אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > נשיא המדינה: "אנחנו רוצים להיות חברה של בני אדם, לא חברה של שומרי חוק"

טקס פתיחת שנת המשפט של לשכת עורכי הדין. צילום: יוסי זמיר

נשיא המדינה: "אנחנו רוצים להיות חברה של בני אדם, לא חברה של שומרי חוק"


02.09.2014 | עו"ד אורי ישראל פז

בטקס פתיחת שנת המשפט הזהיר הנשיא ריבלין מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית המכרסמות בכוחו המוסרי של המשפט. ראש לשכת עוה"ד עו"ד ברזילי התייחס להצפת המקצוע והדגיש: "לא מספרם המבהיל של העוסקים החדשים במקצוע הוא שמדאיג אותנו – אלא ריבויים של אלה שאינם עומדים בדרישות הרמה והאיכות שאנו מצפים למצוא אצל עורך דין בישראל".

"נמשיך ונקדם את משוב השופטים בכל הרגישות המתבקשת, תוך שמירה על כבודם של השופטים, כשהמטרה האחת והיחידה שלנו היא חיזוק מערכת המשפט". כך הצהיר אמש ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד דורון ברזילי בטקס פתיחת שנת המשפט תשע"ה שנערך בבית לשכת עורכי הדין בירושלים. הדברים נאמרו בתגובה להצהרתו של נשיא בית המשפט העליון בטקס "המתחרה" שערכו ראשי מחוזות הלשכה בשבוע שעבר באשקלון, שם אמר הנשיא גרוניס כי "אין סיבה שמערכת המשפט תשתף פעולה עם גורמים המבקשים לקדם משוב, אשר כל מטרתו היא צבירת הישגים פוליטיים בתוך המוסדות הפנימיים של לשכת עורכי הדין".

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

הטקס נערך במעמד נשיא המדינה רובי ריבלין, נשיא בית המשפט העליון ד"ר אשר גרוניס, שרת המשפטים ציפי לבני, היועץ המשפטי לממשלה עו"ד יהודה וינשטיין, מנכ"לית משרד המשפטים עו"ד אמי פלמור, פרקליט המדינה עו"ד שי ניצן, וכן שופטים, עורכי דין בכירים ומכובדים נוספים.

ראש הלשכה עו"ד ברזילי ציין בתחילת הטקס לציון פתיחת שנת המשפט בישראל כי הוא "שמח במיוחד לברך את כבוד נשיא המדינה ראובן ריבלין - המכבד אותנו היום בנוכחותו. זו אחת ההופעות הפומביות הראשונות שלו בתפקידו החדש. בחירתו של כב' הנשיא להתארח אצלנו היא אולי גם בזכות העובדה שהוא יכול לראות בפורום זה בית, כמי שבעצמו בעל השכלה והכשרה משפטית. בואו של הנשיא והופעתו במסגרת זאת מדגישים ומחזקים שוב את חשיבותה של הלשכה בזירה הציבורית".

צדק כלכלי, צדק אנושי

לנוכח השמועות כי הופעלו לחצים על שורה של שופטים בכירים להימנע מלהגיע לאירוע החגיגי, ציין ראש הלשכה כי "מכבדים אותנו בנוכחותם כל צמרת עולם המשפט... ידוע לי שהיו שופטים רבים נוספים שרצו להשתתף באירוע מכובד זה, ואף אישרו הגעתם, אך לצערי נתבקשו להימנע מכך, ואני מצר על התנהגות זו מאוד. חשוב לי לציין ולהעריך את בואו של נשיא בית המשפט העליון, השופט אשר גרוניס – אשר מכבד אותנו בנוכחותו וידע להתעלות מעל לחילוקי הדעות הקיימים בינינו".

עו"ד ברזילי התייחס למחלוקת בין השניים ואמר: "אני מקשיב כמובן רב קשב לכל דבריו של הנשיא גרוניס ואני מתייחס בכל הכבוד הראוי גם לדעתו בסוגיית משוב השופטים. אנו בלשכת עורכי הדין קשובים לביקורת, ואני יכול להבטיחכם נאמנה שנמשיך ונקדם את נושא המשוב בכל הרגישות המתבקשת, תוך שמירה על כבודם של השופטים, כשהמטרה האחת והיחידה שלנו היא חיזוק מערכת המשפט".

ברזילי הבהיר כיצד "אנחנו, ציבור עורכי הדין, ערים במיוחד לצורך וגם לחשיבות שיש באיחוד כל הכוחות בעולם המשפט הישראלי להגנה על שלטון החוק במדינה ולמאבק על הערכים המשותפים לכולנו: ערכי הדמוקרטיה, הסובלנות, כבוד האדם ואהבת האדם. אנחנו עומדים בפתחה של שנת משפט חדשה. במסורת היהודית עשיית משפט אינה רק עיסוק בדינים והכרעות בסוגיות משפטיות, אלא הרבה יותר מכך: היא עשיית צדק – צדק חברתי, צדק כלכלי, צדק אנושי. זהו האתגר הניצב בפנינו בפתח שנת המשפט החדשה – אתגר המשותף לכל שלושת המרכיבים של עולם המשפט הישראלי: מערכת בתי המשפט, הפרקליטות וציבור עורכי הדין. אני תפילה שנעמוד באתגר הזה ביחד בהצלחה".

עו"ד ברזילי התייחס בנאומו בנוסף לבעיית הצפת המקצוע, והדגיש כי "לא מספרם, המבהיל כמעט, של העוסקים החדשים במקצוע עריכת הדין הוא שמדאיג אותנו - אלא ריבויים של אלה שאינם עומדים בדרישות הרמה והאיכות שאנו מצפים למצוא אצל עורך דין בישראל".

נבלים בשירות החברה

נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, התייחס בנאומו בטקס החגיגי להשלכות המצב הביטחוני השורר במדינה בשבועות האחרונים, גינה את קריאת החרמות וגילויי האלימות משני צדדי המתרס הפוליטי, מימין ומשמאל, ואמר כי "האלימות המכוערת שהרימה ראש איננה מפתיעה. עלינו להכיר באמת, והאמת היא כי המאבק על הבית מתנהל אינו רק בחזית הביטחונית, אלא גם בחזית האזרחית... אלימות, שנאה וגזענות הן בעיות שמרבים לדבר עליהן אבל ממעטים לקחת עליהן אחריות. גם סוגיות אלה מתגלגלות לא אחת למערכות אכיפת החוק, החוק והמשפט, האלימות היא סוגיה תרבותית וחינוכית הנוגעת לזרמיה העמוקים של החברה בישראל".

הנשיא ריבלין, עו"ד בהשכלתו, הצהיר כי "כמשפטנים אנו אוהבים לעסוק בדברים שבין השפיט והלא-שפיט, אבל בל נטעה, האלימות הפוליטית של החברה הישראלית שוכנת גם בחופש הביטוי בחברה הישראלית. מערכת המשפט אינה צריכה להרחיב את תחומה. בצמתים אלה חייבת להתעורר בנו ההכרה שהטינופת נותרת במשפט. דווקא בעת שאנו מתמודדים עם סוגיות חברתיות מורכבות אלה נזכור כי אלימות, שנאה, גזענות הן בעיות שמרבים לדבר עליהן, אבל לצערי, ממעטים לקחת עליהן אחריות. כמו תפוחי אדמה לוהטים נוספים, הרי שגם סוגיות אלה מגולגלות לא אחת לפתחן של מערכות אכיפת החוק והמשפט למרות שאלה יכולות לטפל רק בסימפטום. בראש ובראשונה, האלימות היא סוגיה חברתית, תרבותית וחינוכית, הנוגעת לזרמיה הפנימיים והעמוקים ביותר של החברה בישראל״.

הנשיא ריבלין פנה לשופטים ואמר: ״המשפט מסמן את הקו האדום. המשפט הוא הקו שכאשר עוברים אותו כלו כל הקיצים. התרבות, המוסר, הערכים, הם שמשתרעים על כל המרחב שעד לקו האדום הזה. אנחנו יכולים להיות נבלים ברשות החברה כאשר אנחנו משחררים אמירות והצהרות חסרות אחריות, ואנחנו יכולים להיות נבלים ברשות החברה כאשר אנחנו שותקים נוכח אמירות שכאלה״.

נשיא המדינה קישר בין פתיחתן של שנת המשפט ושנת הלימודים באותו יום, וציין כי זה היה "יכול להיות צירוף מקרים אם הקשר בין משפט לחברה, סמיכות זו צריכה להזכיר לנו כי אין משפט ללא מוסר, גלימת השופט וגלימת המחנך לא חד הן. אנחנו לא רוצים להיות חברה של שומרי חוק, אלא חברה של בני אדם. אסור לנו לשתוק מול אותם נבלים. בסופו של יום יש לדעת שהמערכת המשפטית איננה יכולה להיות חסינה בתוך החברה שבה היא מתקיימת, שכן הקיצוניות והאלימות בחברה בישראל היא כרסום בכוחו המוסרי של המשפט עצמו".

הנשיא ריבלין ביקש ממאות המשפטנים בנכחו בטקס "לשאת באחריות גם במה שנמצא ושלא נמצא בגבולותיכם המקצועיים, התקבצות זו של כל עורכי הדין מכל המגזרים. גם מכאן צריכה להישמע הקריאה על האלימות וההסתה שיש בחברה הישראלית. אני קורא לכם לשמש סנגורים לחיים המשותפים שלנו כאן, במדינת ישראל היהודית והדמוקרטית, הדמוקרטית והיהודית, עליה אנו נלחמים וחולמים כל העת".

הנשיא אשר גרוניס הוסיף על כך כי "בכל תחילת דרכו של שופט הוא הצהרת אמונים מול נשיא המדינה. אני סמוך ובטוח כי נמשיך לקיים את המערכת השופטת למען אזרחי ישראל".

אחריות על איכות עורכי הדין

שרת המשפטים ציפי לבני הצהירה כי "כשרת המשפטים תפקידי הוא גם לשמור על חופש הביטוי, אבל גם לאסור מלחמה של אותם שלוקחים את חופש הביטוי וחוצים את הקו האדום. המאבק מתחיל בבתי הספר, ולכן הקשר בין פתיחת שנת הלימודים לטקס פתיחת שנת המשפט. וגם זה מתקשר ללשכת עורכי הדין, שצריכה להילחם על הדמוקרטיה במדינת ישראל ולשמור על הערכים האלה. גם אם יש בינינו הבדלים, חייב להיות לנו בסיס משותף. לא משנה מי נמצא, יהודי או ערבי או דרוזי".

לקראת שנת המשפט, אמרה השרה לבני, כי זו תהיה שנת שינוי. "אני רוצה להיפרד מהנשיא גרוניס, שביחד עשינו מספר מהלכים שישנו את פניה של מערכת המשפט, בין אם מדובר על שמיעה מיום ליום והליך הגישור לפני הליך המשפט, והבניית הענישה בדין הפלילי שתשונה ועוד. כשרת המשפטים אני רוצה להשלים שינויים גם בשנת המשפט הזו, ואני גם מתכוונת לעשות שינוי בלשכת עורכי הדין. לא מדובר בשינוי מבני, זה החלק הפחות חשוב בעיניי, אלא שגם המדינה תיקח אחריות על איכותם של עורכי הדין, בין אם מדובר על הבחינה או בדרכים אחרות, כי עורך הדין הוא לא רק איכותו המקצועית, אלא האדם שהוא. אנחנו ניצבים מול פעולות משפטיות שיהיו נגד מדינת ישראל, ויש כאלה שטוענים שאנחנו אלה שעוצרים את התהליכים ויש כאן דוגמא חיה של מי שהוביל ועדה שהוכיחה כי מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית שבודקת ומתקנת את עצמה", אמרה השרה לבני והצביעה על השופט יעקב טירקל שעמד בראש הוועדה שחקרה את פרשת המרמרה.

היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, שיתף את משתתפי הטקס כי "הונחיתי לפתוח בחקירות פליליות נגד אלו שהסיתו ואלו שניצלו את חופש הביטוי וקראו לאלימות ולגזענות. הנחיתי את גורמי אכיפת החוק להקפיד באלה המפגינים, אך יש גבולות שעוברים את חופש הביטוי. לא אגלה הבנה כלשהי כלפי גילויים אלה".

היועץ וינשטיין סיפר כיצד לאחרונה נדרש לבחון גבולות אלה במסגרת פרשת הרפז. "לפני עת לא רבה, בעקבות זימונם של עיתונאים למסור עדות במשטרה במסגרת חקירת הפרשה המכונה בציבור 'פרשת הרפז', נתקבל בלשכתי מכתב החתום בידי עיתונאים בכירים בתקשורת הישראלית. הכותבים הביעו בו דאגה עמוקה וחשש מפני פגיעה באחד היסודות החשובים ביותר של משטר דמוקרטי – קיומה של עיתונות חופשית ועצמאית. לדידם, חקירת עיתונאים עלולה לשלול מהם את היכולות להביא מידע חשוב לידיעת לציבור".

היועץ וינשטיין הציג בפני המשתתפים את עמדתו בנושא זה, ואמר כי "כוחותיו של השלטון הינם מכשיר שראוי לאחוז בו, כאמרתו של המשורר נתן אלתרמן, 'חזק אבל חלש'. קל וחומר שכך הוא הדבר, כאשר הכתוב מדבר בחופש העיתונות. אין חולק כי חופש העיתונות הוא מכשיר שאין חשוב ממנו לשמירה על האיזונים העדינים שקיימים במשטר דמוקרטי. עיתונות חופשית כמוה כזרועו הארוכה של הציבור. היא מופקדת על יצירת שיח ציבורי נרחב, המבוסס על מידע מלא ומהימן. בהתאם לכך, עמדתי היא, שככלל יש לאפשר לעיתונאים חופש פעולה רחב. דברים אלה הם מבחינתי בגדר מושכלות ראשונים. בהתאם, נוהגת מערכת אכיפת החוק מידה רבה של ריסון ככל שהדברים אמורים בהליכים נגד עיתונאים בשל מעשים שביצעו במסגרת עבודתם, או בשל עבירות המשיקות לחופש הביטוי".

ריסון כלפי עיתונאים

וינשטיין ציין כי הנחה את גורמי אכיפת החוק לנהוג משנה זהירות בכל הנוגע להליכים אשר עלולים לפגוע בחיסיון העיתונאי. "עם זאת, ומבלי לגרוע מן החשיבות שבשמירה על החיסיון העיתונאי, הרי ברור הוא שאין מדובר בערך מוחלט שאין בלתו. גם העיתונות עצמה פועלת במסגרת החוק. לעיתים אנו נדרשים לערוך איזונים בין האינטרס שביסוד החיסיון העיתונאי, לבין אינטרסים חיוניים אחרים המתחרים על הבכורה. כך הדבר כאשר על הפרק ניצבים אינטרסים הנוגעים לביטחון המדינה, או כאשר קיים אינטרס להגיע לחקר האמת במסגרת חקירה פלילית".

בכל הנוגע לפרשה הרפז, סיפר וינשטיין כי החקירה עוסקת, בין היתר, בחשד לעבירות שבוצעו תוך שימוש בתקשורת, והדגיש כי "נכון לעת הזו, איש מן העיתונאים שהתבקשו למסור עדות לא חשוד בביצוע עבירה, וממילא איש מהעיתונאים לא נחקר כחשוד. בכל מקום בו עיתונאי מסר לחוקרי המשטרה כי תשובתו עלולה לפגוע בחיסיון עיתונאי, החקירה ביחס לאותו הנושא הופסקה, והדברים הועברו לבחינה. בסופו של יום הוחלט במקרים אלו שלא לנקוט הליך כלשהו לצורך הסרת החיסיון. חיסיון עיתונאי וחקירות משטרה הם החומר ממנו ארוגות עלילות גבורה של עיתונאים. שמען של אחדות מאלה הגיע אלינו מארצות הים, בהן השליכו עיתונאים את חירותם מנגד לשם הגנה על עקרונות עיתונאיים. יש לי תחושה, שיש לה על מה לסמוך, כי עלילות גבורה כאלה, המסופרות מאב לבן, לא תתרחשנה במקרה הזה. לכל אורך החקירה, הנחיתי את גורמי האכיפה לנקוט איפוק, ריסון ומשנה זהירות בבואם לגבות הודעות מעיתונאים. הצורך לנקוט ריסון במדיניות האכיפה נועד לשמר את דמותה של העיתונות בישראל כעיתונות חופשית הממלאת את תפקידה כערובה חיונית לזכות הציבור לדעת.  כך עתה וכך יהא גם בעתיד".

במהלך האירוע הוענקו פרס הלשכה ואותות יקירי המקצוע לשנת תשע"ד על ידי יו"ר ועדת הפרס, פרופ' יובל לוי, וחברי הוועדה: עו"ד דורון ברזילי, ראש הלשכה, עו"ד גיל סלומון, מנכ"ל הלשכה ויו"ר המועצה הארצית, עו"ד חוה קלמפרר-מרצקי.

השנה הוחלט להעניק את פרס הלשכה לשופט יעקב טירקל ולפרופ' עו"ד דוד ליבאי, על תרומתם הייחודית ועל פעילותם החשובה והראויה לציון בתחומי המשפט והחברה בישראל. כמו כן, ועדת הפרס בחרה להעניק את אות "יקיר המקצוע" לעורכי הדין שחר ולנר, משה דרוקר, אורנה דויטש, רונן דליהו ואלבר נחאס.

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

זוכי פרס לשכת עורכי הדין לשנת תשע"ד: השופט יעקב טירקל ופרופ' דוד ליבאי

 

ציפי לבני: "כעת תתחיל האש המשפטית נגד מדינת ישראל, מנהיגיה ולוחמיה"

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה