אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > נדחתה עתירה לשלול מימון ממפלגות שאינן מאפשרות מועמדות של נשים מטעמן

צילום: Getty images Israel

נדחתה עתירה לשלול מימון ממפלגות שאינן מאפשרות מועמדות של נשים מטעמן


06.10.2014 | עו"ד לילך דניאל

בעתירה שהוגשה נגד המפלגות הדתיות – ש"ס, יהדות התורה ואגודת ישראל, דרשה העותרת רות קוליאן לפסול את זכאותן למימון בטענה כי המדינה אינה צריכה לממן השקפת עולם המפלה נשים. שופטי בג"ץ השיבו כי המימון אינו מותנה בדרישות ערכיות כלשהן אלא בתנאים פורמאליים בלבד

בג"ץ דחה עתירה שהוגשה נגד הכנסת, שר האוצר והמפלגות הדתיות ש"ס, יהדות התורה והסתדרות אגודת ישראל, בטענה כי יש לשלול את מימון הוצאותיהן של מפלגות המפלות נשים ואינן מאפשרות להן להיבחר מטעמן לכנסת ולרשויות המקומיות. שופטי בג"ץ קבעו כי בשים לב לכך שהמימון מותנה בשורה של תנאים פורמאליים ולא מהותיים, לא עלה בידי העותרת להצביע על פגיעה בזכות החוקתית לשוויון, ולכן אל לו לבית המשפט להיכנס לנעלי המחוקק ולשנות את החוק כמבוקש.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

העותרת, רות קוליאן, ביקשה להיבחר למועצת עיריית פתח תקווה בבחירות שהתקיימו בשלהי שנת 2013. משלא עלה בידה להיכלל ברשימת מפלגת ש"ס או להיערך להגשת מועמדות עצמאית, הגישה עתירה לבג"ץ שבה ביקשה לשלול מימון ממפלגות שאינן מאפשרות מועמדוּת של נשים ברשימותיהן.

בעקבות הערות בית המשפט חזרה בה קוליאן מעתירתה וזו נמחקה. במסגרת העתירה הנוכחית, שהוגשה בין היתר נגד המפלגות ש"ס, דגל התורה והסתדרות אגודת ישראל בארץ ישראל, טענה קוליאן כי מפלגות אלו ואולי גם מפלגות נוספות מפלות נשים בכך שהן מונעות מהן להיבחר לרשימות מועמדיהן לכנסת ולרשויות המקומיות. קוליאן הדגישה כי היא אינה מבקשת את פסילתן של המפלגות הללו, אלא רק את זכאותן למימון. לשיטתה, לא מדובר בזכות יסוד, ואל לה למדינה לממן השקפת עולם מפלה.

בפרט התייחסה העותרת לסעיפים בחוקי המימון שנחקקו או תוקנו לאחר חקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. לטענתה, יש להכריז על בטלותם בשל הפגיעה בכבוד האדם ובזכות לשוויון במידה העולה על הנדרש מחמת היעדר אמות מידה המונעות הענקת מימון למפלגה המפלה נשים. יחד עם זאת, ביקשה העותרת להשהות את תוקף הכרזת הבטלות מטעמי אי-חוקתיות, על מנת לאפשר לכנסת לחוקק הוראות חוק הולמות.

נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס והשופטים נעם סולברג וחנן מלצר דחו את העתירה, וציינו כי בחקיקתה מבטאת הכנסת את רצון נבחרי העם, ולכן האיזון בין עקרונות שלטון הרוב והפרדת הרשויות לבין ההגנה על זכויות האדם מחייב את בית המשפט לנקוט זהירות וריסון.

לגופו של עניין, ציינו השופטים כי הוראות החוק שתקפה העותרת הן ניטרליות ואובייקטיביות, שכן מתן המימון על פיהן מותנה בשורה של תנאים פורמאליים ולא בתנאים מהותיים, בדרישות ערכיות או בהשקפת עולם. משכך, לא עמדה העותרת בנטל להראות כי הוראות חוק אלה פוגעות בזכות השוויון החוקתית, וככל שהיא סבורה שנכון לתקן את החוק באופן שמימון המפלגות יותנה במתן אפשרות לנשים להימנות עמן, עליה למצוא סעד ברשות המחוקקת או המבצעת ולא בבית המשפט.

עוד הודגש כי מלאכת השפיטה כוללת הפעלת ביקורת שיפוטית על חקיקה, אך אל לו לבית המשפט לקבוע את תבונתו של החוק, קרי אם הוא טוב, יעיל ומוצדק.

 

בג"ץ 7717/13

 

לקריאה נוספת, ראו:

המדינה תובעת ארבע מפלגות שהשתתפו בבחירות הקודמות ולא נכנסו לכנסת

 

 

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה