אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > "אם הדיונים בבית המשפט יהיו מצולמים, הלקוח יבחר עורך דין לפי המראה שלו"

פורום עורכי דין מומחים של דן אנד ברדסטריט. צילום: קובי קנטור

"אם הדיונים בבית המשפט יהיו מצולמים, הלקוח יבחר עורך דין לפי המראה שלו"


11.09.2014 | ליאור שדמי שפיצר

עורכי דין בכירים מקשת רחבה של תחומי נישה הסבירו בפורום עורכי דין "משרדים מתמחים" של קבוצת דן אנד ברדסטריט מדוע למשרדי הבוטיק אין חשש מהמשרדים הגדולים ולמה דווקא המשרדים הבינוניים בסכנה, דיברו על מערכת היחסים עם התקשורת והזהירו מהיום שבו יתחילו לשדר גם דיונים מצולמים מבית המשפט

מגמת המיזוגים בשנים האחרונות לא מאיימת על משרדי הנישה הקטנים, המתבלטים במומחיות שלהם בתחומי הנישה ובשירות האישי והדיסקרטי שהם יכולים להעניק ללקוחותיהם. כך עולה מפורום עורכי דין "משרדים מתמחים" של קבוצת דן אנד ברדסטריט, שהתקיים אתמול בהשתתפות עורכי דין בכירים המייצגים קשת רחבה של תחומים.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

לדברי עו"ד איימי בכור בוני, מומחית בדיני משפחה, "דווקא מתוך ראייה כללית של שוק עריכת הדין, המשברים הם במשרדים הגדולים. העולם הולך לכיוון של רזולוציות יותר נמוכות. ככל שאתה מתמחה יותר, יש לך יותר סיכוי לשרוד גם אם אתה משרד קטן. בתחום שלי, דיני משפחה, הלקוח בוחר את הפרסונה שתייצג אותו, ומעדיף שהאדם שלו הוא משלם את הכסף הגדול הוא זה שייצג בבית המשפט".

 

"אין משרדים בינוניים"

 

עו"ד עופר שפירא, שותף מנהל במשרד בוטיק העוסק בחדלות פירעון, משווה את עורך הדין במשרד הגדול לרופא שיושב בקופת חולים, לעומת רופא מומחה. "אני לא בטוח שיש מגמה שהמשרדים הגדולים דוחקים את הקטנים", הוא אומר. "בטח לא בתחומי פלילי, משפחה וחדלות פירעון. דווקא לגדולים יש בעיה של ניגודי אינטרסים בתחום הזה, והלקוח לא תמיד יודע שלעורך הדין שלו יש מחויבויות לצדדים שלישיים".

עו"ד מיכאל שיין, העוסק בדיני נאמנויות ובתכנון מס, עורך הבחנה בין שוק הלקוחות הפרטיים לבין שוק התאגידים. "תאגיד ילך למשרד גדול. הוא צריך את המגוון ואת המומחיות המורחבת בנושאים מורכבים שמשרד קטן מתקשה לטפל בהם. מאידך, הלקוח הפרטי שואף להגיע למשרד קטן יותר, מכיוון שהוא יטופל באופן אישי ולא כל שבוע על ידי עורך דין זוטר או שותף אחר". לדבריו, בתחום שבו הוא עוסק, של הגנה על נכסים של משפחות מקומיות ורב לאומיות, בדגש על הקמת נאמנויות, הלקוח זקוק לפרטיות, ולכן ההתנגשות הנחזית הזאת בין המשרדים הגדולים לקטנים לא תתקיים.

לדברי עו"ד עופר בר-און, שותף בכיר במשרד שביט בר-און גלאון צין יגור ושות', "המשרדים הגדולים ערים לכך שבתחומי הנישה גלומים יתרונות, והם פותחים מחלקות משלהם בתחומי נישה והתחרות הופכת עזה יותר גם מול המשרדים הגדולים. הגדולים יכולים להרשות לעצמם להתחרות במשרדים הקטנים על ידי הפחתת מחיר, והם אכן יוצרים קושי. במקרים רבים אנחנו מפסידים לקוחות".

עו"ד דורון סטריקובסקי, שותף מנהל במשרד סטריקובסקי גל ושות', המתמחה בין היתר במשפט מסחרי, ליטיגציה, דיני עבודה, דיני חברות ונדל"ן, אומר כי "כיום אין משרד גדול שאין בו למשל מחלקת דיני עבודה. דיני משפחה לא נמצא, אבל בשאר התחומים יש למשרדים הגדולים מחלקות בכל דבר. החברות הגדולות מאוד ילכו למשרדים הגדולים, אבל עדיין יש מרחב רב של חברות בינוניות שלא ימצאו את עצמן שם וירצו את השירות האישי". "בתעריפים יותר קשה לנו להתחרות", הוא מודה. היתרון שלנו הוא רק בשירות".

עו"ד שירי מלכה, בעלת משרד העוסק בדיני משפחה, מציינת יתרון נוסף למשרדים הקטנים: "בסכסוכים בין משפחות, המשרדים הפרטיים הקטנים הם רלוונטיים. הלקוח לא ירצה שהסכסוך שלו ינוהל במשרד גדול שמנהל גם את עסקיו. יש פה יתרון לנגיעה האישית ולסודיות. המשרדים הגדולים שנותנים מענה גם בדיני משפחה בדרך כלל מפנים למשרדים קטנים אחרים. הם לא תמיד מעוניינים לעסוק בכך בגלל ניגודי העניינים".

לדברי עו"ד יוסי לוי, שותף מייסד במשרד לוי, מי-דן ושות', "העולם העסקי רוצה לראות וואן סטופ שופ. הוא רוצה לקבל שירות כולל כי הבעיות שלו כוללות. אם מסתכלים על ההתפתחות של משרדים בעולם – אין יותר משרדים בינוניים. המשרדים הקטנים מאוד הם מתמחים והמשרדים הגדולים משרתים את העולם העסקי. ישראל הולכת גם לכיוון הזה. בסופו של דבר שאלת הקונסולידציה היא שאלה של התפתחות כלכלית. אם אנחנו הולכים אל עבר משבר כלכלי, המשרדים הגדולים יתחילו להתפרק בגלל עוצמת העלויות. צריך להסתכל לאן השוק הולך – הוא הולך גם לקונסולידציה וגם להתמחות, אבל לא למשרדים בינוניים".

 

"אור השמש מחטא"

 

השבוע נפתח הפיילוט בבית המשפט העליון שאפשר שידורי שמע של הדיונים לתקשורת. הדבר מעלה מחדש את השאלה על תפקידה של התקשורת בסכסוכים והשימוש ההולך וגובר שנעשה בה, גם ביוזמת עורכי הדין, הפרקליטות והמשטרה.

לדברי עו"ד אייל רוזובסקי, שותף בכיר במשרד צלרמאיר, פילוסוף, רוזובסקי, צפריר, טולידאנו ושות' המועמד בימים אלה לתפקיד שופט בית המשפט העליון, "עולם עריכת הדין השתנה בשנים שבהם אני בפרקטיקה. בתחילת דרכי, לפני שלושים שנה, לא היה עולה על הדעת שעורך דין ידבר עם התקשורת. זה לא היה מכובד. אם עיתונאי היה מתקשר לשאול על איזה תיק, לא היו מדברים איתו. העולם הזה השתנה. אתה לא יכול שלא לשחק את המשחק, וצריך לדבר עם עיתונאים".

עו"ד רוזובסקי ציין כי "כיום הסכסוכים העסקיים והפלילים עובדים כך שעורך דין לא יכול לתת שירות ללקוח בלי לשקול את ענייני התקשורת. בתיקים כמו מסמך הרפז (שבו עו"ד רוזובסקי מייצג את אבי בניהו – לש"ש) או אי.די.בי, שהסכסוך מתנהל לא רק בבית המשפט, המציאות מושפעת גם ממה שנאמר בתקשורת". רוזובסקי מביא כדוגמה את ההסדר של בנק לאומי עם נוחי דנקנר, שהושפע מהביקורת הציבורית עליו בתקשורת. "צריך להיות מאוד נאיבי כדי לחשוב שמקבלי ההחלטות בפרקליטות והשופטים קוראים עיתונים ולא מושפעים. על כולנו זה עובד", הוא אומר. "בהרבה מאוד תחומים יש ניסיון מכוון של מערכות התקשורת להשפיע".

עוד רוזובסקי התייחס גם לדירוג משרדי עורכי הדין וציין כי "חלק מהתחרות הוא על איך שמציגים אותנו. הלקוחות רוצים למצוא אותנו בדירוג, הם רוצים לראות שמה שהם חושבים עלינו מקובל גם במקומות אחרים. הצורך שלנו להיות בדירוג מחייב את משרדי עורכי הדין לעסוק ביחסי ציבור".

לדברי עו"ד רונן עדיני, "היום הכל בתקשורת, אבל זה לא משפיע על השופטים. יש לי הרבה ביקורת על שופטים, מחלקם אני לא מתפעל, אבל המערכת בישראל שונה מארצות הברית – אין לנו מושבעים, יש לנו שופטים מקצועיים. הם יוצאים מתוך הנחה שיש אינטרס מאחורי כמעט כל מה שכתוב בעיתון. אם אתה קורא אינטליגנטי, אתה מזהה את טביעות האצבע, אתה יודע מי הוציא את זה לתקשורת. בסוף, מרוב רעש בתקשורת ומרוב שכולם מדליפים וגורמים אינטרסנטיים בוחשים, כולם מנטרלים את כולם וההשפעה היא אפס".

עו"ד עופר שפירא מדגיש כי "בעניינים אזרחיים, אור השמש מחטא והחשיפה בתקשורת עושה טוב. רוב התקשורת הכלכלית היא לרוב מקצועית וגם מי שקורא את הידיעות יודע להבין אותן". לעומת זאת, הוא אומר, "בתחום הפלילי או בעניינים אישיים מובהקים, קיימת תופעה של סקילה בכיכר העיר, כאשר לא בטוח שהאדם שסוקלים אותו בכלל אשם. אחרי זה הוא כבר לא יכול לעשות כמעט שום דבר להגנה על שמו". 

עו"ד דודי זילברבוים, שותף במחלקת הליטיגציה של משרד ברקמן, וקסלר, בלום ושות', מסייג את האהדה לפתיחות ולשקיפות ואומר: "תפיסת העולם שדיונים צריכים להיות פתוחים שייכת לעולם שבו מי שרצה לראות דיון היה הולך לבית המשפט. היום זה בא על חשבון הזכות לפרטיות. לפעמים אנחנו כותבים משהו על מישהו בכתב טענות, ולאחר מכן במשך שנים הציטוט הזה הוא תוצאת החיפוש הראשונה על האיש הזה בגוגל. במקומות מסוימים יש איזון ראוי, כמו במערכת נט המשפט, ששם לא כל אחד יכול להיכנס לכל הפרטים בכל תיק, למרות שהדיון פתוח. היום צריך יותר להקפיד ולשמור, דווקא בעולם שבו הפרטיות הולכת ונעלמת".

לטענת עו"ד רוזובסקי, אנשים אינטליגנטים לאו דווקא יכולים לגבש דעה ולסנן השפעות מהדיווח. "כשאני קורא ידיעה שקשורה בי, אני תמיד מוצא שכתבו משהו לא נכון", הוא אומר. "אבל כשאני קורא ידיעה אחרת אני לא חושב של מי האינטרס ולא מתעמק, ומי שהכניס את הידיעה הזאת הצליח להכניס בי איזה רושם. מי שמגיע ראשון או עושה יותר עבודה בתקשורת, בסופו של דבר משיג את המטרה".

 

טיפוס על האוורסט

 

לדברי עו"ד רחל בן ארי, שותפה מייסדת במשרד רחל בן ארי, אדם פיש ושות', "עורכי הדין לא תמיד רואים את טובת הלקוח ביחסם עם התקשורת. זה לא נעשה בכוונה אבל לא תמיד יש לעורכי הדין רגישות מספקת לאינטרס של הלקוח וזה דבר מטריד. לפעמים שוכחים בכלל לשאול את הלקוח אם זה מתאים לו. זה כמובן במקרה שבו לעורך הדין יש שליטה ויכולת להנמיך או להבליט את העיסוק התקשורתי בעניינו". 

בן ארי, החברה בוועדה לבחירת שופטים, טוענת כי אין לחצים על הוועדה. "חברי הוועדה לא צריכים להיות סגורים בחדר אטום", היא אומרת. "אני לא חסינה מפני השפעות, גם עורכי דין ושופטים לא חסינים. אני רואה את תפקידי כן כמי שצריכה להיות פתוחה למה ששופטים ואנשים חושבים, ובכלל זה גם עיתונאים – אם מביאים הנמקה כבדת משקל, אני לא אדישה לזה".

עו"ד דורון סטריקובסקי מזהיר מהיום שבו דיוני בית המשפט ישודרו גם בטלוויזיה. "עורכי דין שיתחילו להופיע בדיונים מצולמים ומוקרנים יהיו כבר בעולם אחר. זה יפתח עוד ערוץ של תחרות – בין עורכי דין שיודעים להופיע בטלוויזיה. ללקוח יהיה חשוב איך עורך הדין נראה ואיך הוא מופיע. זה יעוות את הדיון. גם היום עדים שצריכים להעיד בבית המשפט נמצאים בלחץ, אם הדיונים יהיו מצולמים זה יהיה חמור יותר, ואף עלול להשפיע על העדות".

לדברי עו"ד יוסי לוי, "בעולם הכלכלי, אם אני אצא לתקשורת, אני אאבד את התיק, כי הלקוח יזרוק אותי. התקשורת גם פחות מתעניינת בתיקים רחבי היקף והיסטוריים לעומת תיקים פליליים. מי יודע מי הם עורכי הדין שמובילים את ההליך ההיסטורי של העברת בסיסי צה"ל לדרום? אף אחד. מי יודע מי הם עורכי הדין של המוביל הארצי? יש תופעה מגעילה של עורכי דין מסוימים בעולם הפלילי שיותר חשובה להם החשיפה שלהם מאשר טובת הלקוח. עורכי דין שיש להם מחזור לש 3-4 מיליון שקל מעוניינים לצאת לתקשורת יותר מעורכי דין שמייצגים עסקים של מיליארדים".

עו"ד עופר בר-און ציין כי "עורך הדין הפך להיות יחצ"ן בתחום הפלילי. אין לו הכשרה לזה, הוא לא תמיד מבין תקשורת. לתקשורת יש עניין לשמוע אבל זה פסול מבחינה ערכית".

עו"ד עופר שפירא מצביע על התחום שבו התעניינות התקשורת דווקא עושה שירות ציבורי חשוב – שוק ההון. "בשוק ההון התובע הוא הרבה פעמים גוף מוסדי והנתבע הוא חברה ציבורית, אבל בעל העניין האמיתי לא נמצא בבית המשפט. הסיקור התקשורתי עושה שירות טוב למי שהולך להרוויח מכך.

עו"ד אופיר צברי ציין כי "בשנות התשעים לנהל הליך משפטי נגד גוף מוסדי היה כמו לטפס על האוורסט בלי סיוע. התקשורת פתחה את הדלת לתחום שהיה עד כה חסום וסגור לאזרח הקטן. התחלנו במקום הפוך – היינו בחסר. עורכי דין שהיו נעמדים מול השופט בתביעה מול גוף מוסדיהיו מתייחסים אליהם כמו לטרדנים. לתקשורת היה בהתקדמות הזאת תפקיד מכריע. אף אחד אחר לא הקשיב. פנינו לתקשורת זה עניין אותם וזה פתח את הדלתות. המצב ההפוך שאנחנו גולשים אליו, עברנו את האיזון – הדוגמא הקלאסית היא הולילנד שכולנו הרגשנו שהשופט הלך קצת מעבר בגלל התקשורת".

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.