אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > אושרה תביעה ייצוגית נגד אגד בגין הפעלת "קו מהדרין" בין ירושלים לחיפה

צילום: Getty images Israel

אושרה תביעה ייצוגית נגד אגד בגין הפעלת "קו מהדרין" בין ירושלים לחיפה


02.10.2014 | עו"ד לילך דניאל

בית המשפט המחוזי קבע כי הפעלת קו 972 בין ירושלים וחיפה במתכונת של קו מהדרין, שבו נהוגה הפרדה בין גברים ונשים, אינה חוסה תחת הרשאה חוקית של המדינה, שכן זו התייחסה ולהתארגנות וולונטרית של הציבור החרדי, בעוד שבפועל, הנוסעות אינן חופשיות לשבת כרצונן והן חשופות ללחצים ולאלימות

בית המשפט המחוזי אישר להגיש תובענה יצוגית נגד חברת אגד, שעילתה בהפעלת קו 972 בין ירושלים לחיפה במתכונת של "קו מהדרין" בו נהוגה הפרדה בין גברים לנשים, וזאת במשולב עם גביית תעריף נסיעה זול במידה ניכרת מקוים רגילים. בתוך כך, דחה בית המשפט את טענת ההגנה של אגד לפיה הפעלת הקו באופן זה נעשתה מכוח "הרשאה חוקית", וקבע כי גם אם תעריף הנסיעה המוזל עוגן בצו, הרי שבשילוב עם האופן הפסול של הפעלת הקו – לא עומדת לאגד ההגנה האמורה.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

בספטמבר 2012 אישר בית המשפט המחוזי הגשת תובענה ייצוגית נגד חברת "אגד", שעניינה במספר קווי אוטובוס המקשרים בין ירושלים לחיפה: קווים 940, 947 ו- 972. בניגוד לשניים האחרים, קו 972 הוא "קו מהדרין", קרי קו הכולל הפרדה בין נשים לגברים, כך שנשים עולות ויושבות בחלקו האחורי של האוטובוס והגברים בחלקו הקדמי. לטענת המבקשת, מתכונת ההפעלה הפסולה של קו 972, במשולב עם מחיר נסיעה הזול במידה ניכרת מהקווים המקבילים, מקימה עילה נגד אגד בשל אפליה פסולה לפי חוק איסור אפליה במוצרים בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים.

בית המשפט אישר כאמור את הבקשה, בהסתמך על בג"ץ רגן (בג"ץ 746/07 רגן נ' משרד התחבורה) בו נקבע כי הפעלת "קווי המהדרין" אינה חוקית, בהיותה מוכתבת וכופה. נוכח דבריו הברורים של בית המשפט העליון, קבע בית המשפט בהחלטתו כי קיים סיכוי סביר, אם לא למעלה מכך, שתתקבל טענת המבקשת ולכן אישר את הגשת התובענה.

פיילוט מוגבל בשכונות חרדיות מוחלטות

על ההחלטה הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, אשר השיב את התיק למחוזי למתן החלטה חדשה בשים לב לטענת הגנה שהעלתה אגד באיחור, מכוח סעיף 6 לפקודת הנזיקין הקובע כי "בתובענה שהוגשה על עוולה, חוץ מרשלנות, תהא הגנה שהמעשה שמתלוננים עליו היה לפי הוראות חיקוק ובהתאם להן או שנעשה בתחום הרשאה חוקית או מתוך אמונה סבירה ובתום לב בקיומה של הרשאה חוקית".

אגד טענה כי האופן בו הופעל קו 972 הוא "מעשה שנעשה בתחום הרשאה חוקית" כיוון שהפעלתו הייתה בבחינת יישום החלטות המדינה בעניין אופן פעילות "קווי מהדרין" בזמנו. ביתר פירוט התייחסה אגד לעמדת משרד התחבורה בבג"ץ רגן, לפיה הסדר קווי המהדרין הוא ראוי והולם, וכן להחלטת "ועדת לנגנטל", שהוקמה בשנת 1997 לשם הגברת השימוש בתחבורה הציבורית בקרב המגזר החרדי, אשר אושרה בידי שר התחבורה. כל אלו, לדעת אגד, מהווים "הרשאה חוקית" הפוטרת אותה מאחריות בנזיקין.

השופטת תמר בזק רפפורט דחתה את טענת ההגנה של אגד וקבעה כי תכליתו של סעיף 6 לפקודת הנזיקין היא למנוע מצב בו אדם עשה מעשה שהחוק הסמיכו לעשות, ואז ייתבע בנזיקין על כך. מנגד, נקבע כי אין לפרש את הסעיף באופן מרחיב אשר ישחרר אדם או גורם מאחריות למעשים נזיקיים שעשה, אף שיכול היה שלא לעשותם, ואשר לא הוכתבו לו בידי החוק או מכוחו.

לפיכך, קבעה השופטת, יש לפרש את לשון הסעיף כך שמעשה שנעשה לפי "הרשאה חוקית" הוא רק מעשה לביצוע מעשה העוולה גופו. כפועל יוצא, היתר חוקי לביצוע מעשה מסוים לא יפטור מאחריות נזיקית אם הוא נעשה תוך עוולה שלא הותרה במישרין באותו היתר, לדוגמה מקרה בו אדם שפלש לחצר חברו בעת ישום היתר בניה.

במקרה זה קבעה השופטת כי אגד לא הצביעה על הוראה או הרשעה שניתנה לה מכוח חוק להפעלת הקו באופן שבו הופעל. גם המלצות ועדת לנגלטל בדבר הפעלת "קווי מהדרין" התייחסו רק לפיילוט מוגבל ב"שכונות חרדיות מוחלטות" בבני ברק, והן אלה שאומצו בידי השר. מנגד, לא הוצגה החלטה בדבר הרחבת הפיילוט לקווים נוספים.

התעריף המוזל תקין?

השופטת בזק רפפורט הוסיפה כי אגד לא הוכיחה שפעילותה בקו 972 נעשתה לכאורה בהתאם להמלצות הוועדה, שהדגישה כי ההפרדה במסגרת הפיילוט תיעשה ללא רכיב כפיה אלא אך ורק מכוח התארגנות וולונטרית של הציבורי החרדי. בהקשר זה, עולה מהאמור בבג"ץ רגן שההיפך הוא הנכון – מטענות העותרות אשר נתמכו בתצהירים ופרסומים רשמיים של אגד, עלה שההסדר אינו באמת וולונטרי וכי אישה העולה ל"קו מהדרין" אינה בת חורין לשבת היכן שהיא חפצה וחשופה ללחצים ואף לאלימות. במצב זה, נקבע, לא נראה שיש בסיס מוצק לטענת ההגנה של אגד בהסתמך על הוראת סעיף 6 לפקודת הנזיקין.

למסקנה דומה הגיעה השופטת גם ביחס להפניה לתשובת משרד התחבורה לבג"ץ רגן, שגרסה כי הפרדה וולונטרית בקווי אוטובוס איננה פסולה וקבע כי גם זו אינה בבחינת עוגן לקיומה של "הרשאה חוקית" להפעלת קו 972 במתכונת מהדרין. זאת, שכן הרשאה חוקית היא הסמכה מכוח חוק ולא הבעת עמדה משפטית בידי המדינה.

לבסוף, דחתה השופטת את טענת אגד ביחס להרשאה חוקית לתעריף המוזל שנגבה בנסיעה בקו המהדרין, וציינה כי התעריף אכן עוגן בצו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירי נסיעה בקווי השירות באוטובוסים ומחירי נסיעה ברכבת מקומית), ולכן מדובר בתעריף הנגבה לפי "הרשאה חוקית". השופטת ציינה כי אילו מדובר היה בתביעה העוסקת בתעריף בלבד, היו סיכוייה נמוכים, אולם במקרה זה נתקף התעריף המוזל במשולב עם הפעלת הקווים השונים באופן פסול, שהם המקימים לכאורה עילה לקבלת סעד. מכאן, שהעובדה שתעריף מסוים נגבה מכוח "הרשאה חוקית" אינה הופכת את השירות הניתן בתמורה לתשלום של אותו תעריף לחסין מפני תביעה לפי חוק איסור אפליה, כאשר אותו שירות ניתן באופן מפלה תוך הפרת הוראות החוק.

 

ת"א 2356-08

 

לקריאה נוספת, ראו:

תקדים: האברך שכינה חיילת "פרוצה" בקו מהדרין הורשע בהטרדה מינית

 

 

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.