אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > אתר וואלה יפצה על הפרת זכויות בצילום של עמיר פרץ המביט דרך משקפת סגורה

צילום: Getty images Israel

אתר וואלה יפצה על הפרת זכויות בצילום של עמיר פרץ המביט דרך משקפת סגורה


02.10.2014 | עו"ד לילך דניאל

התמונה המפורסמת של שר הביטחון לשעבר המביט דרך משקפת סגורה הופיעה בכתבה שפורסמה בעיתון הלבנוני "אל–אחבאר", שלגלגה על ההנהגה הישראלית. בוואלה סיקרו את הכתבה וכללו בידיעה צילום מסך מאתר העיתון הכולל את תמונתו של פרץ, מבלי לתת קרדיט לצלם אפרים שריר

בית משפט השלום קיבל חלקית את תביעתו של אפרים שריר, הצלם שצילם את התמונה המפורסמת בה נראה שר הביטחון לשעבר עמיר פרץ כשהוא מביט דרך משקפת סגורה, וחייב את מפעילת אתר "וואלה" לפצותו ב-6,000 שקל על הפרת זכויותיו בצילום. זאת, לאחר שכללה בידיעה שסקרה כתבה מעיתון לבנוני שלגלגה על ההנהגה הישראלית, צילום מסך מאתר העיתון בו נכללה תמונתו של פרץ. השופטת רגד זועבי קבעה כי אף שלא דובר בהפרה ישירה, מדובר עדיין בהפרת זכויותיו של התובע, וכי בשים לב לכך שהדבר נעשה ללא קרדיט ולמטרות מסחריות – לא מדובר ב"שימוש הוגן" או אגבי.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

התובע, אפרים שריר, הוא צלם עיתונות, טבע ואמנות, אשר בין היתר צילם את התמונה המפורסמת של שר הביטחון לשעבר עמיר פרץ, המביט בתרגיל צבאי ברמת הגולן דרך משקפת סגורה.

ביולי 2011, פרסמה וואלה באפליקציה ובאתר כתבה שכותרתה "בלבנון מלגלגים: פרץ, אולמרט וחלוץ – הכושלים". במוקד הכתבה עמדה כתבה מעיתון לבנוני בשם "אל–אחבאר" שפורסמה על רקע חלוף חמש שנים למלחמת לבנון השנייה. לצד סיקור הכתבה הלבנונית, צורף צילום מסך מתוך אתר העיתון, כאשר תמונת שר הביטחון מהווה חלק מאותו צילום מסך. היות שפרסום התמונה הן בעיתון הלבנוני והן באתר וואלה נעשה ללא קבלת אישורו של שריר וללא מתן קרדיט, פנה הוא אל וואלה שנאותה להסיר את התמונה אף שסירבה להכיר בטענותיו. על רקע האמור, הגיש שריר את התביעה שבה עתר לפצותו ב-50 אלף שקל על הפרת זכויותיו בתמונה.

תמונה שווה אלף מילים

השופטת רגד זועבי קיבלה את התביעה בחלקה והבהירה כי אין מחלוקת בין הצדדים שלתובע יש זכות בלעדית בצילום שצורף לכתבה הלבנונית, הן זכות יוצרים והן זכות מוסרית. השופטת ציינה כי בשונה ממקרים רגילים הנדונים בבתי המשפט, לא מדובר במקרה זה בפרסום ישיר של תמונה המוגנת בזכויות יוצרים אלא בפרסום צילום מסך של עיתון, הכולל בתוכו את התמונה. כך, אין חולק שהעיתון הלבנוני עצמו הפר את זכות היוצרים של התובע בתמונה, אלא שכעת נשאלת השאלה האם גם צילום המסך שפרסמה הנתבעת מהווה הפרה כאמור.

מעיון בתוכן הכתבה, הסיקה השופטת כי הנתבעת לא הסתפקה רק בצירוף צילום המסך של העיתון הלבנוני שכלל בתוכו את התמונה, אלא בחרה להתייחס אליה גם בגוף הכתבה, תוך תיאור דמותו של שר הביטחון כמי שמביט קדימה מבעד למשקפת סגורה, דבר היוצר קורלציה בין התוכן לבין החזות. מכאן, שהכתבה לא עסקה בכתבה הלבנונית בלבד אלא גם בתמונה עצמה. עוד הוסיפה השופטת כי אין להתעלם מכך שהכתבה הלבנונית שמה לה למטרה ללעוג למי שעמדו בראש ההנהגה הישראלית בתקופת מלחמת לבנון השנייה, ובחירת תמונתו של שר הביטחון דאז בזמן שהוא מביט במשקפת סגורה נועדה לשרת מטרה זו בבחינת "תמונה אחת שווה אלף מילים". גם מיקום התמונה בראש הכתבה לרוחב העמוד מצביעים לשיטת בית המשפט על חשיבות התמונה כחלק בלתי נפרד מהכתבה הלבנונית.  

השופטת זועבי ציינה כי צירוף צילום המסך על ידי וואלה לא נועד לאמת את תוכן הכתבה הלבנונית אלא לשקף אותה חזותית, בעיקר כדי להראות את תמונתו של פרץ המתנוססת בראשה. ניתן לשער, העירה השופטת, כי אילו לא היתה התמונה מופיעה בראש הכתבה הלבנונית, לא היה טעם בצירוף צילום המסך שלה, בשים לה לכך שהכתבה עצמה היתה כתובה בשפה הערבית שלרוב אינה שגורה בפי קהל היעד של וואלה, מה גם שגודל האותיות בהקטנה אינו מאפשר קריאת המילים המופיעות בצילום המסך. לאור האמור, קבעה השופטת כי פרסום התמונה בדרך שעשתה הנתבעת מהווה הפרת זכויות היוצרים של שריר.

השופטת ציינה עוד כי אין להתעצם מכך שוואלה דאגה להפנות לעיתון הלבנוני עצמו ולתת לו קרדיט, אך לא עלה בידיעה להוכיח את קיומה של הפרקטיקה הנטענת, המקובלת והידועה לשיטתה בכלי התקשורת בארץ ובעולם, שלפיה בעת סיקור דיווח מכלי תקשורת זר, לרבות פרסום צילום המסך של אותו דיווח, די בפניה לכלי התקשורת ולא לכל היצירות הקיימות לכאורה בתוך אותו דיווח.

עוד הודגש כי כיום מתחזקת המגמה בפסיקה ובספרות המשפטית לפיה אין חשיבות לשאלה האם ההעתקה נעשה באופן ישיר או מהעתקה אחרת של היצירה המקורית, שכן דין העתקה מהעתקה גם הוא הפרת זכויות יוצרים.

חריגה משימוש הוגן

מכאן, פנה בית המשפט לבחון האם עומדת לנתבעת הגנת ה"שימוש ההוגן" בהתאם לסעיף 19(א) לחוק זכות יוצרים. הוזכר, כי הסעיף האמור מונה רשימת שימושים ביצירה שאינם מחייבים היתר מבעל הזכות, ובהם לימוד עצמי, מחקר ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, חינוך והבאת מובאות. לצד זאת, נקבעו בסעיף 19(ב) פרמטרים לצורך בחינת הוגנות השימוש, בהם מטרת השימוש, היקפו, השפעתו על ערכה של היצירה ועוד. בעניין זה, ציינה השופטת זועבי כי אמנם היו מקרים בפסיקה בהם נקבע כי כדי שהמשתמש יוכל לטעון לשימוש הוגן עליו ליתן קרדיט מתאים לבעל היצירה, אולם ניתן למצוא בפסיקה גם אמירות לפיהן ייתכנו מקרים בהם על אף אי מתן הקרדיט לא תישלל הגנת השימוש ההוגן. עם זאת, במקרה דנן סבר בית המשפט כי אי מתן הקרדיט אכן מצדיק את שלילת ההגנה, שכן לשיטתו הייתה מוטלת על הנתבעת, חברת תקשורת מהמובילות בארץ הפועלת למטרות רווח, חובה לברר מי בעל היצירה שעמדה במוקד הכתבה.

מעבר לצורך ציינה השופטת כי השימוש בתמונה אכן היה למטרת "דיווח עיתונאי" הנזכר ברשימת השימושים ההוגנים בחוק, אולם בשים לב לפרמטרים שנזכרו לבחינת הוגנות השימוש עולה כי ההגנה לא חלה. כך, מטרת השימוש היא מסחרית באופן מובהק, אופי היצירה הוא תמונה מפורסמת מאוד שזכתה להד תקשורתי נרחב, וגם היקף השימוש לא היה מבוטל שכן נעשה שימוש ביצירה בשלמותה לתקופה של שנתיים ימים. כמו כן, עצם העובדה שהפרסום נעשה למעלה משנתיים ללא מתן קרדיט לתובע יש בה כדי להשפיע על ערכו של הצילום ועל הביקוש שלו בשוק הפוטנציאלי. עוד שלל בית המשפט את הגנת ה"שימוש האגבי", היות ואין מדובר בתמונה המופיעה בכתבה באופן חלקי או ששימשה רק לכתבה גרידא, אלא תמונה שעמדה במוקד הכתבה והיוותה חלק משמעותי מתוכנה.

בשים לב להיקף ואופי ההפרה, משכה, חומרתה, התנהגותה של וואלה שפעלה מיידית להסרת הצילום עם פניית התובע, הרווח שהפיקה מהפרסום והעובדה שלא נגרם לתובע נזק ממשי עקב ההפרה – פסקה לו השופטת פיצוי בסך של 6,000 שקל.

 

ת"א 4384-12-13

 

 

 

 

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה