אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > הרשות הפלסטינית תשלם פיצויים על פיגוע ירי שבו נרצחו שלושה ישראלים

צילום: Getty images Israel

הרשות הפלסטינית תשלם פיצויים על פיגוע ירי שבו נרצחו שלושה ישראלים


01.10.2014 | עו"ד לילך דניאל

ביהמ"ש קיבל תביעה שהגישו עיזבונותיהם ובני משפחתם של הרוגי הפיגוע בכביש 443 במהלך האינתיפאדה השנייה, נגד הרשות הפלסטינית, מרואן ברגותי וחברי החוליה המבצעת. השופט משה דרורי קבע את אחריותה של הרשות, הן מכוח עוולת הרשלנות והן נוכח העובדה כי היא העבירה נשק וכספים לארגוני טרור, ביודעה על השימוש שייעשה בהם

בית המשפט המחוזי דן חלקית בתביעת נזיקין שהגישו עיזבונותיהם ובני משפחתם של שלושה ישראלים שנרצחו בפיגוע טרור בכביש 443 במהלך האינתיפאדה השנייה, עת נסעו ברכב ונפלו קורבן למארב מחבלים שירו לעברם. התביעה הוגשה בין היתר נגד הרשות הפלסטינית, אש"ף, מרואן ברגותי וחברי החוליה שביצעה את הפיגוע. בית המשפט קבע את אחריותה של הרשות הן מכוח עוולת הרשלנות והן מכוח היותה משדלת או מסייעת בשים לב לכך שהעבירה נשק וכספים לארגוני טרור, תוך שהיא מודעת לשימוש שאמור להיעשות בהם. סוגיית הנזק תידון בנפרד.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

בשנת 2001 אירע פיגוע ירי בכביש 443 מעלה ירושלים, שבו נרצחו שלושה אנשים: בני זוג ואחיה של האישה. שתי בנותיהם הקטינות של בני הזוג, שנסעו עמם ברכב, נפגעו מרסיסים אך ניצלו ממוות הודות לכך שאמן גוננה עליהן בגופה. בתביעה עתרו התובעים, עיזבונותיהם וקרוביהם של הנרצחים והנפגעים, לפצותם בגין הנזקים שנגרמו להם בעקבות הפיגוע. התביעה הוגשה נגד חברי החוליה שתכננה וביצעה את הפיגוע אשר נשפטו למאסרי עולם בכלא הישראלי, וכן נגד מרוואן ברגותי, הרשות הפלסטינית, ארגון השחרור הפלסטיני (אש"פ) ומדינת ישראל.

השופט משה דרורי קבע את אחריותה של הרשות הפלסטינית לנזקי התובעים אך הורה למחוק את אש"ף מהתביעה, שכן התובעים לא טענו שהארגון היה מודע, סייע או היה מסוגל למנוע בכל דרך שהיא את ביצוע הפיגוע.

עוד נקבע כי אין מניעה, מבחינת תחולתו העקרונית של סעיף 42א לפקודת הראיות, לקבל את הממצאים והמסקנות שנקבעו בפסקי הדין הצבאיים שבהם הורשעו חברי החוליה כראיה לאמיתות תוכנם. בית המשפט הסתמך עוד על חוות דעת מומחים שהציגו הצדדים, ועל מסמכים שנלקחו מהמוקטעה שרמאללה במהלך מבצע חומת מגן.

על יסוד האמור, קבע השופט דרורי כי התקשורת הפלסטינית, ובתוכה גם נושאי משרה בכירים, אמנם התבטאו באופן מסית ומעורר שנאה כלפי ישראל וכלפי יהודים, אולם לא הוכח שהדברים נאמרו במסגרת מדיניות שהוכתבה להם על ידי הרשות, וספק אם ניתן לראות בהתבטאויות אלו את עמדתה הרשמית. עם זאת, הוכח כי הרשות העבירה במועדים שונים, קודם ואף לאחר ביצוע הפיגועים, מימון לחוליות טרור תוך מודעות שהן ישתמשו באמצעים אלו לביצוע פיגועי טרור, ובכך סייעה באופן אקטיבי לביצוע אותם הפיגועים. לפיכך, נקבע כי הרשות חבה בגין נזקי הפיגועים באותה המידה שבה חבות חוליות המפגעים עצמן, וזאת הן מכח היותה משתפת ומשדלת והן מכוח היותה "מאשררת בדיעבד" כלשון סעיף 12 לפקודת הנזיקין.

השופט הדגיש כי הדברים ביתר שאת נוכח נסיבותיו העובדתיות של פיגוע הירי, שכן נמצא כי הנשק שבאמצעותו בוצע הפיגוע ומימון חוליית המפגעים הספציפית הגיעו מהרשות הפלסטינית בתיווכו של מרואן ברגותי, שאף קיבל דיווח על ביצוע הפיגוע.

השופט דרורי התרשם גם כי ברגותי שימש כאיש קשר בין גדודי חללי אל אקצה ובין יאסר ערפאת, והם פנו אליו באופן רגיל לשם בקשות סיוע ברכישת אמצעי לחימה. משכך, הסיק השופט כי היות שברגותי עסק באופן קבוע ועל פי תפקידו בביצוע פעולות שונות עבור הרשות ועבור ערפאת שעמד בראשה, הוא נכנס בגדר סעיף 14 לפקודת הנזיקין העוסק בחבותו של שולח ולכן הרשות חבה בנזיקין בגין פעולותיו, שנעשו במסגרת אותה שליחות. לכך, הוסיף השופט את תגובתו של ברגותי כאשר שמע אודות הפיגוע, קרי מתן תגמול עבור המעשה, וקבע כי אין ספק שבכך נתן אישור אקטיבי למעשה או לכל הפחות נתן הסכמה מכללא לביצועו.

השופט קבע עוד כי הרשות חבה בנזקי התובעים גם באופן ישיר מכוח עוולת הרשלנות. השופט ציין כי נקבע כי משעה שהרשות יכולה הייתה לחזות שמתן כספים או אמצעי לחימה יצרו סיכון לגבי הנפגעים מפעולות הטרור, הרי שקמה לה חובת זהירות מושגית. הרשות הפרה גם את חובת הזהירות הקונקרטית שכן היא נמנעה מלשמור על אמצעי הלחימה והמימון שהיו ברשותה ולמנוע את השימוש בהם על ידי גורמי טרור.

השופט דרורי דחה את טענת הנתבעים, באמצעות עוה"ד יוסף ארנון, יפעת גרנות ויהונתן ארנון, לפיה ביצוע הפיגוע על ידי חוליית מחבלים המהווה צד שלישית מנתקת את הקשר הסיבתי הנדרש לקיומה של עוולת הרשלנות. השופט קבע כי חובתו של יוצר הסיכון הראשוני, אשר צפה כי גורם שלישי עלול להתערב ולהזיק כתוצאה מיצירת הסיכון על ידו אינה מתאיינת מקום שהגורם המתערב הוא בעל שיקול דעת ומודעות לסכנה אך כל חפצו הוא להזיק. כך, היות שלרשות היתה מודעות לגבי אופי השימוש שיעשה בכספים ובאמצעי הלחימה שהעבירה לחוליות הטרור,  לא נותק הקשר הסיבתי בין התרשלותה בשמירה על חפץ מסוכן  או במתן כספים לארגוני טרור, לבין ביצוע פיגועי חבלה כנגד אזרחים ישראלים ובפרט ביצועו בפועל של הפיגוע הספציפי בו נהרגו המנוחים.

 

ת"א 3361-09

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

הרשות הפלסטינית תפצה אזרח ישראלי שנחטף ועונה על ידי מנגנון הביטחון המסכל

 

 

 

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.