אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > עתירה לבג"ץ: שר החינוך והמל"ג אחראים לעודף ההיצע הקיצוני של בוגרי משפטים

טקס הסמכת עורכי דין חדשים. צילום: יוסי זמיר

עתירה לבג"ץ: שר החינוך והמל"ג אחראים לעודף ההיצע הקיצוני של בוגרי משפטים


01.10.2014 | עו"ד אורי ישראל פז

האם בג"ץ יעצור את הצפת מקצוע? ועדת עורכי הדין הצעירים של מחוז תל אביב והמרכז מפנים אצבע מאשימה כלפי המועצה להשכלה גבוהה ושר החינוך שאפשרו את צמיחת המכללות למשפטים ללא כל תכנון או התחשבות בתנאי השוק: ההפקרות בתחום לימודי המשפטים גורמת נזק כבד לעורכי הדין

 

האם בג"ץ יעצור את הצפת מקצוע עריכת הדין? עתירה שהוגשה לבג"ץ על ידי ועדת עורכי הדין הצעירים של מחוז תל אביב והמרכז בלשכה מפנה אצבע מאשימה כלפי שר החינוך הרב שי פירון, המועצה להשכלה גבוהה והוועדה לתכנון ותקצוב שלה, בטענה כי עליהם לחדול מלהפר את תכלית והוראות חוק המועצה להשכלה גבוהה בכל הנוגע להיתר או להכרה במוסד מוכר להשכלה גבוהה חוץ תקציבי או לתוכנית לימודים לתואר אקדמי של בוגר במשפטים על יסוד מבחן צרכי המדינה והחברה והנתונים הנדרשים. השופט אורי שהם הורה למשרד החינוך והמועצה להשכלה גבוהה להגיש את תגובתם המקדמית לעתירה עד ל-30 בנובמבר.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

העותרים מבקשים משופטי בג"ץ לחייב את המועצה להשכלה גבוהה לפרסם ברשומות את כללי ההיתר שעל פיהם הם מכריעים בבקשה להיתר בפועל, ולשקול התניית היתר ללימודי משפט לתואר בוגר בתנאים בהתאם למבחן צרכי המדינה והחברה. לדידם, על המועצה להשכלה גבוהה לאלתר "לתכנן מדיניות כללית לאומית רב-שנתית, בנוגע ללימודי משפט לתואר אקדמי בוגר, אשר תתייחס גם לצרכי המדינה והחברה, באמצעות מתן משקל ראוי לכל הנתונים הרלוונטיים לתכנון ההשכלה הגבוהה במוסדות מתוקצבים וחוץ תקציביים".

בעתירה לבג"ץ, שהוגשה באמצעות עו"ד ד"ר רן מובשוביץ, נטען כי "המשיבים נמנעים מלקבוע ולפרסם בכללים את אמות המידה שעל פיהן הם נוהגים בפועל, בשל שיקולים זרים-פוליטיים, זאת על פי דבריהם שלהם". כך, הללו "נמנעים באופן שיטתי, במשך שנים רבות ומדי יום ביומו ובמנוגד לחוק ולהוראות הכללים, מלבחון את ההיבט התכנוני של ההשכלה הגבוהה בישראל בתחום לימודי המשפט לתואר בוגר, במוסדות שאינם מתוקצבים בידי המדינה, בהתייחס לפרמטרים שאין חולק על משקלם במכלול השיקולים, כגון: עודף הביקוש ללימודים והשפעתו על היצע עורכי הדין בשוק העבודה, זכות יסוד: חופש העיסוק, אמון הציבור במערכת המשפט ועוד".

משלל הנתונים המובאים בעתירה עולה כי תלמידי המשפטים לתואר בוגר "כבשו" בעשרות השנים האחרונות את המכללות החוץ-תקציביות למשפטים, שאחראיות כיום לחינוכם של כ-80% מתלמידי המשפטים בישראל לתואר ראשון. כמחצית מתלמידי המכללות החוץ-תקציביות לשנת הלימודים תשס"ח הם תלמידי משפטים לתואר ראשון. כך, על פי פרסומי המועצה להשכלה גבוהה, קצב גידול מספר הסטודנטים למשפטים במכללות בשנת הלימודים תשע"ג ממשיך לגדול  בעודו הולך ופוחת באוניברסיטאות.

על קצב הצמיחה של מספר לומדי המשפטים לאורך השנים, ניתן ללמוד מהנתון הבא: בשנת הלימודים 1989-1990 למדו בשנה א' בפקולטות למשפטים בישראל כ-500 סטודנטים. לעומת זאת, בשנת הלימודים 2012-2013 למדו 16,190 סטודנטים. כבר בשנת 2008 היוו תלמידי משפט לתואר ראשון 9.4% מכלל התלמידים לתואר אקדמי ראשון בישראל, ואף על פי כן, משרד החינוך והמל"ג בהיותם מתכנני ההשכלה הגבוהה בישראל, "עוצמים עיניהם, למרות שהינם סבורים, והם אומרים זאת בפה מלא, כי אין למשק ולחברה צורך בתלמידי משפט כה רבים", נטען בעתירה.

בעתירה נטען עוד כי "מציאות זו, של עודף הביקוש ללימודי משפטים משך עשרות שנים, הביאה בסופו של דבר, לעודף היצע קיצוני של התלמידים שסיימו את לימודיהם ומתדפקים על דלתות שוק העבודה. מצב עניינים זה, שאינו נבדק מזה עשרות בשנים, משפיע בהכרח על אופייה על מערכת המשפט כולה, מצבו של שוק התעסוקה, זכויות יסוד של העוסקים בתחום ועל גורמים רבים נוספים, ומשמעותה של השפעה זו אינה נבדקת ונבחנת".

הנתונים שמציג המעקב הסטטיסטי מלמדים, לטענת העותרים, כי "תחום לימוד המשפט לתואר בוגר מצוי בישראל במצב מחוסר אח ורע בהיקפי הצמיחה והלימוד בפועל בעולם כולו, הן ביחס להיקפי הלימוד במקצועות אחרים בישראל והן ביחס שבין מספר עורכי הדין לאוכלוסייה הכללית". על כן, הם מבקשים משופטי בג"ץ "אף ש'המעשה עשוי' במשך שנים רבות, לשים קץ, מעתה ואילך, להסדר הפגום שיצרו המשיבים".

בעתירה נטען עוד כי במישור העקרוני, "אין זו תכלית ראויה לקדש את חופש העיסוק של מועמדים ללימודי משפטים, עוד בטרם רכשו את הזכות לרישיון המאפשר להם לעסוק בעריכת דין, על חשבונם של עורכי הדין שכבר רכשו את אותה הזכות בזמן יקר, עמל, יזע וממון, ומסתמכים עליה לשם פרנסת משפחתם". לטענת העותרים, קידושו של עודף הביקוש לפני כ-25 שנים הביא לקללתו של עודף ההיצע הקיצוני בהווה בשוק עורכי הדין, המהווה הפרעה לחופש העיסוק של מי שכבר עורכי דין.

עם הגשת העתירה לבג"ץ הפיץ יו"ר ועדת עורכי הדין הצעירים, עו"ד לירן יגודה, הודעה בדוא"ל לכל עורכי הדין ברחבי הארץ, לפיה "ההפקרות ששוררת בתחום לימודי המשפטים גורמת נזק כבד לעורכי הדין, לשירות שמקבלים האזרחים ולאיכות המערכת המשפטית כולה. לפיכך, כיו"ר הוועדה וכמי שהמקצוע חשוב לו ביותר, החלטתי לפנות לבית המשפט העליון".

יצוין כי להליך צפויות להצטרף כ"ידיד בית המשפט" שלל המכללות ללימודי משפטים, שהעתירה נוגעת אליהם ישירות ועלולה להשפיע לרעה על המשך פעילותן במתן תעודות אקדמיות ללימודי משפטים.

 

בג"ץ 6467/14

 

לקריאה נוספת, ראו:

ביהמ"ש: "הלשכה לא משתמשת במבחן ההסמכה ככלי לטיפול בבעיית הצפת המקצוע

 

פתרון להצפת המקצוע? "העדיפו את עורכי הדין הצעירים על פני העסקת מתמחים"

 

ציפי לבני: לא אמנע מסטודנטים ללמוד משפטים, אשנה את אופי בחינת הלשכה

 

הצפת המקצוע? ירידה של 8% במעבר בחינות בכתב של לשכת עורכי הדין

 

 

 

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.