אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  דעות ונתוחים  > מדינת ישראל ניצחה, מדינת ישראל הפסידה

עו"ד שמחה רוטמן

מדינת ישראל ניצחה, מדינת ישראל הפסידה


28.09.2014 | עו"ד שמחה דן רוטמן

ללא מעמד או סמכות חוקית ניסו היועמ"ש ופרקליט המדינה להתנגד למינויה של "עושת הצרות המקצועית", ד"ר מאיה פורמן רזניק, למנהלת היחידה לרפואה משפטית באבו כביר. המדינה הפסידה בביה"ד לעבודה, אך העמדה שנדחתה שיקפה את עמדתם של שני פקידים במשרד המשפטים ולא את הציבור, נבחריו והממונים מטעמם, דבר המצביע על תפיסה בעייתית במיוחד של יחסי דרג נבחר ופקידות

ד"ר מאיה פורמן רזניק ניצחה את מדינת ישראל בבית המשפט. הרופאה קיבלה מבית הדין צו עשה זמני. היא תתחיל לעבוד בתור מנהלת היחידה לרפואה משפטית פתולוגית באבו כביר.

מדינת ישראל ניצחה בבית המשפט. עמדת שרת הבריאות וראש המרכז הלאומי לרפואה משפטית התקבלה בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. הרופאה תתחיל לעבוד בתור מנהלת היחידה לרפואה משפטית-פתולוגית באבו כביר.

מבולבלים? גם אנחנו.

נתחיל מההתחלה: משרד הבריאות של מדינת ישראל, באמצעות בעלי התפקידים המוסמכים שבו, החליט בהליך מכרזי, בהתאם לחוק ולנוהל, שד"ר פורמן רזניק, מומחית לרפואה משפטית, תתחיל לעבוד במכון הלאומי לרפואה משפטית. רק שאז החליטו בפרקליטות, ליתר דיוק החליט פרקליט המדינה שי ניצן, שהמינוי לא מתאים. מה תפקידה של הפרקליטות במינוי מומחית רפואית במשרד הבריאות? התשובה היא כמובן שאין לפרקליטות כל תפקיד או מעמד בעניין, ובכל זאת אפשר לסמוך על טובי המשפטנים במדינה שימצאו את הדרך להתערב, גם ללא מעמד או סמכות חוקית.

המניע להתערבות, ככל הנראה, הוא נקמה בד"ר פורמן רזניק ש"העזה" להעיד בבית המשפט עדות מקצועית שלא הייתה נוחה לפרקליטות בפרשת זדורוב. בית המשפט המחוזי לא קיבל את עדותה של ד"ר פורמן רזניק, ואף מתח עליה ביקורת, אולם לשי ניצן זה לא הספיק והוא הרגיש שהוא צריך להישכב על הגדר כדי למנוע את המינוי.

הכלי רב העוצמה שמאפשר ליועץ המשפטי לממשלה להתערב בכל מינוי במדינה הוא "הסכם ניגוד עניינים". כל ממונה בכיר בשירות המדינה צריך לחתום על הסכם ניגוד עניינים שמוכן על ידי היועץ המשפטי של המשרד הרלוונטי, אך למעשה מוכתב על ידי מחלקת ייעוץ במשרד המשפטים, שבראשה עומדת כיום המשנה ליועמ"ש, דינה זילבר. במקרה הזה, מיהרה מחלקת ייעוץ במשרד המשפטים להעמיד את ה"וטו" שלה בניסוח הסכם ניגוד העניינים, לרשותו של שי ניצן ככלי לנטרול המינוי הבעייתי.

ד"ר מאיה פורמן רזניק קיבלה הסכם לחתימה, שעל פי טענתה היה "גורף ודרקוני, בלתי מידתי, סותר את הדין הכללי בכלל ואת החלטת בג"צ בפרט". לפי ההסכם, היא תתחייב "להגיש התנגדות גורפת להעיד בבית המשפט בתיקים בהם נתנה בעבר חוות דעת לטובת הסנגוריה".

וידוא הריגה במינוי

סיכום ביניים קצר. פרקליט המדינה שי ניצן לא מרוצה מעדות של מומחית מקצועית בעלת שם, ומשתמש בשליטת משרד המשפטים על הסדרי ניגוד העניינים כדי "להשתיק" את המומחית, "עושת הצרות המקצועית". העניין היה יכול להיגמר כאן. המינוי היה מנוטרל, ואנחנו כציבור, לא היינו שומעים על כך יותר מדי.

למזלנו, ד"ר פורמן רזניק לא הסכימה לחתום על ההסכם הבעייתי ופנתה לבית המשפט. אז התברר לפתע שעו"ד שי ניצן לא הסתפק בהסכם ניגוד העניינים הבעייתי, אלא ביקש לבצע במינוי "וידוא הריגה" ושלח מכתב למנכ"ל משרד הבריאות, שבו נאמר שפסק הדין של בית המשפט המחוזי בנצרת מקשה מאוד על המדינה להסתמך על ד"ר פורמן רזניק כעדה מומחית במקצועה, כעובדת מדינה בכלל וכעובדת המכון לרפואה משפטית בפרט.

ד"ר פורמן רזניק פנתה לבית המשפט בבקשה מתוקנת ותקפה את מעורבותו הפסולה של שי ניצן במינוי שלה.

חשוב לזכור שפרקליט המדינה נגוע בנושא זה בניגוד עניינים מובנה. כל מי שעסק בעדויות של מומחים רפואיים בכלל וברפואה משפטית בפרט יודע שכל צד מביא את המומחים מטעמו, וחוות הדעת שניתנות לעתים סותרות זו את זו. למי שעומד בראש מערכת התביעה עדיף שהמומחה הרשמי של מדינת ישראל לרפואה משפטית יישר קו עם התביעה ולא יקשה עליה עם חוות דעת לטובת נאשמים. דווקא בגלל ניגוד העניינים המוסדי הזה, לא ברור כיצד התיר לעצמו שי ניצן להיות מעורב בדרך כלשהיא במינוי.

שרת הבריאות וראש המרכז הלאומי לרפואה משפטית תמכו במינוי בריש גלי, אולם אז נתקלו בזרוע נוספת של משרד המשפטים, שכופה על המדינה ייצוג לקוי. כך יצא שלמרות תמיכת כל גורמי המקצוע במשרד הבריאות, ולמרות תמיכת השרה יעל גרמן במינוי, הוגשה לבית המשפט "עמדת המדינה" שמנוגדת לעמדת משרד הבריאות. הציטוט הבא מתוך החלטת בית הדין ידגים את הבעייתיות: "בחריגה מהמועד שנקבע הוגשה עמדת מדינת ישראל (להלן: "עמדת המדינה") המשקפת את עמדתו של פרקליט המדינה עו"ד שי ניצן והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ייעוץ) עו"ד דינה זילבר, וכנגד דעתה החולקת של שרת הבריאות גב' יעל גרמן"

"עמדת המדינה" בדיון משקפת את עמדתם של שני פקידים ממשרד המשפטים, ולא את עמדת השרה או את עמדת גורמי המקצוע במשרד הבריאות. גם בתחום הנימוסים וההליכות התמונה העולה מפסק הדין עגומה ומצביעה על תפיסה בעייתית עוד יותר של יחסי דרג נבחר ופקידות: "מתגובת המדינה עולה כי בעקבות הדיון שהתקיים לאחר שהוגשה הבקשה הנוכחית לבית הדין, וכדי לתאם את העמדה בעניין זה עם שרת הבריאות ונציב שירות המדינה, התקיימה ביום 23.7.14 ישיבה בלשכת היועץ המשפטי לממשלה. בישיבה השתתפו שרת הבריאות, מנכ"ל משרד הבריאות (משיב מס' 3), נציב שירות המדינה וגורמים נוספים ממשרדים אלה"

מתכון בטוח לכשלים

אני סבור שלא ניתן להשלים עם מצב שבו שרת הבריאות, המעוניינת למנות עובדת בתחום משרדה וסמכויותיה, נאלצת לבוא, יחד עם המנכ"ל שלה ועם נציב שירות המדינה, כעני בפתח, ללשכת היועץ המשפטי לממשלה ולהתחנן על נפשה.

בסופה של הישיבה החליט היועץ המשפטי לממשלה שד"ר פורמן רזניק תוכל להתחיל בתפקידה אבל תימנע ממתן חוות דעת שישמשו בבתי משפט. אלא שעיקר תפקידה של ד"ר פורמן רזניק הוא לתת חוות דעת שישמשו בבתי משפט, כך שההחלטה הזו דומה להחלטה למנות יועץ משפטי לממשלה אבל לדרוש ממנו להימנע מלייעץ בנושאים משפטיים.

בית הדין לעבודה פסק שעמדת המדינה, כלומר עמדת משרד המשפטים, אינה סבירה. ניתנה החלטה שד"ר פורמן רזניק תתחיל את עבודתה באופן מיידי.

עד עכשיו הרצון של פרקליט המדינה ובכירי הפקידים במשרד המשפטים להתערב בעניינים לא להם, תוך ניגוד עניינים, עלה למשלם המיסים 15,000 שקל בהוצאות משפט ישירות, בזמן שיפוטי יקר, בזמן רב שבו המכון לרפואה משפטית לא תיפקד כראוי ובבזבוז זמן של שרה בישראל, מנכ"ל משרדה, נציב שירות המדינה ועובדי מדינה רבים נוספים.

העובדה שלשערורייה הזו אחראי הגורם הבכיר ביותר במערכת אכיפת החוק מציבה סימן שאלה כבד על ניקיון כפיהם וכוונותיהם של מי שדווקא הם אמונים על החוק ויישומו. 

לצערנו, החלטת בית הדין נמנעה במודע מלהרחיב על ניגוד העניינים שבו נמצאים בכירי משרד המשפטים במקרה זה ובאינספור מקרים שמתרחשים כל יום.

כך יצא שבית הדין לעבודה הפך להיות המקום בו מדינת ישראל, דהיינו הציבור, נבחריו והממונים מטעמם, ניצחה את "מדינת ישראל" (פרקליט המדינה שי ניצן והמשנה ליועמ"ש דינה זילבר), וכולנו הרווחנו אשת מקצוע שחבריה למקצוע מלאים שבחים על יכולותיה ותפקידה ונחשפנו למקרה נוסף שבו אחריותו של היועץ המשפטי לממשלה על הייעוץ, הייצוג והתביעה הפלילית פוגעים במנהל התקין ומייצר ניגודי עניינים אישיים ומוסדיים שמדינה מתוקנת לא יכולה לסבול.

הבעיה הזו מונחת לפתחם של נבחרי הציבור שחייבים להסדיר בחוק את פיצול מוסד היועץ המשפטי לממשלה. ריכוז סמכויות וכוח כה רב בידי דמות אחת בלתי נבחרת הינו מתכון בטוח לכשלים, לניצול לרעה ולפגיעה במשילות ובדמוקרטיה.

 

עו"ד שמחה רוטמן הוא היועץ המשפטי של התנועה למשילות ודמוקרטיה

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

הרופאה שהעידה בתיק זדורוב תיכנס לתפקידה כמנהלת היחידה לרפואה משפטית

 

הקלון כבר כאן

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה