אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > בחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין יכללו פרק של ניסוח מסמכים משפטיים

טקס הסמכת עורכי דין. צילום: סער יעקב, לע"מ

בחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין יכללו פרק של ניסוח מסמכים משפטיים


01.10.2014 | עו"ד אורי ישראל פז

הוועדה הבוחנת בלשכת עוה"ד החליטה על שינוי מתכונת הבחינות, שייכנס לתוקף החל ממועד מאי 2015. השינוי הצפוי בא על רקע תזכיר החוק שהפיצה שרת המשפטים, הקובע בין היתר את שינוי בחינות ההסמכה כך שיכללו גם שאלות מהותיות הנוגעות להתמודדות עם תיקים ושימוש מושכל בפסיקה ובחוק

 

המתמחים בלחץ: החל ממועד מאי 2015 בחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין יכללו חלק נוסף של "ניסוח מסמכים משפטיים". כך החליטה בישיבתה אתמול (ג', 30.9.14) הוועדה הבוחנת בלשכת עורכי הדין, בראשות השופט יוסף אלרון, נשיא בית משפט מחוזי חיפה.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

על פי החלטת הוועדה, הנבחן יענה בנוסף על שאלון רב ברירה, הכולל 100 שאלות, על שאלה אחת מתוך שלוש שאלות העוסקות בניסוח מסמכים משפטיים. בוועדה סבורים כי המהלך הוא בהתאם לתקנה 18ב (ג) לתקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובמקצועות מעשיים), התשכ"ג-1962, לפיה הוועדה רשאית לכלול בבחינה בכתב גם חלק של ניסוח מסמכים משפטיים.

בהתאם לתקנה 20 (א) לתקנות הללו, בתום הבחינה בעל פה תקבע הוועדה הבוחנת האם עבר הנבחן או נכשל, וזאת על יסוד התרשמותה מתשובות הנבחן בבחינה בעל פה, מהמסמכים המשפטיים שניסח ובהתחשב בתוצאות בחינתו שבכתב.

מאחר והמהלך הדרמטי צפוי להיתקל מניסיון העבר בעתירה מנהלית מצד קבוצה של נבחנים נכשלים, הוועדה מבקשת להדגיש כי ניסוח חוזים ומסמכים משפטיים הינו בכל מקרה חלק מחומר הבחינה לפי תקנה 18 (8). ההחלטה תיכנס לתוקף החל ממועד הקיץ הקרוב של בחינות ההסמכה (קיץ 2015).

הנשיא אלרון ציין כי לאחר שנים רבות בהן לא בוצע כל שינוי במתכונת הבחינה, אשר גררה ביקורת ציבורית רבה, סברו חברי הוועדה כי מתחייב שינוי שיעשה במסגרת הדין הקיים, בתקווה ששינוי זה יוביל להעלאת רמתם של הנבחנים ומקבלי רישיון עריכת הדין.

שאלות מהותיות ולא רק טכניות

ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד דורון ברזילי, בירך את חברי הוועדה הבוחנת, והוסיף כי "לשכת עורכי הדין בראשותי נאבקת כל העת בתופעה של הצפת המקצוע. זהו צעד נוסף וחשוב להעלאת מעמדו של מקצוע עריכת הדין בעיני הציבור ושיפור איכותם של עורכי הדין בישראל".

העיתוי של החלטת הוועדה אינו מקרי: רק לפני כשבועיים הפיצה שרת המשפטים ציפי לבני תזכיר חוק חדש להערות הציבור הכולל, בין השאר, רפורמה לשינוי בחינות ההסמכה כך שיורכבו משאלות מהותיות על מקרים לדוגמה ולא רק שאלות טכניות.

השרה לבני ציינה במסיבת העיתונאים שכינסה בלשכתה כי חרף חשיבותם של לימודי המשפטים בעיניה, "לקבל רישיון עורך דין זו לא זכות. כדי לקבל רישיון צריך לעבוד קשה". לכן, בחינת ההסמכה של הלשכה תשלב מהיום בין חשיבה משפטית, הבנת החומר וידע – ולא תהיה מבחן טכני בלבד. כך למשל, הבחינה תורחב לתחום הדין המהותי ותכלול התמודדות עם תיקים ושימוש מושכל בפסיקה ובחוקים. יודגש כי הבדיקה של בחינות ההסמכה תמשיך להיות בשיטה האמריקאית של ברירת התשובות הנכונות, אולם אלה יורכבו מאירועים ("קייסים") לדוגמה שהנבחנים יצטרכו לבחור את התשובה הנכונה ביותר בנסיבות השאלות.

בנוסף, ישונה הרכב הוועדה הבוחנת (ברוח המלצות הוועדה בראשות הילה גרסטל וצוות בראשות ד"ר גיא רוטקופף) כך שיורכב משלושה שופטים, שני עורכי דין מהמגזר הציבורי, שני עורכי דין מהמגזר הפרטי ושני אנשי אקדמיה מתחום המשפט. הוועדה תמונה על ידי שרת המשפטים, ולא על ידי ראש הלשכה והוועד המרכזי כפי שהיה עד היום.

שאלות איזוטריות ללא תשובה ברורה

בעקבות השינוי הצפוי של הרכב הוועדה, הזדרזה הלשכה לפרסם לראשונה את רשימת חברי הוועדה הבוחנת, שעד כה פעלה בעלטה מוחלטת מעיני הציבור והנבחנים. מתברר כי בימים אלה מכהנים בוועדה הבוחנת השופט אברהם אליקים מבית משפט המחוזי בחיפה והשופט יחיאל ליפשיץ מבית משפט השלום בחיפה. לצדם יושבים שני עורכי דין אקדמאים, פרופ' חמי בן-נון ופרופ' גבריאל הלוי, שיחד עם עו"ד דורון תמיר הם נציגי חברי הוועדה מהמגזר הפרטי. נציגי הוועדה מהמגזר הציבורי הם עו"ד מיכל הירשפלד, מפרקליטות מחוז ירושלים לעניינים אזרחיים, עו"ד אבי וסטרמן, פרקליטות המדינה לעניינים פליליים ועו"ד דנה בריסקמן ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, שהיתה מועמדת לשיפוט במחוזי אך לא נבחרה על ידי ועדת המינויים.

גם שופטי בית המשפט העליון חוזרים וקוראים חדשות לבקרים כי יש לשוב ולעמוד "על הצורך בהערכה מחודשת של אופי בחינת ההסמכה בכתב, הנערכת למועמדים להתקבל ללשכת עורכי הדין, ויפה שעה אחת קודם" (כפי שנפסק אך לאחרונה בתיק עע"מ 941/14).

שופטי בית המשפט העליון יורם דנציגר, אליקים רובינשטיין ודפנה ברק ארז הביעו את דעתם זו במסגרת ערעור שנסב על פסילת שאלות בבחינת הלשכה שהתקיימה בנובמבר 2011. בערעור טענו נבחנים כי אחת השאלות, הנוגעת למשפט חוזר, חרגה באופן קיצוני ממתחם הסבירות, ועמדתם התקבלה. השופט רובינשטיין חזר על דבריו בבג"ץ 6250/05, כי "שאלות איזוטריות שלעתים אין התשובה עליהן ברורה דיה, או קשות באופן בולט כך שמתי מעט יוכלו להשיב עליהן, עלולות להחטיא את המטרה גם אם מצויות בגדר הסמכות".

במקרה זה החליטו השופטים להורות על פסילת השאלה, וציינו כי מדובר בוודאי במקרה גבולי, המצוי גם באיזוטריה מבחינה מעשית. "נוכח זה החלטנו – כחריג למדיניות אי ההתערבות שאינו מעיד על הכלל, וגם כאיתות למשיבות כי חשוב, כל עוד קיימת השיטה הנוכחית של הבחינות, לשקוד על שאלות שהתשובה להן ברורה – להורות על פסילתה של שאלה", כתבו השופטים.

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

ביהמ"ש: "הלשכה לא משתמשת במבחן ההסמכה ככלי לטיפול בבעיית הצפת המקצוע"  

 

ציפי לבני: לא אמנע מסטודנטים ללמוד משפטים, אשנה את אופי בחינת הלשכה

 

הצפת המקצוע? ירידה של 8% במעבר בחינות בכתב של לשכת עורכי הדין

 

 

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.