אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > בג"ץ: תושבי ירושלים המסורתיים אינם מקופחים בהליך הבחירות לרבנות העיר

צילום: Getty images Israel

בג"ץ: תושבי ירושלים המסורתיים אינם מקופחים בהליך הבחירות לרבנות העיר


20.10.2014 | עו"ד אורי ישראל פז

ערב הבחירות לרבנות העיר ירושלים, דחה בג"ץ מספר עתירות נגד חוקיות הליך הבחירה ופסק כי בקביעת בתי הכנסת שנציגיהם ישתתפו באסיפה הבוחרת אין צורך לבודד את המסורתיים כמגזר עצמאי הזכאי לייצוג: "אין מנוס מחלוקה מגזרית בסיסית בלבד. ניסיון לרדת להבחנה דקה יותר נידון לכישלון"

 

תושביה המסורתיים של בירת ישראל אינם מקופחים בהליך הבחירות לרבנות ירושלים, כך פסקו עקרונית שופטי בג"ץ ודחו עתירה שהגישה ועד עדת הספרדים ועדות המזרח בירושלים. העותרת ביקשה מבג"ץ לדחות את מועד בחירת רבני העיר ירושלים, שנקבע על פי החלטת ועדת הבחירות למחר (ג', 21.10), משום שהשינויים שחלו ברבוֹת השנים במספר המתפללים בבתי הכנסת בבירה, שוב אינם מאפשרים להסתמך על אותה חלוקה שלא כוללת בתוכה את הציבור המסורתי-האורתודוקסי.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

 

לפני למעלה מ-11 שנים נפטר הרב שלום משאש זצ"ל ומאז לא מכהן בירושלים רב עיר. במשך שנים ארוכות נעשו ניסיונות לקידום ההליכים לבחירת רבני עיר לירושלים. גם עתירות לבג"ץ הוגשו, חלקן כדי לקדם את הליך הבחירה, חלקן כדי לעכּבוֹ.

רב עיר נבחר באמצעות אסיפה בוחרת בבחירות אישיות ישירות, שוות וחשאיות. מחצית מ-48 חבריה של האסיפה הבוחרת ימונו בידי מועצת הרשות המקומית, לפחות מחצית מאלה יהיו נשים. רבע מחברי האסיפה הבוחרת ימונו בידי נציגי בתי הכנסת. שמינית מהחברים יהיו רבני שכונות, רבני קהילות וראשי מוסדות תורניים שימונו בידי השר לשירותי דת, כיום נפתלי בנט. שמינית מהחברים יהיו נציגי ציבור מתחומי הרוח, החינוך, האקדמיה והמינהל, שימונו בידי השר, בהסכמת ראש הרשות המקומית, ולפחות מחציתם יהיו נשים.

ועדת הבחירות מופקדת על האדמיניסטרציה ועל ניהול הליכי הבחירות, בכלל זאת על קביעת בתי הכנסת שנציגיהם ישתתפו באסיפה הבוחרת, ומספר הנציגים שנבחרים על ידי חברי האסיפה הכללית של עמותת בית הכנסת.

המחלוקת נסובה סביב מפת בתי הכנסת בירושלים. ועדת הבחירות קבעה 12 בתי כנסת מייצגים – מחציתם ספרדיים, מחציתם אשכנזיים – מקרב כ-1,700 בתי כנסת בירושלים, שישלחו נציגים מטעמם לאסיפה הבוחרת.

לא מדע מדויק

לטענת ועד עדת הספרדים ועדות המזרח בירושלים, בקביעת בתי הכנסת המייצגים לא ניתן ייצוג הולם למגזר "הדתי-כללי". לשיטתם, פוקדים אלו המשתייכים למגזר זה את בית הכנסת לפחות פעם בשבוע וצורכים שירותי דת באופן תדיר. אנשים אלה אינם נמנים על המגזר החרדי, ולא על המגזר הדתי-לאומי, אלא מדובר במגזר עצמאי הזכאי לייצוג. "הפגיעה הציבורית במגזר הדתי-הכללי, שמרבית בניו נמנים עם ציבור העדה הספרדית בירושלים, מביאה את העותרת להיות למגזר זה לפה", נכתב בעתירה.

העותרים הסתמכו על סקר שבוצע בספטמבר 2014 באמצעות מכון סמית למחקר, לפיו המגזר הדתי בירושלים מונה כ-15% מאלו הצורכים שירותי דת באופן תדיר (להלן: "קבוצת הייחוס"). המגזר המסורתי-דתי מונה כ-22% מקבוצת הייחוס, המגזר החרדי מונה כ-38%, והמגזר הדתי-לאומי כ-14%. מכאן מסיקים העותרים כי על המגזר "הדתי-כללי" נמנים כ-37% מקבוצת הייחוס. לטענתם, החלטת ועדת הבחירות להכפיף ולכלול מגזר זה במגזר הדתי-לאומי אינה סבירה, חותרת תחת עיקרון הייצוגיות ועיקרון השוויון שנקבעו בתקנות, ומבטלת את זכותו של מגזר שלם להיות מיוצג כדבעי בהליך בחירת רבני העיר ירושלים.

העותרים מציינים גם שבמסגרת איסוף הנתונים והגשת התצהירים מטעם בתי הכנסת השונים, ניתנה אפשרות להגדרת בית הכנסת כ"כללי", כמגזר מובחן ונפרד מהמגזר החרדי, החסידי, הספרדי או הדתי-לאומי; ללמדנו על עצם קיומו של המגזר, ועל חשיבותו.

השופט נעם סולברג דחה את העתירה לבג"ץ וקבע כי "אמנם אין 'קדוּשה' יתרה בתריסר בתי הכנסת המייצגים שנקבעו על ידי ועדת הבחירות, שנציגיהם ישתתפו באסיפה הבוחרת, יותר מאשר בבתי כנסת אחרים מכלל 1,700 בתי הכנסת שבירושלים; אין מדובר במדע מדויק, ויתכן שאפשר היה לקבוע גם בתי כנסת אחרים; יש יותר ממענה הולם אחד למשימה שהוטלה על ועדת הבחירות; ברם, החלטתה של ועדת הבחירות לבטח נמצאת במתחם הסבירות, ולא נמצאה לנו עילה להתערב בה ולשנותה".

כניסה לקרבי אמונתו של הפרט

השופט סולברג, בהסכמת השופטים יורם דנציגר ואורי שהם, התייחס לטענת קיפוח המגזר ה"דתי כללי" או ה"מסורתי כללי", וציין כי "אמנם אין זה מן הנמנע כי יש רבים, כפרטים, אשר רואים את עצמם ככאלה, ברם לטענת ב"כ השר וועדת הבחירות, העותרים לא ביססו בראיות משכנעות את עצם קיומו של מגזר שכזה בהיקף של 37% כנטען... על כל פנים, העותרים לא שכנעו כי יש בנמצא בתי כנסת שאינם מזוהים עם הזרמים המוגדרים הנ"ל, והם על טהרת ה'כלליות' בלבד".

עוד הוסיף השופט סולברג כי "אכן, שומה עלינו להיות זהירים בענייני אמונות, השקפות ודעות. לבטח המִגוון האנושי בכגון דא הוא עצום ורב, בירושלים ובמדינת ישראל כולה. כפי שציינו ב"כ השר וועדת הבחירות בתגובתם, אין מנוס מחלוקה מגזרית בסיסית בלבד, מחמת המורכבות והרגישות שבהגדרה עצמית בעניינים שכאלה. ניסיון לרדת להבחנה דקה יותר, נידון לכישלון, וגם אין זה ראוי לבוא לפני ולפנים לקִרבי אמונתו של הפרט, לבדוק בציציותיו ואת מידת אדיקותו. אף אין לערבב מין בשאינו מינו – השתייכות מגזרית במידת דתיות".

עם זאת, ציין השופט סולברג כי "אין עוררין על עצם קיומו של ציבור מסורתי בירושלים, גם סקר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מלמד על כך, אך ציבור זה נוהג ברובו להתפלל כאמור בבתי הכנסת החרדים או הדתיים-לאומיים או בבתי כנסת 'כלליים', 'משולבים', שבהם מתפללים דתיים-לאומיים וחרדים גם יחד".

ועד עדת הספרדים ועדות המזרח בירושלים וד"ר אברהם חיים חויבו בתשלום הוצאות משפט חריגות וגבוהות בסך של 20 אלף שקל, מחציתם לשר הדתות ולוועדת הבחירות ומחציתם לעיריית ירושלים.

"הפילוח המגזרי לא חף מקשיים"

שופטי בג"ץ דחו אמש (א', 19.10) גם את העתירה שהגישו המפלגות "יהדות התורה" ו"אגודת ישראל" נגד חברי הגוף הבוחר שמינה השר בנט. השופט עוזי פוגלמן קבע, בהסכמת השופטים דנציגר ושהם (שגם ישבו בהרכב של העתירה הקודמת), כי "אכן, ניתן להעלות על הדעת מפתחות ייצוג רבים שבאמצעותם ניתן יהיה להבטיח כי זהות הנציגים שימנה השר לאסיפה הבוחרת תהא כזו המקיימת את עיקרון הייצוג ההולם. אלא שכלל נקוט הוא בפסיקתנו כי 'בית המשפט אינו בוחן את תבונתה של ההחלטה אלא רק את חוקיותה'. איננו מבקשים לבחון אפוא אם שימוש בפילוח המגזרי הנלמד מדו"ח הלמ"ס הוא מפתח הייצוג המיטבי מבין צרור המפתחות הפוטנציאליים שעמד לרשות השר בבואו למנות את נציגיו. חלף זאת, שומה עלינו לבחון אם הבחירה במפתח זה חורגת ממתחם הסבירות באופן המצדיק את התערבותנו".

השופט פוגלמן ציין כי להשקפתו, "קשה להלום טענה שלפיה מינויים שנערכו בהתבסס על הפילוח הנלמד מדו"ח הלמ"ס חורגים ממתחם הסבירות. זאת, הגם שמוכן אני להניח כי פילוח מגזרי מעין זה אינו חף מקשיים בכך שהוא מניח שהשתייכות מגזרית גוזרת – בהכרח – העדפה זו או אחרת לגבי שירותי דת בעלי צביון מסוים, מה שאין המצב בכל המקרים".

להכרעתם של שופטי בג"ץ עמדו מספר שאלות כבדות משקל: האם הסמכות ליטול חלק ישיר בהליך הבחירה של רב עיר, באמצעות מינוי חברים לאסיפה הבוחרת, נכללת בגדרי סמכותו של השר להתקין תקנות לביצועו של חוק שירותי הדת בדבר "בחירות של רבני עיר" והאם השינוי שנערך בתיקון ביחס למינוי נציגי השר לוועדת הבחירות נכלל בגדרי הסמכות האמורה לאחר שנבחנו שאלות אלו מהיבטים שונים, הגיע השופט פוגלמן לכלל מסקנה כי לא הונחה עילה להתערבותם של שופטי בג"ץ, ומשכך דין העתירות כולן להידחות.

למרות שפסק הדין מחזיק 44 עמודים, בהם נדרש השופט פוגלמן לניתוח מעמיק ונרחב של הסוגיות שהועלו בעתירות לבג"ץ, הוחלט שלא להטיל הוצאות משפט על העותרים ולהסתפק בדחיית עתירותיהם. נראה כי שופטי בג"ץ הבינו כי עתירות אלה לא נועדו לדחות את הבחירות לרבנות העיר ירושלים משיקולים לא ענייניים.

 

בג"ץ  6214/14

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

בג"ץ אישר את תוצאות הבחירות למועצת הרבנות למרות הניסיון הפוליטי להטותן

 

ועדת השרים אישרה: רב ראשי אחד לישראל, ללא תלות בעדת המוצא

 

 

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.