אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > מדוע כהן שנישא לגרושה בנישואים אזרחיים מעוניין דווקא בביה"ד הרבני?

צילום אילוסטרציה: Getty images Israel

מדוע כהן שנישא לגרושה בנישואים אזרחיים מעוניין דווקא בביה"ד הרבני?


06.10.2014 | ליאור שדמי שפיצר

שופט ביהמ"ש לענייני משפחה קבע כי תביעת הגירושין שהגיש הבעל, שבה כרך את ענייני המזונות, הרכוש והמשמורת, הוגשה בחוסר כנות ובחוסר תום לב משווע: "המבקש התנער בזמנו מהממסד הדתי וכעת הוא משווע לפתחו, שעה שכעת יש בכך כדי לשרת אותו"

בית המשפט לענייני משפחה דחה בקשה לסילוק על הסף של תביעת מזונות, רכוש  ומשמורת, בשל כריכה לא כנה, לטענתו, של ענייני הצדדים לתביעת גירושין שהוגשה לבית הדין הרבני. השופט דניאל טפרברג תהה מדוע גילה לפתע התובע, כהן הנשוי לגרושה בנישואים אזרחיים, רצון להתדיין בפני הממסד הרבני, וקבע כי בקשתו היא בבחינת חוסר תום לב זועק שיש בו בלבד כדי לאיין את כנות תביעת הגירושים והכרוך לה.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

בני הזוג נישאו בשנת 2003 בנישואים אזרחים בעיר ורנה שבבולגריה, ומנישואיהם נולדו להם שלושה ילדים. בסוף שנת 2012 הגישה האישה תביעת מזונות קודמת למזונות אישה וקטינים בבית המשפט לענייני משפחה, אך התביעה נמחקה בטרם הוגש כתב הגנה ואף בטרם פנו הצדדים ליחידת הסיוע.

כשנתיים לאחר מכן הגיש הגבר תביעת גירושין נגד האישה לבית הדין הרבני, ובמסגרתה כרך את כל ענייניהם. למחרת היום הגישה האישה לבית המשפט לענייני משפחה תביעה בתיק המזונות, בתיק הרכוש ובתיק המשמורת.

לטענת הבעל, יש למחוק את תביעותיה של האישה על הסף, מאחר שהן הוגשו לאחר הגשת תביעת הגירושין הכרוכה המקנה לבית הדין הרבני סמכות לדון ביתר העניינים – מזונות אישה, רכוש ומשמורת.

האישה טענה מנגד כי מדובר במחטף גס ומרמה, שכן הבעל הונה אותה עד להגשת התביעה על ידו בדבר הגעה להסכם כולל ביניהם, בשעה שתביעותיה היו מוכנות זמן רב לפני מועד הגשת תביעת הגירושין. עוד טענה כי תביעת הגירושין אינה כנה, שכן הבעל דרש פעמים רבות, גם לאחר שהגיש את תביעת הגירושין, שהשניים יגיעו להסכם שלום בית.

עוד צוין כי חרף היותם יהודים, הם נישאו בנישואים אזרחיים ולא באמצעות טקס חופה וקידושין. לטענת האישה, היעדר קשר מהותי לדין הדתי מלמד על כריכה לא כנה.

השופט דניאל טפרברג דחה את הבקשה לדחייה על הסף של תביעות האישה וקבע כי מהראיות עולה כי האישה היא זו שרצתה תמיד להתגרש ואילו הבעל לא שש לכך. עוד עולה כי הגשת תביעת הגירושין היתה על פי דעתו של עורך דינו של הבעל, שחשב שכך נכון לעשות, ולא תביעה כנה שלו עצמו. "היעדר כנות בתביעת הגירושין, ביחד עם חוסר תום לב וחסימת בעל דין מהגשת תביעותיו תוך הטייתו ברצון להגיע להסכם, שומטת את כנות התביעה והכרוך בה", כתב השופט בהחלטתו.

השופט טפרברג דחה את טענת המבקש לפיה עילת הגירושין היא היות הצדדים כהן שנישא לגרושה. טענה זו, העיר השופט, ראוי היה שלא תישמע. "למבקש לא הפריע בזמנו שהוא 'כהן' והמשיבה 1 'גרושה' או כי נישואיהם האזרחיים מהווים נישואי איסור", קבע השופט. "דהיינו, מצד אחד המבקש התנער בזמנו מהממסד הדתי וכעת הוא משווע לפתחו, שעה שכעת יש בכך כדי לשרת אותו ואת האפשרות של מניעת תשלום מזונות למשיבה 1, בשל היות הנישואים בבית הדין הרבני בגדר נישואי איסור. התנהלות זו, לדעת בית המשפט, היא בבחינת חוסר תום לב זועק שיש בו בלבד כדי לאיין את כנות תביעת הגירושין והכרוך לה".

עוד הוסיף השופט כי "המבקש בעצם נישואיו למשיבה גילה דעתו כי אין הוא רוצה להיזקק לממסד הדתי, ובנישואין של כהן וגרושה כמו במקרה דנן, יש אף לראות בכך 'בעיטה' בדין בו נוהג בית הדין. האם לצורך גירושיו יש לפתע רצון להתדיין בפני ממסד זה? תמהני!".

השופט ציין כי אמנם לבית הדין הרבני יש סמכות לדון בעילת גירושין במסגרת נישואים אזרחיים, אך גם במקרה זה יש לפעול בכנות, דבר שלא נעשה כאמור בתביעה הנוכחית.

 

תמ"ש 48077-06-14

 

 

 

 

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה