפקיד. ביהמ"ש קבע כי הסתרת המידע על זהות האינטרסים בין החברה ששווקה את הפרויקט לבין החברה המחזיקה בזיכיון בקרקע מהווה עילה לביטול ההסכם

בית משפט השלום חייב את חברת טי.ג'י.איי העוסקת ביזמות נדל"ן להשיב למשקיע את הכספים שהשקיע בפרויקט נדל"ן במסגרת הסכם שותפות עליו חתם, לאחר שהוכח כי הוצגו בפניו מצגי שווא על מנת לשכנעו להשקיע בפרויקט. השופטת רחל ערקובי קבעה כי הסתרת מידע ופרטים רבים באשר לכספים שהתקבלו מהמשקיע מהווים עילה לביטול ההסכם.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

בין התובע, דניאל ולטמן, לחברת אמפייר, חברה יזמית ש-70% ממנה מוחזקים בידי המנכ"ל והבעלים של טי.ג'י.איי השקעות נדל"ן, נחתם הסכם שותפות לצורך מיזם משותף להקמת פרויקט בקרקע בקוסטה ריקה. בהסכם נקבע כי המשקיע יקבל תמורת השקעתו מניות החברה שהוקמה, שהוגדרה בהסכם כחברה הרשאית להירשם כבעלים בלעדי של מלוא הזכויות בקרקע, ועל פי ההסכם היא בשליטתה המלאה והבלעדית של החברה היזמית. ולטמן שילם תמורת חלקו סכום כולל של 58,708 דולר.

בתביעה שהגיש טען ולטמן כי למעשה הוצגו לו מצגי שווא טרם התקשרותו בהסכם, וההתחייבויות כלפיו לא קוימו. לטענתו, נאמר לו כי חברת אמפייר היא הבעלים של מלוא הזכויות לרכישת נכס הנדל"ן בקוסטה ריקה באמצעות חברה שבשליטתה, בעוד שהתברר לו כי לחברה היזמית או לחברת הקש שבבעלותה אין שום זכות בעלות בקרקע מושא ההסכם, וכי כל מה שהיה לה הוא אופציה לרכישת חלק מהמקרקעין בכפוף לתנאים אשר לא התמלאו עד היום.

עוד נטען בתביעה כי עד כה לא התקבל שום דו"ח כספי על השימוש בכספים שהפקיד ולטמן. ולטמן טען כי  לאור מצג המוטעה טרם החתימה על ההסכם ולאור ההפרות של החברה היזמית – משלא גויס ההון לייזום הפרויקט ומבלי שהובטחה זכותו לקבל חלק יחסי במלון הדירות שהיה אמור לקום, כשבפועל אין כל כוונה להקימו – הוא זכאי לביטול ההסכם והשבת כספי השקעתו. כן טען כי המנכ"ל והבעלים של טי.גי.אי חב כלפיו כמנהל החברה, אשר יזם את ההסכם ויצר את מצגי השווא לפיהם המשקיע רוכש כביכול חלק במלון דירות כהשקעה עתידית.

הנתבעים דחו את טענתו של וטלמן לפיה אין כוונה להקים את הפרויקט, וטענו כי התקבלו בין השאר אישורי בנייה מהעירייה לצורך הוצאת הפרויקט לפועל, התקבלה הצהרת הבנק המקומי על מימון שלב הבנייה ואף החל תהליך השיווק והמכירה של הפרויקט.

השופטת רחל ערקובי קיבלה את התביעה והורתה על ביטול ההסכם, בקובעה כי המשקיע הוטעה עוד טרם המצג החוזי, וכי לולא מצגי השווא שהוצגו לו על ידי החברה ובעליה, לא היה מתקשר בהסכם.

השופטת ציינה כי היא שוכנעה שולטמן לא היה מתקשר בהסכמים לו ידע על זהות האינטרסים בין החברה הנתבעת ששיווקה את הפרויקט ותיווכה בעסקה לבין החברה היזמית, אשר אף היא החברה המחזיקה למעשה בזכויות הזיכיון בקרקע. זאת, כאשר ברור כי זהות האינטרסים מאיינת את כל מהותה של הנאמנות.

כמו כן, נקבע כי ברי כי המשקיע לא היה מתקשר בהסכמים לולא מצגי השווא באשר להשבחת הקרקע ובניית מיזם משותף כאמור באישור ההצטרפות ובהסכם. בעניין זה, צוין כי לא הוכח כי אכן נעשה שינוי משמעותי בקרקע או נבנה עליה דבר מה במשך 7 שנים, והנתבעים אף לא ידעו לומר אם ייבנה משהו על הקרקע ומה הצפי לבנייתו.

השופטת הוסיפה כי היעדר פירוט באשר לכספים שהוצאו לטובת הפרויקט, היעדר דוחות כספיים מבוקרים המפוקחים על ידי נאמן, שאמור לוודא כי כספי המשקיעים מועברים לטובת הפרויקט ולא לטובת צדדים אחרים, רובץ כמכשול שהנתבעים אינם מצליחים לעבור. השופטת שוכנעה עוד כי הנתבעים הציגו מצג שווא באשר להשקעה שלהם בפרויקט, למול ההשקעה של קבוצת המשקיעים, תוך שימוש בלשון חמקמקה של "הון עצמי" שמובנו ידוע, בלי לומר במפורש כי הם אינם צריכים להשקיע מאומה. נקבע כי עדותו המתחמקת והלא ברורה של המנהל, אי המצאת המסמכים המצויים בשליטתם של הנתבעים הסתרת מידע ופרטים רבים באשר לכספים שהתקבלו מהמשקיע על ההוצאות שהוצאו בקשר לפרויקט ולפעולות שנעשו בקשר לפרויקט,  אי המצאת דו"חות כספיים כמתחייב על פי ההסכם , אי הוכחת משק כספי סגור של העברת כספי המשקיע לחשבון נאמנות נפרד אשר יועד לפרויקט ולהוצאותיו – כל אלו מחזקים את גרסת המשקיע. מכאן נקבע כי עומדת לתובע הזכות לביטול ההסכם הן מכוח פגם בכריתו והן מכוח הפרתו הפרות יסודיות.

השופטת הטילה על בעלי החברה אחריות ישירה על מעשי ההטעיה וקבעה כי הוא זה שמשך בחוטים, הן בארץ והן בקוסטה ריקה. הבעלים חב אישית בתשלום החוב בהיותו מנכ"ל בחברה הנתבעת, בעלים בחברה בנתבעת, בעלים בחברה היזמית, בעלים בחברה אשר קנתה את הזכויות של החברה אשר הייתה בבעלותה ובשליטתה הבלעדית של החברה היזמית. זאת, בעוד שמידע זה הוסתר מהמשקיע ואף נוצל על מנת להציג בפניו מצג מוטעה טרם היקשרותו בהסכם.

הנתבעים ישלמו למשקיע סך של 224,700 שקל, בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 20 אלף שקל.

 

ת"א 2786-09-10

 

 

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.